"עסקת המאה" מנוצלת לקידום חרם כלכלי דו כיווני

תוכנית השלום שהציג ממשל טראמפ, "עסקת המאה", מעוררת חשש מהסלמה ביטחונית ומדינית, אך בתחום אחד ההסלמה כבר מורגשת בשטח — התחום המסחרי. בעשרת הימים האחרונים נקטו ממשלת ישראל והרשות הפלסטינית צעדי חרם כלכלי זו כנגד זו.

ניצני המשבר הנוכחי הופיעו באוקטובר 2019 כאשר הרשות ברמאללה החליטה לעצור את יבוא העגלים מישראל. הנימוק היה הרצון לעודד את הענף המקומי של גידול העגלים כחלק מהשאיפה הכללית של ראש הממשלה הפלסטיני החדש מוחמד אשתייה להתנתק כלכלית מישראל. עם זאת מקורות פלסטינים הסבירו כי ההחלטה נבעה בין השאר משיקולים ומאבקים פנימיים בשוק הפלסטיני, ללא קשר לאספקה מישראל.

ראש ממשלת הרשות הפלסטינית מוחמד אשתייה ושר הביטחון נפתלי בנט | צילומים: אלכס קולומויסקי, אי.פי.אי

עם התמשכותו של חרם העגלים מישראל, הכריז שר הביטחון נפתלי בנט בשבוע שעבר כי היצוא החקלאי הפלסטיני לישראל יופסק. צעד זה נענה בתגובה פלסטינית של איסור יבוא מוצרי חקלאות מישראל, כולל מיצים. בשבת הגבירה ישראל את הלחץ על הרשות הפלסטינית כשאסרה על יצוא תוצרת חקלאית הפלסטינית לחו"ל.

פגיעה נקודתית

במספרים מוחלטים, החרם החקלאי ההדדי צפוי לפגוע באופן מינורי יחסית בתנועת הסחר הישראלית־פלסטינית, אם כי נקודתית הוא יכול להסב נגד כבד למגדלים, לחקלאים וליצרנים. לפי נתוני הרשות הפלסטינית, בשנת 2018 היצוא החקלאי הפלסטיני לשוק הישראלי הגיע לכ־90 מיליון דולר, המהווים כ־68% מכלל היצוא החקלאי הפלסטיני באותה השנה. מקורות פלסטינים בלתי רשמיים מעריכים כי היצוא החקלאי הפלסטיני לישראל בתחילת 2020 עומד על כמיליון שקל ביום - פוטנציאל של כ־100 מיליון דולר בשנה.

עיקר היצוא החקלאי הפלסטיני לישראל כולל עגבניה, מלפפון, פלפל ולימונים. לפי משרד החקלאות הפלסטיני, היצוא לשוקי חו"ל הוא בעיקר של שמן זית, תמרים ועשבי מרפא. ענף החקלאות תורם כ־7% לתוצר המקומי הגולמי הפלסטיני ואחראי על תעסוקת כ־6% מכוח העבודה הפלסטיני.

לעומת זאת, היבוא החקלאי הפלסטיני מישראל בשנת 2018 הסתכם בכ־600 מיליון דולר - קרי כ־71% מכלל היבוא החקלאי הפלסטיני באותה השנה. עיקר היבוא הפלסטיני מישראל מתמקד באבוקדו, ענבים, תותים, אבטיח וגזר. 

התנתקות כלכלית

בעבר חרמות על מוצרים ישראלים מצד הרשות הפלסטינית כשלו, בין השאר משום שהצרכנים הפלסטינים מעדיפים אותם על פני תחליפים מקומיים וזרים, לעתים משיקולי איכות. כשמדובר במוצרים חקלאיים, לגורמים אלה השפעה פחותה.

הקו הנוקשה של הרשות משקף הקצנה שחלה בציבור הפלסטיני בנושא הסכסוך עם ישראל והדרך לפתרונו. לפי סקר דעת הקהל האחרון שפורסם בספטמבר האחרון, עוד לפני פרסום עסקת המאה, כ־50% מהפלסטינים תומכים במאבק מזוין כנגד ישראל, לעומת 47% תומכים בסקר הקודם. עוד עולה מהסקר כי 52% מהפלסטינים מחרימים מוצרים ישראלים "לא בסיסיים" או כאלה שיש להם תחליפים. בנוסף, 57% מהפלסטינים סבורים כי החרמת מוצרים ישראלים לא בסיסיים היא אמצעי יעיל כנגד ישראל.

בימים האחרונים נשמעים קולות כי נטישת המוצרים מישראל תעודד את הגידול המקומי. באווירה הקיימת ברחוב הפלסטיני אין לשלולאת הרחבת החרם לענפים אחרים, דבר שיסב נזק כלכלי לשני הצדדים ובעיקר לצד הפלסטיני.

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com .