אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עד שהבחירות יסתיימו מערכות הרווחה יתרסקו צילום: עמית שעל

עד שהבחירות יסתיימו מערכות הרווחה יתרסקו

בהיעדר תקציב מדינה - בכל משרדי הממשלה מעוכבים תקציבים לרווחה ולחינוך בהיקף של כמיליארד שקל. בין התחומים הנפגעים: מרכזי אלימות במשפחה, שורדות זנות, ילדים בסיכון וביטחון תזונתי

09.02.2020, 07:01 | שחר אילן

ביום חמישי האחרון בישר שר העבודה והרווחה הנכנס אופיר אקוניס כי נמצא פתרון חלקי למשבר הרעבת 11 אלף העניים המקבלים סיוע במזון. מדובר בתקציב של 6 מיליון שקל שיספיק עד לחודש אפריל, כלומר עד אחרי פסח.  

קראו עוד בכלכליסט

לצד הברכות, גם הביקורת לא איחרה לבוא. רוב המגיבים ציינו שהכסף לא יספיק עד אישור תקציב המדינה בקיץ. ח"כ איציק שמולי מהעבודה טען שהסכום אינו מספיק אפילו לארבעה חודשים. גורם במשרד האשים את אקוניס בהתקפלות בפני האוצר. 

הבעיה היא שהביטחון התזונתי הוא רק תחום אחד של רווחה וסיוע לחלשים, מני רבים, שסובל מעיכוב תקציבים מתמשך וצפוי לקיצוצים כאובים. תחומים נוספים הם מרכזי אלימות במשפחה, שורדות זנות, מסגרות לאנשים עם מוגבלות, התוכנית הלאומית לילדים בסיכון ועוד. את התקציבים בתחומי רווחה וחינוך שמעוכבים או קוצצו לרשויות המקומיות אפשר להעריך בקרוב למיליארד שקל. במהלך השבוע אמורים משרד העבודה והרווחה והאוצר לקבוע סדרי עדיפויות תקציביים ולהגיש בקשות לוועדת החריגים באוצר. אז לפחות כל תחום וכל רשות מקומית ידעו את היקף הקיצוץ. זה יהיה כואב אבל עדיף על המצב הנוכחי שבו שורה של תחומים מוקפאים.

אין מי שייאבק מול האוצר

לפקידי האוצר נוח במצב שיצרה המערכת הפוליטית שבו אין תקציב מאושר וכל הסמכות התקציבית בידיהם. כך הם מנהלים בעצמם תוכנית לחיסול הגירעון. אך אין לשכוח שבמשבר החמור בתחום הרווחה אשמים הפוליטיקאים שלא הצליחו להקים ממשלה בשתי מערכות הבחירות האחרונות.

על פי החוק, בשנה ללא תקציב מאושר עובדים עם תקציב של 1/12 מהתקציב הקודם לכל חודש. במשרד העבודה והרווחה אף נקבע תקציב של 8.4 מיליארד שקל לעומת 8.1 מיליארד שקל ביצוע התקציב בשנה שעברה. הבעיה היא שגם זה רחוק מלהספיק. יש תחומים שיש בהם גידול משמעותי בהוצאות. למשל, תקציב המעונות לילדים בסיכון גדל ב־60 מיליון שקל והמשרד חייב על פי חוק לספק מעון לכל ילד. למשרד יש עודפים של 900 מיליון שקל שיכולים לסייע בהתנהלות השוטפת, אבל החוק אינו מאפשר העברת עודפים בלי תקציב מאושר.

את הבעיה החמירה מאוד העובדה שהשר הלוחמני חיים כץ נאלץ לעזוב את תפקידו בשל כתב האישום נגדו. ראש הממשלה בנימין נתניהו התמהמה מאוד באישור מחליף, אולי כי עניים ומוגבלים פחות חשובים בשיקוליו הפוליטיים. כך, רק לפני כשבועיים נכנס אקוניס לתפקידו. התוצאה היא שלא היה מי שייאבק מול האוצר לקבל יותר תקציבים ויותר גמישות תקציבית וגם לא היה מי שיחליט על סדרי עדיפויות.  

שר העבודה והרווחה אופיק אקוניס, צילום: גיא אסיאג שר העבודה והרווחה אופיק אקוניס | צילום: גיא אסיאג שר העבודה והרווחה אופיק אקוניס, צילום: גיא אסיאג

מנהל אגף תקציבים של משרד העבודה והרווחה חנן פריצקי כתב בראשית החודש שעבר מכתב חריף לרשויות המקומיות. הוא דיווח שתקציבי משרד העבודה והרווחה חולקו לשני סוגים של סעיפים, וחלקם הוגדרו כקשיחים. מדובר למשל בפנימיות ומוסדות שבהם יש חוסים שלנים במקום ולא ניתן לקצץ במספרם, וכן בשירותים שהמשרד מחויב לספק על פי חוק. אלא שבמקביל נקבע גם שמספרם של השוהים לא יגדל, כלומר גם אם יהיו מקרים דחופים ביותר שיצטרכו פנימיה או מוסד סגור אי אפשר יהיה לקלוט אותם עד שיתפנה מקום.

המצב הרבה יותר גרוע וגם מעורפל בסעיפים אחרים שהוגדרו גמישים. עליהם כותב פריצקי ש"בחלק מהסעיפים, כולל שירותים חיוניים ביותר, מדובר על קיצוצים משמעותיים הן מבחינת התקציב והן מבחינת אחוז הפעילות. בין הסעיפים שההקצאה בהם תקוצץ באופן משמעותי: תחנות לטיפול משפחתי, מרכזי אלימות במשפחה, טיפול בשורדות זנות, מסגרות יום לבעלי מוגבלות, התוכנית הלאומית לילדים בסיכון, טיפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית טיפול בנוער וצעירים בסיכון, טיפול בנוער חרדי מנותק בקהילה ועוד".

“פגיעה אנושה בשירותים”

איך זה נראה בשטח אפשר ללמוד ממכתב שהפיצה ב־30 בינואר מנהלת תחום תוכניות מיוחדות במשרד העבודה והרווחה ענת פרנק למנהלת מרכזי הטיפול המיני־חברתי. היא הודיע שלא ייפתחו סדנאות חדשות, לא ייפתחו קבוצות טיפוליות חדשות, לא ייפתחו טיפולים חדשים וטיפולים שסיימו מכסה של 25 שעות יופסקו.

מסמך של המנהל הכללי של מרכז השלטון המקומי שלמה דולברג מפרט את הפגיעה הקשה בתקציבים לרשויות המקומיות ומזהיר מ"פגיעה אנושה בשירותים הבסיסיים". לדבריו, "הראשונים להיפגע מהקיצוצים הרבים הם אלה שהכי קשה להם — האוכלוסייה החלשה".

במשרד העבודה והרווחה מעוכבים כ־250 מיליון שקל. אבל יש עוד שורה ארוכה של תקציבי רווחה וחינוך המיועדים לרשויות המקומיות שתקועים או קוצצו במשרדים אחרים. כך למשל אישרה ועדת החריגים של האוצר לרשות לביטחון קהילתי, המפעילה את תוכנית "עיר ללא אלימות", להוציא 75 מיליון שקל לעומת בקשת תקציב של 175 מיליון שקל. מנכ"ל המשרד לביטחון פנים משה (צ'יקו) אדרי כתב לחשב הכללי רוני חזקיהו כי משמעות הדבר היא פיטורי מאות עובדים ומדריכים העוסקים במניעת אלימות וסמים.

במשרד לפריפריה חברתית קוצצו 50% מתקציבי מרכזי הצעירים בפריפריה בהיקף של כ־40 מיליון שקל. במשרד לקליטת עלייה הופסקו שורת תוכניות לקליטת עלייה וצפויים פיטורים של עשרות עובדים. כך שנראה שאת הריסות המערכת החברתית שייוותרו כשתקום ממשלה ויאושר תקציב - יהיה קשה מאוד לשקם. "כלכליסט" פרסם כי משרד החינוך מעכב תקציבים והוראות להתחייבויות לרשויות המקומיות בהיקף של כ־300 מיליון שקל, מה שעלול לפגוע בפתיחת שנת הלימודים הבאה. בנוסף, במשרד החינוך מעוכבים עודפים בסך 2.5 מיליארד שקל.

יו"ר גשר, ח"כ אורלי לוי אבקסיס, דורשת דיון חירום בוועדת הכספים בטענה ש"הקיצוצים הצפויים בתקציב יובילו לקריסה של ממש של השירותים החברתיים". ממשרד העבודה והרווחה לא נמסרה תגובה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "בשנה ללא תקציב הממשלה רשאית להוציא בכל חודש 1/12 מתקציב המדינה לשנה הקודמת. מעבר להוצאות המתחייבות על פי חוק, מדובר בהוצאות חיוניות ודחופות בלבד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות