אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ניסיון הפיגוע של אל־קאעידה הפך למנוע צמיחה של אלביט

ניסיון הפיגוע של אל־קאעידה הפך למנוע צמיחה של אלביט

החברה הביטחונית חתמה על חוזים בהיקף 136 מיליון דולר למכירת מערכת מגן רקיע, להגנה על מטוסים מפני טילי כתף, למדינות באסיה. מכירות המערכת של אלביט, שפותחה בעקבות ירי לעבר מטוס ארקיע בקניה ב־2002, כבר מגיעות ל־700 מיליון דולר

11.02.2020, 08:00 | אודי עציון

ניסיון הפלת המטוס של אל־קאעידה, הרווח של אלביט מערכות: אתמול (ב') דיווחה החברה הביטחונית כי חתמה חוזים למכירת מערכת שמגינה על מטוסים מפני טילי כתף בשם מגן רקיע למדינות באסיה, בהיקף כולל של 136 מיליון דולר.

העסקה הזו מעמידה את היקף המכירות של המערכת, שהחלה להימכר ב־2014, על 700 מיליון דולר (כ־2.5 מיליארד שקל). יחד עם העסקה הזו, היקף העסקאות שעליהן דיווחה אלביט מתחילת השנה עומד על כמעט 360 מיליון דולר — קצת פחות מ־10% מהמכירות של החברה ב־12 החודשים האחרונים.

קראו עוד בכלכליסט

מגן רקיע הוא אחד ממנועי הצמיחה של אלביט. המערכת נולדה ב־28 בנובמבר 2002 בשעה 7:30 בבוקר, כשמחבלים מהשלוחה הקנייתית של אל־קאעידה כיוונו צמד טילי כתף מסוג סטרלה לעבר מטוס בואינג 757 של ארקיע, שהאיץ על מסלול ההמראה במומבסה בטיסה 582 לנתב"ג, כשעל סיפונו 261 נוסעים ואנשי צוות. מעט לאחר שניתק המטוס את גלגליו מהקרקע שיגרו מחבלי אל־קאעידה את שני הטילים, שהחטיאו. בעקבות ניסיון ההפלה ממשלת ישראל אישרה את בקשת משרד התחבורה, לפתח ולהתקין על מטוסי חברות התעופה הישראליות מערכת הגנה מטילי כתף.

בצלאל מכליס, מנכ"ל אלביט מערכות, צילום: אוראל כהן בצלאל מכליס, מנכ"ל אלביט מערכות | צילום: אוראל כהן בצלאל מכליס, מנכ"ל אלביט מערכות, צילום: אוראל כהן

בתחילה הכוונה היתה להתקין על המטוסים מערכות לשיגור נורי הטעייה, שנפוצות בשוק הצבאי, אבל אז הבהירו גורמי הרגולציה בגופי התעופה העולמיים שמטוס שנושא מערכת כזו עשוי להצית שריפות ולא יקבל אישור נחיתה בשדות תעופה אזרחיים. במכרז שנערך בין החברות הביטחוניות זכתה אלביט, שלה כבר היתה מערכת מבוססת לייזר להגנת מסוקים. מערכת זו שימשה כבסיס למערכת שפותחה עבור המטוסים.

המערכת כוללת ארבעה חיישנים שמאפשרים גילוי, זיהוי, מעקב ושיבוש מסלול של טילים הנורים לעבר מטוסים. כשהטיל נורה הוא נקלט במצלמות, שמזהות את החום של הטיל ומחשבות את מסלולו המשוער. החיישנים עוקבים אחרי הטיל עד שהוא מגיע לטווח המתאים ואז מכוונים אליו קרן לייזר, שמעוורת את ראש הביות, ה"עין" של הטיל, מה שגורם לטיל לסטות ממסלולו.

פיתוח המערכת, שנוהל על ידי רשות התעופה האזרחית ומינהל פיתוח אמצעי הלחימה במשרד הביטחון, החל ב־2009 כשאושר תקציב של 76 מיליון דולר. ב־2013 החלה התאמת המערכת למטוסים ישראליים והפיתוח הושלם ב־2014. בכל הנוגע לחברות התעופה הישראליות, שהמדינה מממנת את רכישת המערכת עבורן, המערכת אינה מותקנת בקביעות על המטוסים, אלא לפי רמת האיום ביעד, שנקבעת לפי הערכת גופי הביטחון. בחלק האחורי של המטוסים יש עמדה שיכולה לשאת את המערכת — פוד שמשקלו 160 ק"ג — שאותה ניתן להתקין בתוך שעה. מאז שהפכה למסחרית, אלביט מכרה את המערכת, בין היתר, למטוס האיירבאס של נשיא צרפת, והיא מותקנת גם על מטוס ראש הממשלה, שטרם נכנס לשימוש. חיל האוויר הגרמני רכש מערכות ב־73 מיליון דולר, נאט"ו רכשה מערכות ב־46 מיליון דולר וחיל האוויר של פורטוגל רכש מערכות ב־50 מיליון דולר.

למעשה, אלביט כיום נהנית ממעמד של שחקן בודד בשוק, שכן אין בו כמעט מתחרים. ריית'און האמריקאית פיתחה מערכת דומה, שטרם קיבלה אישור מכירה מחוץ לארה"ב. גם הרוסים פיתחו מערכת דומה, אך עדיין לא מייצאים אותה. המערכת הישראלית, בעלות של כמיליון דולר לפוד, נחשבת זולה לעומתן. התפוצה הגוברת של טילי כתף נגד מטוסים, רק מגדילה את הצורך בהגנה עליהם. עם זאת, המערכת אינה מגינה מפני טילי מכ"ם ארוכי טווח, מהסוג שעימו הפילה איראן את מטוס הבואינג 737 האוקראיני. אין גם צפי להצטיידות של חברות תעופה נוספות בעולם, כולל כאלה שטסות לאזורים מועדים לפורענות, כמו עיראק או יבשת אפריקה, ללא דרישה מגופי רגולציה ונכונות לממן את הרכישה והשימוש, כפי שנעשה בארץ. למעשה, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהתקינה מערכות כאלה על מטוסי נוסעים מסחריים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות