אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עודד קומאי מפורסקאוט: "החברה רוצה לבצע מהלך שקשה לעשות כחברה ציבורית" צילום: פורסקאוט

ראיון כלכליסט

עודד קומאי מפורסקאוט: "החברה רוצה לבצע מהלך שקשה לעשות כחברה ציבורית"

חברת פורסקאוט שנסחרת בנאסד"ק תירכש על ידי שתי קרנות אמריקאיות, מה שיאפשר לה להכיל ירידה זמנית בהכנסות. רמי קליש מפיטנגו, שהשקיעה בפורסקאוט באמצעות פיטנגו 3: "זו בשורה טובה. זו קרן מבציר 2000 שחטף הרבה בעולם"

09.02.2020, 12:09 | מאיר אורבך

"זה סוג של אקזיט שני", אומר עודד קומאי, ממייסדי חברת הסייבר פורסקאוט שנסחרת בנאסד"ק, על רכישתה בידי שתי קרנות השקעה אמריקאיות תמורת 1.9 מיליארד דולר במזומן. קומאי מוסיף שהמהלך של הפיכת פורסקאוט שוב לחברה פרטית הוא חלק משינוי שהיא מתכננת כבר זמן מה. פורסקאוט הודיעה ביום חמישי האחרון שקרן אדוונט אינטרנשיונל יחד עם קרן קרוס פוינט קפיטל הגישו הצעה לרכישתה.

קראו עוד בכלכליסט

בעקבות הרכישה צפויה קרן פיטנגו לרשום הכנסה של 100 מיליון דולר. פורסקאוט (Forescout) נוסדה ב־2000 על ידי פרופ' חזי ישורון מהפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, המכהן כיו"ר החברה; עודד קומאי, המכהן כסמנכ"ל טכנולוגיות; ודורון שקמוני. מנכ"ל החברה הוא מייקל דה־סזארה ומטה החברה ממוקם בארה"ב.

בשיחה עם "כלכליסט" אומר קומאי, הטכנולוג הראשי של פורסקאוט: "האנשים סופרים אקזיטים כל אחד בצורה אחרת. הונפקנו ב־2017, ועכשיו אנחנו הופכים לחברה פרטית כדי לעשות מהלך עסקי שקשה לעשות כאשר אתה ציבורי. אנחנו נעבור ממודל של רשיון חד פעמי לשירות בענן, כלומר לרשיון חודשי. זה אומר שתהיה לנו ירידה זמנית בהכנסות, וזה קשה לחברה ציבורית שעובדת מרבעון לרבעון. לכן זה מהלך נכון לנו. זה יהפוך את החברה ליותר עכשווית מבחינת מודל המכירות".

מימין דרור קומאי ועודד קומאי ממייסדי פורסקאוט מימין דרור קומאי ועודד קומאי ממייסדי פורסקאוט מימין דרור קומאי ועודד קומאי ממייסדי פורסקאוט

קומאי לא מפרט אם החברה היא שפנתה לקרנות או הן אליה, אבל מציין ששני הגופים יכולים לסייע לחברה בדרכה החדשה. "נישאר אותה חברה ועם אותה הנהלה", הוא מוסיף. קומאי מספר שללא קרוס פוינט הצעד לא היה יוצא לפועל. "זו קרן שהוקמה על ידי גרג קלארק, בכיר בסימנטק לשעבר שמביא לנו יכולות משמעותיות".

בשונה מחברות סייבר אחרות, פורסקאוט החלה את דרכה כחברה אמריקאית למרות שכל מייסדיה ישראלים. "כולנו הגענו מהצד הטכנולוגי והצד העסקי לא היה השטח החזק שלנו. אף אחד לא היה גיל שוויד. לכן הקמנו מהתחלה חברה אמריקאית עם רגל ישראלית וחיפשנו מנכ"ל שיביא את יכולות עסקיות. בשוק שלנו אתה חייב להצליח בארצות הברית, ובעיקר בשוק הפדרלי שמעדיף לקנות מחברה אמריקאית. לכן קמנו כחברה אמריקאית עם חברה בת ישראלית שנותנת לה את כל שירותי הפיתוח. אני יושב בישראל ואמשיך בעבודה כרגיל".

לא רק ארמיס

פורסקאוט פועלת בתחום הלוהט של בקרת הגישה על מכשירים המחוברים לאינטרנט (IOT) ואשר נתונים לאיומים. רק לאחרונה נרכשה חברת ארמיס שגם היא עוסקת בתחום על ידי אינסייט וגוגל בכ־1.1 מיליארד דולר. אחת המחזיקות הבולטות בפורסקאוט והנהנות הגדולות מרכישה היא קרן הון הסיכון הישראלית פיטנגו שצפויה לרשום הכנסה של כ־100 מיליון דולר.

בעת הנפקת פורסקאוט החזיקה פיטנגו כ־14% מהחברה ולאחריה דוללה לכ־11%. בעקבות מימושים פיטנגו מחזיקה כיום כ־6%. על פי הערכה, פורסקאוט תניב לפיטנגו החזר של פי 10 על ההשקעה שהיתה מקרן פיטנגו 3. קרן זו החלה להשקיע בתקופת הבועה של שנת 2000 והיתה הקרן הגדולה ביותר של פיטנגו — 500 מיליון דולר. ההשקעה הראשונה בפורסקאוט של פיטנגו היתה ב־2001 עמדה כל כ־12 מיליון דולר.

"מטרות גדולות יותר"

 

רמי קליש אחד ממייסדי פיטנגו היה אחד המשקיעים הראשונים בפורסקאוט. בשיחה עם "כלכליסט" אומר קליש: "פעם כשהיינו תעשייה צעירה והציעו לחברה אקזיט ב־200 מיליון דולר, זה נראה מדהים. חלק מבשלות התעשיה זה שכולם שמים לעצמם מטרות גדולות יותר. אם יש לך יזמים עם אורך רוח וחזון שרוצים ללכת למרתון ולא לספרינט, אנחנו נתמוך בהם".

רמי קליש, צילום: מיקי נועם אלון רמי קליש | צילום: מיקי נועם אלון רמי קליש, צילום: מיקי נועם אלון

"אתה רואה עכשיו קרנות פרייבט אקוויטי גדולות נכנסות עם סכומים משמעותיים לחברות בשלבים מוקדמים ג'נרל אטלנטיק נכנסה גם לריסקיפייד ואפספלייר עם השקעות של כ־150 מיליון דולר בכל חברה, וכיום יש קרנות שקונות חברות כמו תומא בראבו שקנתה את אימפרבה ואינסייט שקנתה את ארמיס, שפועלת באותו תחום שבו פועלת פורסקאוט".

"זו בשורה מאוד טובה כי קרן פיטנגו 3 היא בציר 2000 שחטף הרבה בכל העולם והיא הפכה להיות קרן רווחית. זה מדהים. ויש לנו עוד חברות נפלאות שם. יש משקיעים שסומכים עלינו שנטפל בדברים גם אם זה לוקח הרבה זמן ודורש הרבה דברים נוספים. בעולם ההון סיכון יש אקזיטים מהירים, אבל אם רוצים לבנות חברה גדולה זה לוקח 10-15 שנה. ככה אנחנו נגדל חברות גדולות".

תגיות