צפו: הרובוט האיראני Surena IV עושה את צעדיו הראשונים

אוניברסיטת טהראן חשפה לפני מספר שבועות רובוט דמוי אדם (אנדרואיד) המכונה Surena IV. על פי דיווח של כתב העת IEEE Spectrum שפורסם אמש (ה') הרובוט מיועד בעיקר למחקר והוא מהווה את הניסיון הרביעי במספר לפתח רובוט דמוי אדם. גובהו 1.70 מטר והוא שוקל כ-70 ק''ג. שמו סורנה שואב השראה מההיסטוריה הפרתית ומתבסס על גיבור מהמאה ה-1 לפני הספירה שהצליח להביס את הליגיונות הרומאים בקרב חרן.  

פיתוח רובוטים אינו תחום חדש עבור האיראנים. תחילת הפרויקט של Surena היה לפני עשור אז הוצג הרובוט הראשון בסדרה שהיה בסיסי ביותר ואפילו פרימיטיבי. עם זאת החוקרים והמהנדסים האיראנים הצליחו לשכלל את העיצוב שלהם והיום הרובוט החדש מסוגל לחקות עמידה אנושית, לתפוס בקבוק מים ואפילו לכתוב את שמו על לוח מחיק. בנוסף הוא יודע לזהות פנים, ללחוץ את היד ואף לבעוט בכדורגל. הוא גם מסוגל להבין כ-100 פקודות קוליות ולזהות כ-100 עצמים שונים באופן ויזואלי.

הקבוצה שפיתחה את הרובוט שייכת לפקולטה להנדסה מכנית ומוביל אותה פרופ' אגיל יוספי-קומה. כ-50 חוקרים ומהנדסים עבדו על הפיתוח במרכז לטכנולוגיות ומערכות מתקדמות של הפקולטה במשך כ-4 שנים כדי להגיע ליכולות של הגרסה הרביעית שהוצגה. לא ברור ההיקף הכספי של הפיתוח, אך מדיווח של הטהראן טיימס עולה שהגרסה הקודמת (השלישית) של הרובוט עלתה כ-20 מיליארד ריאל (כ-470 אלף דולר) ואלה הוקצו מתוך קרן ייעודית שהוקמה לשם כך.

"ניסינו לפתח את היכולת של הרובוט לנהל אינטראקציה עם הסביבה שלו", מסביר פרופ' יוספי-קומה לכתב העת האמריקאי. לדבריו הרובוט מסוגל לבצע מעקב אחרי עצמים במרחב כמו גם לתפעל חפצים עדינים, מה שמאפשר לו לבצע מנעד רחב של פעולות, מאלה הדורשים עדינות יתרה וכלה בתפעול כלים כבדים כגון מקדחה.

הרובוט גם יודע להתהלך באופן שמזכיר בן אדם במהירות של כ-0.7 קמ''ש; אמנם לא מדובר ברובוט שמסוגל לרוץ כמו אטלס של בוסטון דיינמיקס למשל, אך הוא באותה רמה כמו רובוטים כגון אסימו של הונדה או ה-Walker של UBTECH. הקבוצה גם צילמה את הליך הפיתוח והעלתה סרטון בו מודגמים האתגרים השונים שאיתם התמודדו.

מעבר לסורנה 4, צוות הפיתוח של המרכז עובד על סדרה של רובוטים בתצורות שונות, כגון: דמויי כריש, ציפורים וחרקים. ישנם גם פיתוחים של רחפנים וטיסנים שונים - אם כי לא ברור מה יכולותיהם ולאיזו מטרה הם מיועדים. הפיתוחים השונים ממחישים עם זאת את היכולות הטכנולוגיות המתקדמות של המהנדסים האיראנים ובעיקר את היכולת שלהם להגיע להישגים אלה עם תקציבי פיתוח זעומים ביחס לקולגות שלהם במערב.