צילום: Martin Divisek
משבר האקלים: מדענים קוראים להפסקת הסבסוד של הפקת דלקי מאובנים
בשעה שמאמצים מתוקשרים למציאת פתרונות מהירים ופשוטים להתמודדות עם המשבר - כמו נטיעת טריליון עצים - עוררו ביקורת בקהילה המדעית כלא יעילים ואף כמזיקים, מחברי מאמר שפורסם בכתב העת המדעי Nature טוענים: הפסקת הסבסוד תוביל לירידה משמעותית בפליטות גזי חממה - ללא עלות
העולם מחפש פתרונות מהירים ופשוטים להתמודדות עם משבר האקלים. בשעה שמאמצים מתוקשרים כמו נטיעת טריליון עצים עוררו ביקורת בקרב הקהילה המדעית כלא יעילים דיים ואף מזיקים, ייתכן שמתחת לאף הסתתר פתרון פשוט במיוחד שגם לא יעלה כסף ליישמו. למעשה, הוא אפילו יחסוך כסף. לפי מאמר שהתפרסם בשבוע שעבר בכתב העת המדעי Nature, הפסקת הסבסוד של הפקת דלקי מאובנים, שנאמד בטריליוני דולרים מדי שנה, תאפשר לעמוד ב-25% מיעד צמצום פליטות גזי החממה בסקטור האנרגיה, שמדינות התחייבו לו במסגרת הסכם פריז.
קראו עוד בכלכליסט
נכון להיום, המדינות השונות משקיעות סכומים אדירים בסבסוד ישיר ועקיף של הפקת דלקי מאובנים, וב-2017 עמד הקיף הסובסידיות בתחום על 5.2 טריליון דולר (1.4 טירליון יותר מ-2015), או 6.5 מתמ"ג העולמי - ויותר מהתמ"ג של גרמניה וצרפת ביחד. ארה"ב, המסבסדת הגדולה ביותר של דלקי מאובנים, השקיעה בתחום 649 מיליארד דולר – בערך פי 10 מההשקעה הפדרלית בחינוך.
השאלה עד כמה הפסקת הסבסוד תשפיע על היקף פליטת גזי חממה נמצאת במחלוקת בקרב מדענים. מחקר שהתפרסם ב-Nature ב-2018 טען שההשפעה של מהלך זה תהיה זניחה, כיוון שהוא יביא להפחתה של בין 0.5 ל-2 גיגה-טון בלבד בפליטות הפחמן הדו-חמצני; ואולם, במאמר תשובה שפרסמו בשבוע שעבר מדעני אקלים הם טוענים שכותבי המאמר המקורי שגו באופן שבו פרשו את ממצאיהם.
"החוקרים אפיינו את הירידה בכמות הפליטות שמצאו כ'קטנה באופן לא צפוי', וציינו שהירידות יירשמו בעיקר בקרב כמה מדינות ואזורים מייצאי אנרגיה (רוסיה, המזרח התיכון ואמריקה הלטינית)", נכתב במאמר העדכני. "אנחנו טוענים שהירידה בפליטות כתוצאה מהסרת הסובסידיות אינה קטנה. ירידה של בין 0.5 ל-2 גיגה-טון בפליטות פחמן דו-חמצני שווה בערך לרבע מהירידה בהיקף הפליטות בתחום האנרגיה שכל המדינות התחייבו לה בהסכם פריס (4 עד 8 גיגה טון פחמן דו-חמצני). והכל משינוי גישת מדיניות אחת, שמגיעה עם הטבות פיסיקליות וסביבתיות אחרות".
בנוסף טוענים החוקרים שההשפעה של הפסקת הסובסידיות יכולה להיות גדולה אף יותר, שכן מחברי המחקר המקורי לא לקחו בחשבון את אופי הסבסוד, שמתמקד לרוב במיזמים כמו חיפוש נפט וקדיחת בארות חדשות. "הדבר נועל תפוקה עתידית גדולה יותר של דלקי מאובנים, וכתוצאה גם צריכה גדולה יותר שלהם ופליטה גדולה יותר של גזי חממה", כתבו.
"כל שינוי מדיניות שמפחיתה את הפליטות הגלובליות אפילו באחוזים ספורים הוא משמעותי", אמר לאתר earther.com פיטר אריקסון, הכותב הראשי של המאמר וחוקר בכיר במכון שטוקהולם לסביבה. "משבר האקלים מצריך הרבה פתרונות פרטניים, אז זה לא בדיוק חדשני או מסייע לקרוא למדיניות שכזו 'קטנה', כפי שעשו המחברים שביקרנו. המדיניות 'קטנה' רק ביחס להיקף העצום של הבעיה".