"השווקים ראו שהקורונה זה 'עוד סארס' והמשיכו הלאה"

מה יותר מפחיד את השווקים בארה"ב, וירוס הקורונה או ניצחונם של המועמדים הדמוקרטים מהקצה השמאלי, ברני סנדרס או אליזבת וורן? אם לשפוט מדבריו של רונלד קרושבסקי, מנכ"ל בנק סטיפל האמריקאי, התרחיש השני מאיים הרבה יותר. לקרושבסקי - המנכ"ל הוותיק ביותר של בנק בארה"ב, המכהן בתפקידו מאז 1997 וחווה על בשרו את כל המשברים הגדולים של שני העשורים האחרונים - יש גם הסבר מנומק למה. 

המדדים בארה"ב שוב שוברים שיאים ונראה שבשוק לא מתרגשים מהתמונות המפחידות מסין. לא מוקדם לחגוג?

"התגובה של השווקים לא מוקדמת מדי, בתפיסה שלהם הווירוס - ואני לא רופא ולא רוצה להגיד מה נכון או לא - הפך לפחות מאיים. ברגע שהבינו ששיעור התמותה הוא 1%, פחות משיעורי התמותה משפעת רגילה בארה"ב, הם ראו שזה "עוד סארס" - והמשיכו הלאה. היום אין כמעט השפעה על השוק. אם נראה שיש מוטציות חדשות של הווירוס והתמותה גוברת, זה עשוי להשתנות".

גם על הכלכלה הריאלית הקורונה לא ישפיע?

"אם הווירוס ישפיע על סין לזמן ארוך, הוא כן ישפיע על העולם, אבל אני מאמין שזה לא יגיע לשם, כי אז השווקים היו מגיבים אחרת".

אם קורונה לא מצליחה להפחיד את המשקיעים, מה כן יכול להשפיע על השוק האמריקאי? הוא אחרי עשור של עליות כמעט ללא הפסקה.

"אז מה? באוסטרליה העליות נמשכות כבר 20 שנה. הסיכון הגדול ביותר לשוק המניות האמריקאי היום הוא בחזית הפוליטית. השאלה הגדולה היא מה יקרה במערכת הבחירות. בהיבט של השוק, יש דאגה לנוכח האפשרות שאחד המועמדים הפרוגרסיביים ינצח. השוק מאוד לא אוהב דיבורים על כך שמקורות הייצור המרכזיים צריכים לעבור לשליטה ממשלתית".

המשמעות היא שאם טראמפ ינצח, יש עוד מקום לעליות?

"זה לא חייב להיות דווקא טראמפ, אלא כל מועמד מסורתי. מי שבא מהמיינסטרים לא ישפיע מהותית על השוק. מי שיגרום לתיקון בשווקים הם רק אליזבת וורן או ברני סנדרס".

אתה טוען שטראמפ הוא מיינסטרים מסורתי?

"הוא הכל חוץ ממסורתי, אבל בהשקפה כלכלית הוא מיינסטרים". 

רונלד קרושבסקי | צילום: בלומברג

כמה גדולה עלולה להיות הנפילה?

"אם השוק יאמין שוורן או סנדרס באמת ייבחרו ויוכלו ליישם חלק מהתוכניות שלהם, אני לא אופתע לראות תיקון של 20% ואפילו 25%".

"אחרי משבר 2008 באו שנות השיא שלנו"

מרבית אנשי וול סטריט מחזיקים בדעתו של קרושבסקי, אבל לא ימהרו לנסח אותה בחדות שכזו. הסיבה נעוצה גם באישיותו של המנכ"ל הוותיק, אבל כנראה גם בכך שסטיפל הוא לא בדיוק במיינסטרים. הבנק הוא עוף שונה בנוף הבנקאות האמריקאית. זה מתחיל במיקום של מטה הבנק ובמקום מושבו של המנכ"ל, שנמצאים בסנט לואיס, מיזורי - רחוק מאוד מההמולה של וול סטריט.

סטיפל הוקם בסוף המאה ה־19, אבל במאה שנות קיומו הראשונות הוא לא התפתח יותר מדי. בעת כניסתו של קרושבסקי לתפקיד נסחר הבנק בשווי של 26 מיליון דולר, הכנסותיו השנתיות היו 100 מיליון דולר והוא העסיק 600 עובדים. היום שווי הבנק כבר נושק ל־5 מיליארד דולר, עם הכנסות שנתיות של כ־3.5 מיליארד דולר ו־8,000 עובדים. זה עוד לא גולדמן זאקס או ג'יי.פי מורגן, אבל הצמיחה יכולה להסביר מדוע קרושבסקי הוא שיאן הוותק בקרב הקולגות שלו. דווקא ההתחלה לא בישרה טובות. "נבחרתי לתפקיד מנכ"ל סטיפל לאחר ששלושת המועמדים הסופיים אחרים סירבו", צוחק היום קרושבסקי.

אבל סטיפל שונה ומפתיע בעוד משהו. "ב־24 השנים האחרונות רק הגדלנו את ההכנסות. בתקופה הזו גם לא היתה אף שנה שסיימנו עם מספר עובדים קטן מיותר מבתחילתה", מתגאה קרושבסקי. "גם במשבר הפיננסי של 2008 לא לקחנו את הסיוע הממשלתי, להיפך, והשנים שאחריו היו שנות השיא שלנו".

אתה רומז שהייתם בערך הבנק היחידי בארה"ב שלא קנה את מוצרי האיגוח הרעילים?

"אולי היינו היחידים שלא קנו, אבל לא כי היינו חכמים מכולם, אלא פשוט לא היינו מספיק גדולים לעשות טעויות כאלה".

את השנים שאחרי המשבר, בזמן שכולם התאוששו, ניצל קרושבסקי להרחבה משמעותית של הפעילות, בין היתר באמצעות רכישות של מוסדות פיננסיים שנקלעו לקשיים. כך הפך את סטיפל מחברת ברוקרים קטנה למדי לגוף פיננסי משמעותי שמעסיק 2,200 יועצי השקעות. הוא הקים גם מחלקה גדולה של ניהול עושר ונכנס חזק לחיתום הנפקות בוול סטריט ובלונדון. בסך הכל מנהל סטיפל 300 מיליארד דולר עבור לקוחותיו.

"ישראל 30 שנה ברשימת היעדים שלי. כבר לא הגיוני לא להיות בה"

כעת סטיפל נכנס לישראל. קרושבסקי הגיע לביקור הראשון בתולדותיו בישראל ("היא כבר 30 שנה ברשימת היעדים שלי") כדי לחנוך את משרדי הבנק ולהשתתף בכנס המשקיעים של קרן ההון סיכון OURCROWD של ג'ון מדווד. בינה לבין הבנק הוכרז שיתוף פעולה באוקטובר האחרון, במסגרתו השקיע סטיפל בקרן כמשקיע מיעוט וכן בחלק מהחברות שהקרן מושקעת בהן.

התוכנית הגדולה היא להכניס את לקוחות הבנק למגרש הטכנולוגי של ישראל. הקרן פועלת במתכונת ייחודית, כמעין קהילה של 37 אלף משקיעים שלא חייבים להשקיע מיליוני דולרים בקרן, אלא יכולים להשקיע יחד עמה עשרות אלפי דולרים בודדים בסטארט־אפים שהיא מסמנת כמבטיחים. הקרן רשמה אקזיטים מרשימים, בהם בהנפקת חברת תחליפי הבשר האמריקאית BEYOND MEAT, ששילשה את שוויה מאז, או במכירת הסטארט־אפ הישראל ריפליי לאינטל תמורת 175 מיליון דולר.

למה להיכנס לישראל דווקא עכשיו?

"אנחנו צומחים במהירות. עד לפני שמונה שנים, לסטיפל לא היה ולו משרד אחד מצדו השני של האוקיינוס האטלנטי, ואילו היום יש לנו 500 עובדים בלונדון ומשרדים בפרנקפורט, בפריז, בברצלונה ובמילאנו. כבר לא הגיוני לא להיות בישראל כמדינה מאוד יזמית. זה טבעי לנו, קרן כמו OURCROWD מאיצה עבורנו את התהליכים".

אבל בטח יש לכם גישה לקרנות המובילות בארה"ב.

"נכון, אבל שם נדרשים סכומים גבוהים הרבה יותר ממשקיע פרטי. ב־OR אפשר גם למשקיעים קטנים של 10 אלף דולר להשקיע. לא צריך לסכן השקעה של מיליוני דולרים כמו בקרן בסמר (Bessemer). יו"ר רשות ניירות הערך האמריקאית אמר באחרונה שצריך להקל גם על משקיעים מן הציבור להשקיע בחברות פרטיות. השווקים בארה"ב התפתחו, ואם פעם אפשר היה להנפיק בשווי של 100 מיליון דולר, היום לא בפחות ממיליארד דולר. ומה שקורה, כמו באובר או אפילו ב־WeWork, זה שרוב הצמיחה מתרחשת בין שווי של 100 מיליון דולר ל־5 מיליארד דולר כשהן פרטיות. זה השלב המעניין ביותר, לא בין 10 מיליארד דולר ל־20 מיליארד".

אפרופו שווי חברות טכנולוגיה, כמי שהיה כאן במשבר דוטקום של 2000, מה דעתך על רמות השווי היום?

"היום, בפברואר 2020, קשה להבין מה הטכנולוגיה יכולה לעשות לכלכלה עשר שנים קדימה. יש לזה תופעות לוואי מורכבות שמייצרות סוגיות חברתיות: אם פעם בנו מפעל לייצור רכב הוא גם תרם לכלכלה וגם העסיק הרבה עובדים; כמה מקומות עבודה מייצרת חברה שמפתחת אפליקציה? אני מאוד אופטימי לגבי הכלכלה. אירופה מתאוששת, בארה"ב המצב טוב מאוד. נגיע מתישהו גם להאטה, אבל העשור הקרוב יהיה מצוין להשקעה בחדשנות".

אתה מכהן בוועדה המייעצת לפדרל ריזרב. איך אתה רואה את סביבת הריבית ואת יחסיו של הנשיא טראמפ עם יו"ר הפד ג'רום פאוול?

"אני חושב שאחת החוזקות של ארה"ב היא העצמאות של הפד. יש מדיניות מוניטארית טובה ועובדה שלא נקלענו לריבית שלילית. כשאירופה תצא מהריביות השליליות, זה יהיה הסימן להתאוששות הכלכלית האמיתית שלה. הריביות יישארו נמוכות עוד הרבה זמן, אבל הסביבה הזאת טובה לצמיחה כלכלית".

תעשו בישראל עסקאות מיזוג ותפתחו מחלקת ניהול עושר?

"אנחנו פותחים משרד ורוצים להשתתף בשוק ההון הישראלי בכל דרך שנוכל. יש כבר עסקאות בפייפליין של הנפקות בניו יורק או בלונדון, וגם מיזוגים ורכישות. אנחנו מתמחים בעיקר בעסקאות מתחת לשווי של מיליארד דולר, כך שאנחנו מתאימים כמו כפפה למה שקורה בישראל. אנחנו מדברים עם לקוחות פוטנציאליים, בעיקר בתחום ההלת'קר".

ניסיתם כבר להיכנס לישראל באמצעות שיתוף פעולה עם לאומי פרטנרס. זה לא ממש עבד.

"זה לא היה הצלחה גדולה כי ככה זה במיזם משותף: על הנייר זה נהדר, אבל בפועל זה לא עובד. כששמים נכסים פיזיים זה יותר מבטיח הצלחה".

סטיפל גייס כעת את אלן דובקין, בכיר לשעבר בסיטי בנק בישראל, לניהול הפעילות ממשרד שממוקם בשדרות רוטשילד בתל אביב.

מה ייחשב מבחינתכם כהצלחה?

"הצלחה זה להפוך לרלבנטיים לכלכלה המקומית - אם בעוד שנה השוק המקומי יידע יותר עלינו, על היכולות שלנו ועל מה שקורה. המדדים האלה הם לא רק פיננסיים".