אימון מתקדם: מרתון אצלי בסלון

בימים כתיקונם, פארק היער האולימפי של בייג'ינג שואב לתוכו אלפי חובבי ספורט המגיעים ליהנות משביליו הקסומים והמוצלים. בתוך הכאוס והזיהום הכבד המאפיין את הבירה הסינית ההומה, הפך הפארק רחב הידיים - שהוקם לטובת המשחקים האולימפיים שאירחה העיר ב־2008 - למקום מפלט שקט ורגוע, המציע אוויר המרגיש צלול יותר מבשאר חלקיה של העיר.

לאורך מסלוליו, כמעט בכל קילומטר, אפשר למצוא תחנות רענון ספורטיביות הכוללות פינות למתיחה, חנויות ספורט משוכללות ומכונות לממכר מים ומשקאות אנרגיה. בעשור האחרון פארק היער האולימפי נהפך למקום מפגשם של רבבות שוחרי בריאות וכושר, סמל למהפכת “אורח החיים הבריא” השקטה שמתחוללת במלוא העוצמה בקרב מעמד הביניים הסיני.  

פאן שאנצ’ו תיעד עצמו רץ 50 ק”מ בתוך דירתו: 6,250 הקפות של שני שולחנות, מעבר במסדרון צר, יציאה למרפסת וחוזר חלילה | צילום: ASIAWIRE

אבל בשבועות האחרונים המהפכה המבורכת נכנסה למצב "סטנד ביי" בעוד מדינת הענק הקומוניסטית רותמת את מלוא כוחותיה ומשאביה למאבק בנגיף הקורונה הקטלני, שממשיך להתפשט במהירות ולגבות את חייהם של עשרות סינים בכל יום. רחובותיה של בייג'ינג התזזיתית התרוקנו מאדם, ואפילו שוחרי הכושר האדוקים ביותר, אלו שנוהגים לפקוד את שביליו של פארק היער האולימפי בכל בוקר, נמנעים כמעט לחלוטין מלרוץ במרחביו. הבודדים שמעזים לצאת ולהתאמן, "עושים זאת באזורים שבהם כרגע אין סגר ואך ורק עם מסכות על פניהם", מספר ל"כלכליסט" פ', עיתונאי ספורט זר החי בסין ומעדיף להישאר בעילום שם בשל חשש מהתנכלות השלטונות. הפחד להידבק והחשדנות ההדדית גוברים כעת על כל יצר אחר.

ימים מייסרים עוברים גם על ספורטאיה המקצועיים של סין המתכוננים בימים אלו למשחקים האולימפיים שאמורים להיפתח בעוד כמה חודשים בטוקיו. מרביתם מכונסים במעין מחנות אימון סגורים הרמטית ברחבי סין כשעתידם הספורטיבי לוט בערפל. לטענת השלטונות, נכון לעתה אין נדבקים מקרב ספורטאיה האולימפיים של סין, אך בתנאים שנוצרו קיים קושי רב לקיים שגרת אימון פרודקטיבית בחלק מהענפים, ומוכנותה למשחקים של אחת ממעצמות הספורט החזקות בעולם מתחילה להיות מוטלת בספק. הסגר הגורף המוטל על כניסתם של אזרחים סינים למדינות אחרות מונע מספורטאיה של סין השתתפות במפעלים בינלאומיים והתמודדות מול יריבים ראויים, אך בנוסף גם אינו מאפשר לעשרות ספורטאים שטרם הבטיחו את השתתפותם במשחקים, לצאת מחוץ לגבולות המדינה ולהתמודד על הכרטיס הנכסף.

בימים האחרונים, למרות הניסיון של השלטונות לצייר תמונת מצב כאילו הכל תחת שליטה, הועלו לרשתות החברתיות סרטונים של ספורטאים סינים עתורי תהילה המתאמנים בביתם בשל הסגר, במקום להיות עם נבחרתם בטורנירים בינלאומיים. אחד הסרטונים, שבו נראית חברת נבחרת הכדורגל הסינית, וונג שוואנג, מתאמנת עם אחיה על גג ביתה בווהאן כשהיא עוטה על פניה מסכה, נהפך לוויראלי והדגים עד כמה נואש המצב עבור חלק מהספורטאים הבכירים. אצטדיון הכדורגל בעירה של וואנג הוסב למרכז הסגר ולוגיסטיקה.

עיתונאי הספורט פ' שאיתו שוחחתי ואחד מתחביביו העיקריים הוא ריצות ארוכות בשטח, מספר גם הוא כי בערים שבהן קיים סגר והיציאה לרחובות מוגבלת רק לצורכי הצטיידות - החלו אנשים להתאמן בבית. מטורף ככל שזה יישמע, יש מביניהם שהרחיקו לכת ומנסים לשמר שגרת ריצה פעילה בתוך דירתם. ”דיילי מייל” הבריטי פרסם לפני כמה ימים את סיפורו של אדם בשם פאן שאנצ'ו, תושב העיר האנגג'ואו, בירת מחוז ג'ג'יאנג, אשר תיעד עצמו רץ 50 ק"מ בתוך דירתו בשל הסגר. בסרטון שצילם נראה שאנצ'ו, רץ מרתון פעיל, כשהוא מבצע בדירתו הקטנה סיבוב הכולל הקפה של שני שולחנות, מעבר במסדרון צר, יציאה למרפסת וחוזר חלילה. כך במשך 4.48 שעות שכללו לדבריו 6,250 הקפות. "לא הייתי מחוץ לבית ימים רבים", כתב ברשת החברתית הסינית "וויבו", "אבל היום כבר לא יכולתי לשבת יותר".

בדומה לסרטון של כוכבת הכדורגל שוואנג, זה של שאנצ'ו נהפך גם הוא לוויראלי והתגובות אליו עודדו רבים לחשוף ברשת את שגרת יומם הספורטיבית תחת הסגר: המשכה של מהפכת "אורח החיים הבריא" הממשיכה ללבלב בעריה המבוססות של סין, גם בנסיבות המורכבות שנוצרו. "זה דבר גדול כאן", מאשר פ', אשר כתב לאחרונה באחד ממאמריו כי בסין יש יותר מ־25 מיליון רצים חובבים הפעילים באופן יומי.

למרבה הצער, לאף אחד אין מושג קלוש מתי יחלוף איום וירוס הקורונה מעל ראשיהם של אזרחי סין והם יהיו חופשיים לחזור לשגרת יומם, אולם עובדה ידועה ומוכחת מדעית היא כי לפעילות גופנית יש יכולת מופלאה לשפר את מצב הרוח ואיכות החיים, ופחות חשוב היכן תתבצע. "הזעתי המון", סיפר שאנצ'ו כשסיים את ריצת האולטרה־מרתון הביתית שלו, "אבל התחושה היתה פשוט נהדרת".