נקבע ההרכב שידון בתיקי נתניהו: השופטת מתיק אולמרט והשופט מתיק הנגבי

בהתאם להחלטת בית המשפט שניתנה היום בתיק ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נגד נתניהו ואח', נקבע כי התיק ישמע בפני הרכב של שלושה שופטים: בראש ההרכב השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, והשופטים משה בר-עם ועודד שחם – כך הודיעה לפני זמן קצר דוברת בתי המשפט.

כתב האישום הוגש בפרשות 1000, 2000 ו-4000 ויתברר בבית המשפט המחוזי בירושלים. 

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן | צילום: אתר בתי המשפט

השופטת פרידמן-פלדמן שתשב בהרכב בתיקי נתניהו היתה בהרכב של תיק אולמרט השני שהכריע בתיק טלנסקי לאחר שנוספו אליו הקלטות הסתר של שולה זקן. בסיבוב הראשון, בראשות הנשיאה מוסיה ארד, זוכה אולמרט בתיק הזה, ובגלגול השני, לאחר שארד פרשה, הוא הורשע. פרידמן־פלדמן שהחליפה את ארד העירה שגם בסיבוב הראשון, ללא ההקלטות, ניתן היה להרשיע. הערה שאולי נכונה, אבל לא ממש קולגיאלית, ועשויה להעיד על נטייה להרשיע.

השופט עודד שחם

את כהונתה במחוזי החלה ב-2012. היא בוגרת האוניברסיטה העברית, ובשנת 1984 החלה לעבוד בבית המשפט העליון כמנהלת מדור ערעורים אזרחיים. ב-1987 עברה לעבוד בפרקליטות המדינה. ב-1994 מונתה לשופטת והחלה לכהן בבית משפט השלום בבירה. בשנים 2012-2004 כיהנה כסגנית נשיאת בית משפט השלום.

 השופטת פרידמן-פלדמן נחשבת לאחת מהשופטות המנוסות במשפט הפלילי בבית המשפט המחוזי, ובשנים האחרונות היא ישבה לצד השופט בר-עם בהרכבים רבים של תיקי פשעים חמורים, ביניהם תיקים של מחבלים שרצחו בגל הטרור האחרון.

השופט בר-עם אף הוא בוגר הפקולטה למשפטים בעברית. אחרי מספר שנים שבהן עבד כעורך דין בשוק הפרטי, בשנת 2000 מונה לשופט בבית משפט השלום במחוז הדרום. ב-2011 מונה לשופט בפועל ורשם בית המשפט המחוזי ירושלים. באוגוסט 2012 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים.  

השופט משה בר-עם | צילום: דוברות הרשות השופטת

לעומת בר-עם שבא מהשוק הפרטי, שחם מזוהה יותר עם הפרקליטות. גם הוא בוגר האוניברסיטה העברית, ואת התמחותו עשה אצל נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר לפני שהוסמך כעורך דין ב-1993. במהלך השנים עבד כעוזר משפטי של השופט תאודור אור בבית המשפט העליון, ובהמשך כפרקליט במחלקה הפלילית בפרקליטות. הוא עבד בוועדת החקירה הממלכתית שחקרה את אירועי אוקטובר 2000. ב-2004 מונה לשופט בבית משפט השלום בירושלים. במהלך כהונתו היה חבר בהרכב שזיכה את השר צחי הנגבי בפרשת המינויים הפוליטיים, אך היה בדעת מיעוט שסברה כי יש דווקא להרשיעו. ב-2012 קודם למחוזי.

בשנים האחרונות התמחה שחם בתיקים של הסדרים כובלים, תחום הקשור לשאלות שנוגעות לעסקת בזק ורפורמת השוק הסיטונאי בתיק 4000. בין התיקים המפורסמים שהוא דן בהם: תיק תנובה בו היא נקנסה על סך של 25 מיליון שקל בשל הסדרים כובלים, וקרטל מאפיות הלחם שתיאמו ביניהן את המחירים של הלחם האחיד.

במסגרת תיק זה הוא גזר את העונש החמור ביותר שהוטל עד כה בתחום ההגבלים העסקיים בשל פגיעה בתחרות, על ראשי המאפיות הגדולות בישראל - שנת מאסר בפועל על יהודה שניידמן, לשעבר מנכ"ל מאפיית ברמן, ותקופת מאסר זהה על ישעיהו (שייקה) דוידוביץ', מנכ"ל מאפיית דוידוביץ'. בהמשך בית המשפט העליון הקל בעונשם והפחית את עונש המאסר בפועל לכמה חודשים בודדים.

לפי "חוק יסוד: הממשלה", כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן מוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים והתיק יישמע בפני הרכב של שלושה שופטים. הסמכות לקביעת ההרכב היא של נשיא בית המשפט, אהרן פרקש.

כתב האישום נגד נתניהו הוגש לבית המשפט המחוזי לפני שבועיים, אחרי שראש הממשלה ויתר על חסינותו. הוא נאשם בקבלת שוחד בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה), ובמרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 (המתנות מארנון מילצ'ן) ובתיק 2000 (השיחות עם נוני מוזס). על ההחלטה להעמיד את נתניהו לדין הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בחודש נובמבר.