אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המבוך הפוליטי מוביל לבחירות רביעיות צילום: רויטרס, איי אף פי

בחירות 2020

המבוך הפוליטי מוביל לבחירות רביעיות

אם ישראל באמת תלך לבחירות רביעיות, כפי שמנבא הקיפאון הפוליטי, 2020 כולה תעבור בלי תקציב מאושר. את המחיר ישלמו התלמידים בכיתות, פרויקטי התחבורה - ואפילו ביטחון המדינה

13.02.2020, 07:04 | עמרי מילמן וצבי זרחיה

ככל שהבחירות השלישיות מתקרבות, ישראל מתחילה להפנים שהיתה מעדיפה להדחיק: ייתכן שנלך גם לבחירות רביעיות. המפה הפוליטית, בגדול, לא זזה. גם לא לאחר הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. אם אכן הולכים לבחירות רביעיות, מדובר בחדשות גרועות. והן גרועות במיוחד עבור מי שצריך לנהל תקציב של משרד ממשלתי.

בכל המשרדים מניחים שהמצב הנוכחי, שבו הם נדרשים להסתדר עם תקציב המשכי מוגבל מאוד, הוא זמני. הנחת העבודה היא שבשלב מסוים יאושר תקציב וכל מה שכרגע תחת הקפאה ישוחרר. אם הולכים לבחירות רבעיות, 2020 כולה תעבור ללא תקציב, והיעד הריאלי לאישור תקציב יהיה רק במהלך 2021.

בהיעדר תקציב מאושר, משרדי הממשלה מקבלים בכל חודש סכום בגודל של תקציב השנה שעברה חלקי 12. במצב כזה, משכורתם של עובדי מדינה ותשלום על חוזים קיימים לא נפגע כלל. מי שכן נפגע, ובגדול, הם מי שמקבלים תמיכות וקצבאות מהממשלה, שמוגבלות לעד 70% מהתמיכה שקיבלו בשנה שלפני כן. זו ניתנת כמקדמה, עד לאישור התקציב. זו הסיבה המרכזית שבתקופה האחרונה, כמעט מדי יום עמותות וארגונים בישראל מגיעים לסף קריסה. גם גופים שהמערכת הפוליטית הנוכחית רוצה בטובתם - כמו הישיבות - בסכנה. אפילו מי שהצליח להחזיק את הראש מעל המים עד כה יתקשה מאוד להמשיך אם נלך לבחירות רביעיות.

תצטופפו

בראייה משקית, המצוקה שתיגרם לתחום הרווחה קטנה יחסית. הקושי האמיתי יהיה בחינוך, בתשתיות ובביטחון. בכל שנה מצטרפים עשרות אלפי תלמידים למערכת החינוך, והם צריכים כיתות ומורים. אם השנה הבאה תיפתח ללא תקציב וללא צפי לתקציב, ייתכן שמערכת החינוך תמצא עצמה נדרשת להגדיל את מספר התלמידים בכל כיתה או לצמצם בשעות הלימוד.

בשנים האחרונות, אחרי גרירת רגליים וסחבת ארוכה, המדינה התחילה להוציא יותר על תשתיות. ללא תקציב, התנופה הזאת תיבלם. בינתיים באוצר מוצאים דרכים לעמוד בהוצאות השונות, אבל כבר השנה צפויות ההשקעות בתשתיות לעלות על התקציב הקיים. בשנה שעברה עוד אמרו באוצר שתקציב לא יהיה מכשול להתקדמות בהשקעה בתשתיות, במיוחד בתחום התחבורה שנמצא בפיגור של שנים. כיום כבר חוששים להשמיע שם אמירות דומות.

מעל כל זה מרחפות הדרישות של מערכת הביטחון והתוכנית הרב־שנתית שמבקשים בצה"ל לקדם. זו תלווה, מן הסתם, בתוספות של מיליארדי שקלים. ללא תקציב אלו לא יוכלו להגיע, גם לא על חשבון משרדים אחרים, שכן בתקציב המשכי, אסור לחשב הכללי להסיט כך תקציבים. מערכת בחירות רביעית עלולה לפגוע, פשוטו כמשמעו, בביטחון המדינה.

פער של 20 מיליארד שקל

 

התקציב ל־2019 עמד על 397 מיליארד שקל. לעומתו, התקציב ל־2020 היה אמור לעמוד על 412 מיליארד שקל. במקום, המדינה פועלת על תקציב המשכי של 400 מיליארד שקל, המחושב לפי התקציב הקודם בתוספת המדד. כלומר, כ־12 מיליארד שקל לא מגיעים למשרדים. מדובר באוויר לנשימה, אבל כשלוקחים בחשבון שצורכי הביטחון רק הולכים ומתייקרים, נוצרת תחושת מחנק. ובכלל, הפער האמיתי גדול עוד יותר - 20 מיליארד שקל - שכן הממשלה הקודמת התחייבה להוצאות של 420 מיליארד שקל.

המיליארדים שלא יגיעו למשרדי הממשלה לא רק יפגעו בשירותים לאזרח, אלא גם יביאו להאטה בצמיחה. באמצעות הכסף הזה הממשלה אמורה לשכור ספקים, שבתורם משלמים משכורות לעובדים, שרוכשים עמן מוצרי צריכה וכן הלאה. כל זה יוביל לפגיעה בהכנסות המדינה ממסים.

עד כה, החשב הכללי רוני חזקיהו מאשר הוצאות בתיאום עם אגף תקציבים באוצר, מתוך הנחה - או אולי תקווה - שיאושר תקציב עוד השנה. החשב הכללי מוודא שההוצאות לא חורגות מהכללים המותרים. אגף תקציבים מוודא שלאותן הוצאות, שיימשכו על פני השנה, יהיה מקור תקציבי בהמשך, בתקציב שיאושר. אם הולכים לבחירות רביעיות, ייתכן שהתיאום הזה כבר לא רלבנטי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות