אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לאינסטגרם נולד: על יין רוזה ביום האהבה

לאינסטגרם נולד: על יין רוזה ביום האהבה

יין רוזה הוא קליל, פוטוגני וכמעט מתחנן לחוף ים קייצי בשקיעה, אבל מכיוון שאנשי השיווק של יום האהבה החליטו שהוא תואם את אווירת החג השוק מוצף בו. רענן שקד דגם את החיים בוורוד

10.02.2020, 08:01 | רענן שקד

לפחות מזה שלושה קייצים שאנחנו שותים יין רוֹזֵה בכמויות שהיו מצדיקות התקנת ברז נפרד בבית. היין ה - בהיעדר נוסח עברי תקין - וורודיש הזה לא אמור לככב בחורף; יש בו משהו קליל ופוטוגני מדי שכמעט מתחנן לחוף ים (או קריירה, או זוגיות) בשקיעה. לא הייתי מקדיש לו לגימה נוספת לפני, נאמר, יוני, אלמלא החליטו מייסדי ולנטיינ’ס דיי (סוחרים, יח”צנים ומשווקים) שיין ורוד הוא ממנהגי החג. אי לכך, הביא אתו ולנטיין השנה (שישי הקרוב. נסו לשכוח. אין לכם סיכוי) מבול של יינות רוזה שגרמו לנו לפתוח אותם, למזוג, להסתכל אחד לשנייה בעיניים מצועפות של עייפות סוף־יום ותפעיל־את־הדוד, ואז ללגום.

קראו עוד בכלכליסט

מה נאמר; ורוד הוא יין התקופה. לאינסטגרם נולד. לא סתם הותירה זוגיותם המפוארת — ואז מכוערת — של בראד פיט ואנג’לינה ג’ולי רק שריד אחד; יקב “שאטו מיראבל”, שרכשו בשיתוף משפחת פרין הצרפתית הוותיקה ומנפיק יין רוזה מקסים שהוא, ללא ספק, חתיכת פנתר ורוד בבקבוק שמנמן ומיופייף. עכשיו מגיע מאותו יקב אחיו הקטן והזול יותר, “מיראבל סטודיו”, ומציע גם הוא רעננות, בהירות, קריספיות ונגיעות יפות של מלון, תות ותפוח ירוק. הוא טיפה פחות מורכב מהמקור, אבל אם צריך לבחור רוזה אחד מתחת לרף ה־100 שקל, “סטודיו” יהיה בחירה מצוינת.

פרובידנס של טפרברג פרובידנס של טפרברג פרובידנס של טפרברג

מפרובנס מגיע גם הרוזה של פלר דה פריירי Cote De Provence, ונותן למיראבל פייט טוב, עם בקבוק ותווית מצטלמים, ריח משכר של אפרסק, מישמש, מלון ותות, כולם נוכחים גם בטעם אבל באופן מעט שטוח. עדיין מרענן מאוד, חמיצות טובה, יעשה את העבודה.

לרגל הסיפוח כנראה הגיע גם “גבעות” ורוד. “גבעות” הוא יקב בוטיק קטנטן ממאחז גבעת הראל שנהנה מטרואר אטרקטיבי וקריר בגובה 800 מטר. הוורוד שלהם — שנסחט מאשכולות שלמים — זכה לאהבת הקהל בארוחת שישי השבוע, ומציע פריכות ופרי מתון לכיוון האשכוליתי והאפרסקי, לא מורכב מדי אבל בא בחשבון.

את אותה ארוחה פתחנו עם הרוזה המבעבע 2013 של ירדן רמת הגולן. עשוי ענבי שרדונה ופינו, הוא יבש ומינרלי כמובטח, מפגין בועות קטנות ויפות, טעמים של תות ותפוח ירוק — אבל עדיין נופל מהבלאן דה בלאן של היקב, ולמעשה, כמו כל שמפניה ורודה, מיותר.

בסוף רשימת הטעימות משתרך רוזה “הרי הגליל” 2019, בצבע כהה מדי, ריח פטל וטעם שטוח לחלוטין עם סיומת שיש בה איזה טעם לוואי זיעתי. הצילו. 

אחד לדרך: פרובידנס של טפרברג

 

טפרברג הוא מבחינתי יין ברירת המחדל של טרקליני חברות תעופה שצריכים משהו כשר. זה חבל, כי כנראה שאני מפסיד יינות בסיסיים לא רעים ויינות פרימיום ("אינספייר" ו"לגאסי") שזוכים לשבחים. לא יודע. אבל הנה, במלאת ליקב 150 שנה – פרק זמן צרפתי לחלוטין – הם משיקים יין דגל יוקרתי בשם "פרובידנס", שבו משמשים קברנה סוביניון, פטי ורדו ומעט סירה מהחביות יוצאות הדופן ביותר שלהם. אני מאוורר אותו לשעה וחצי ואז מריח המון פרי אדום, קסיס, שזיף, רמז לשוקולד. בטעם הוא מפתיע עם גוף בינוני נעים ולא שרירי מדי, והרבה אוכמניות אדומות ושחורות, שזיף, פלפל וטאנינים רכים. לא יין גדול, אבל יין עכשווי מענג ומצוין. ציון: 90. מחיר: 250 שקל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות