צילום: שאטרסטוק
כדי לצאת מהמינוס: המשפחות שפונות לייעוץ כלכלי מכניסות בין 14 ל-22 אלף שקל בחודש
הסיבה העיקרית לפנייה לייעוץ היא לחץ מהבנק ומיד אחריו גירושים או פיטורים, כך לפי סקר של איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל; כמה עולה ייעוץ כזה ומי יוזם את הפנייה ברוב המקרים?
רוב המשפחות הפונות לייעוץ לכלכלת המשפחה הן כאלה שהכנסתן היא בין 14 ל-22 אלף שקל בחודש. המשפחות האלה מגיעות לרוב בעקבות לחץ מהבנק והמטרה העיקרית אותה הן מבקשות להשיג בתהליך הייעוץ היא יציאה מהמינוס, כך עולה מסקר שערכה ועדת המחקר של איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל.
קראו עוד בכלכליסט
מנתוני הסקר עולה תמונה של משפחות עם הכנסה ממוצעת ומעלה שלא מצליחות 'לסגור את החודש' ולעומתן, משפחות עם הכנסות נמוכות יותר נמנעות מלפנות לייעוץ, בין אם בשל העלות של ייעוץ כזה ובין אם בשל חוסר מודעות לקיומו או יעילותו.
האירוע המשפיע ביותר על משפחות לפנות לייעוץ הוא כאמור לחץ מהבנק ומיד אחריו גירושים או פיטורים. רכישת דירה, פתיחה או סגירת עסק ופשיטת רגל אישית גם הם אירועים שגורמים למשפחות לפנות לייעוץ כלכלי. באופן לא מפתיע גילם של רוב הפונים לייעוץ נע בין 31 ל-50 כאשר רק 23% מהצעירים עד גיל 30 ו-29% ממבוגרים מעל גיל 51 ועד גיל 60 מתייעצים בנוגע למצבם הפיננסי.
את הפנייה לייעוץ כלכלי מובילה בדרך כלל האישה במשפחה, ובמקרים נדירים יותר פונים ילדים בשם הוריהם או הורים בשם ילדיהם.
עלויות הייעוץ לשירותים השכיחים ביותר של יועצים לכלכלת המשפחה הן: פגישת ייעוץ חד פעמים (בין שלוש לחמש שעות) עולה בין 800 ל-1,600 שקלים. מחיר שלוש פגישות במסגרת ליווי של חצי שנה נע בין 3,000 ל-5,000 שקלים וליווי שנתי הכולל ארבע עד שש פגישות יעלה בין 6,000 ל-8,000 שקלים.
"טווח המחירים הוא די רחב, מאחר והוא מותאם לצרכי הלקוח מבחינת משך הפגישות והיקף הייעוץ. בכל מקרה, אנחנו רואים את עלות הייעוץ כהשקעה שמחזירה את עצמה די מהר", אומרת ד"ר אורלי רדליך, יו"ר ועדת המחקר של האיגוד. "מהות עיסוקם של היועצים לכלכלת המשפחה היא נתינה גדולה וסיוע ממשי למשפחות במצוקה כלכלית וגם הכוונה למשפחות מבוססות שרוצות לנהל נכון יותר את כספן ולממש מטרות וחלומות".
הממצאים של הסקר שנערך בישראל תואמים תוצאות מחקר שנערך בארה"ב ב-2011, "ייעוץ פיננסי: מי משלם?". המחקר מצא כי מי שמשלם על ייעוץ פיננסי מקצועי הן בדרך כלל נשים יחסית מבוגרות, עשירות ומשכילות, אך ללא השכלה משמעותית בנושאים כלכליים. מבין הרוכשים ייעוץ פיננסי, אלו אשר מנוהלים באופן מקיף הם בדרך כלל מתחת לגיל 65, עשירים, ובעלי ידע בנושאים כלכליים.
"תוצאות המחקר מספקות תובנות עמוקות באשר לצורך שבייעוץ כלכלי כמו גם בשירותי תכנון פיננסי מקיף. התוצאות מצביעות על כך שאנשים עשירים הם אלו אשר נכונים לקבל סיוע מקצועי בעת ביצוע החלטות כלכליות. למרות שהתוצאות הללו אינן מפתיעות, הן מדגישות את הצורך בייעוץ מקצועי בקרב משקי בית פחות אמידים, אשר עשויים להיות פגיעים יותר לקבלת החלטות שאינה טובה. השימוש בתכנית כתובה ומקיפה נמצאה קשורה למצב סוציו אקונומי גבוה ולמשתנים אשר מצביעים על תחכום פיננסי.
החלטות שאינן מושכלות עלולות לייצר חוסר יציבות כלכלי בקרב משקי בית ובמערכת הכלכלית כולה. עובדות אלו מצדיקות תמיכה ציבורית של יועצים כלכליים אשר יסייעו למשקי הבית הממוצעים לקבל החלטות כלכליות טובות יותר", אומרת רדליך.
עוד עולה מהסקר שערך איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל בראשות שי אבו, ש58% מהיועצים לכלכלת המשפחה מאמינים שאפשר להתפרנס מהמקצוע שלהם ושרבע מהם עוסקים במקביל בתחומי עיסוק נוספים כמו אימון, ייעוץ משכנתאות, ביטוח או הכוון קריירה.
למרבית היועצים לכלכלת המשפחה יש וותק של בין שנתיים לחמש שנים, לרובם תואר ראשון או שני ומחצית מהם פועלים בתל אביב.
בעוד שבישראל החלוקה המגדרים בין היועצים היא פחות או יותר שוויונית, הרי שבחו"ל יש רוב גברי במקצוע. מחקר גלובלי שנערך ב-2014 מצא שרוב היועצים הפיננסיים הם גברים – באופן מפתיע ככל שתוכנית ההכשרה הייתה יותר מושרשת והמקצוע התחזק והתפתח כך עלה אחוז הגברים בתחום. רוב היועצים היו בגילאי 35 עד 44 ובאופן דומה לישראל ל-88% מהם הייתה השכלה אקדמית, תואר ראשון או שני.