כך מאיים הנגיף על ירח הדבש המסחרי בין סין לישראל

היקף היצוא של חברות ישראליות לסין גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות, והסתכם בשנת 2019 ב־4.6 מיליארד דולר (ללא יהלומים), מה שהיווה כ־9.7% מכלל היצוא מישראל. על פי סקירה שהכין מכון היצוא אודות הקשר בין וירוס הקורונה לכלכלה הישראלית, רק שתי מדינות קיבלו באותה שנה מישראל יותר סחורה: ארה"ב - 10.8 מיליארד דולר ובריטניה - 4.7 מיליארד דולר. גם משקלה של סין כיעד ליצוא מישראל גדל מאוד בעשור האחרון - משיעור של 16% מתוך כלל היצוא לאסיה לכ־46% ב־2018.

כשצוללים לנתוני הסקטורים שמייצאים הכי הרבה, רואים כי תעשיית הרכיבים האלקטרוניים היא הקטר שמניע את היצוא לסין. היא תפסה ב־2018 כ־56% מכלל היצוא מישראל לסין עם מכירות של 2.6 מיליארד דולר.

ענפים נוספים שמייצאים לסין בהיקפים גבוהים הם תעשיית הכימיקלים והמינרלים (580 מיליון דולר, כ־15% מהיצוא) ענף המכשור למדידה ובקרה תעשייתית, בעיקר לשוק המוליכים למחצה (450 מיליון דולר, כ־10% מהיצוא), מכשור רפואי (280 מיליון דולר, כ־7% מהיצוא) ומכונות וציוד (200 מיליון דולר, כ־5% מהיצוא). בנוסף לסחורות, ייצאה ישראל לסין שרותים עסקיים ב־735 מיליון דולר, בעיקר מו"פ ושרותי מחשב ותוכנה.

"סין אמנם מהווה יעד יצוא משמעותי עבור ישראל, אך ההתפתחויות האחרונות לא צפויות להשפיע בצורה ניכרת על היקפי היצוא בשנה הקרובה", מציינים אנשי היחידה הכלכלית במכון היצוא. הם מסבירים כי עיקר הסחורה שיוצאת מישראל לסין היא רכיבים אלקטרוניים של אינטל העולמית, אך היא אינה מייעדת אותם לשוק המקומי אלא משתמשת בסין כחלק משרשרת האספקה הגלובלית, שם הם נבדקים, מורכבים ומוטמעים במוצרים השונים. "לאינטל יש מפעלים רבים ברחבי העולם ובאסיה שיכולים להוות חלופה למפעלים הסיניים בעת הצורך", מציינים במכון היצוא.

לעומת זאת, על פי עידו שגיא, אנליסט הטכנולוגיה של פסגות, חברות טכנולוגיה ישראליות בענף השבבים, המתבססות על מכירות לסין, כמו נובה, טאואר, סיווה וקמטק, עשויות להיות מושפעות מהתפשטות הקורונה במידה ותהיה האטה במגזר הטכנולוגיה וירידה בביקושים. לדבריו, בולטת במיוחד היא סיווה, ש־43% מהכנסותיה מקורם בסין. "לפגיעה מתמשכת בשרשרת הייצור הסינית, כמו גם בביקוש למוצרים אלקטרוניים, צפויה השפעה מהותית על כלל החברות בתחום", ציינה פסגות בסקירה שהכינה.

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר, ציין לעומת זאת, כי בדו"חות שפרסמו נובה וקמטק בימים האחרונים הן לא צופות פגיעה מהותית במכירות, אך העדיפו לתת תחזיות רווח שמרניות. סבינה לוי, מנהלת המחקר של לידר שוקי הון, מוסיפה כי "גם אם לא לכל החברות יש חשיפה ישירה לסין, הן עלולות להיפגע באופן עקיף, אם לקוחות שלהם יקבלו פחות הזמנות מסין".

במכון היצוא מציינים לגבי ענף הכימיקילים והמינרלים, כי הוא "לא צפוי להיפגע בטווח הבינוני, היות ובענף זה נחתמים חוזי האספקה מראש והם אינם רגישים לתנודתיות קצרת טווח".

אולם, בסקירה שפרסמה בשבוע שעבר לידר היא הרימה דגל אדום לגבי חברת כיל, וזאת מאחר והחברה היא יצואנית גדולה של אשלג לסין, כאשר שעת המבחן תהיה סביב אמצע חודש מרץ, עם תחילת עונת הזריעות בסין. לדברי יהונתן שוחט, אנליסט האנרגיה של לידר, "חלק ניכר מהמכירות של כיל מופנה לשוק הסיני, והימשכות משבר הקורונה עלולה לגרום להשפעות מאקרו כלכליות על סין ועל ענף החקלאות ולהביא לקיטון בביקוש לאשלג, וזה האיום".

יבוא: תלויים בטקסטיל

נכון לסוף 2019 מהווה סין עבור ישראל את מקור היבוא הגדול ביותר של סחורות מהעולם, לאחר שהיבוא מסין רשם עלייה חדה בשנים האחרונות. לפי פסגות, בין 2009 ל־2018 נרשמה צמיחה ממוצעת של כ־10% מדי שנה ביבוא מסין, ובסך הכל כ־140% בתקופה זו. בשנת 2018 הסתכם היבוא בכ־11 מיליארד דולר, עלייה של 20% לעומת השנה שקדמה לה. על פי סקירה של לידר, הייבוא מסין מהווה כיום יותר מ־9% מכלל הייבוא לישראל.

על פי סקירת מכון היצוא, בשנת 2018 ישראל ייבאה מסין בעיקר מכונות וציוד חשמלי (ב־2.6 מיליארד דולר, כ־22% מהיבוא), מכשירים מכניים וציוד מחשבים (1.7 מיליארד דולר, כ־16% מהיבוא), אופנה והלבשה (במיליון דולר, כ־10% מהיבוא), ברזל ופלדה (600 מיליון דולר, כ־6% מהיבוא) וכימיקלים אורגנים (650 מיליון דולר, כ־6% מהיבוא).

בלידר מציינים שבין הענפים שהתלות שלהם ביבוא מסין היא הגבוהה ביותר - בולט הטקסטיל, כאשר כ־36% מכלל היבוא בענף הוא מסין. התלות הגבוהה הזו שמה את חברות האופנה הישראליות בסיכון, וככל שהמשבר יימשך הן יצטרכו לבחון התקשרויות עם ספקים חיצוניים מחוץ לסין, דבר שעלול לגרום לעיכובים בהשקת קולקציות, לירידה ברווחיות או לעליית מחירי הפריטים. בנוסף, 27% מפריטים קטנים כמו מנעולים, כיסויי ראש, מטריות ועוד, גם הוא מסין, 22% ממוצרי העץ וקש מגיעים מסין ו־20% מיבוא הקרמיקה והזכוכית גם כן.

לדברי לוי, "חברות ישראליות רבות הצטיידו במלאים גבוהים בדצמבר־ינואר לקראת החגים בסין. היו אחרות שהצליחו להקדים ולרכוש סחורה עוד לפני שהשוק הסיני נסגר כשרק התחילו שם שמועות ראשוניות על ההתפרצות. רוב החברות אמרו לנו כי אין כרגע השפעה מיידית עליהן, אבל הבעיה תתחיל עוד חודש־חודשיים כשהמלאים יתחילו להיגמר, במידה והמשבר יימשך".

אילנית שרף, מנהלת המחקר של פסגות מדגישה את הסכנות המתקרבות. "לטעמי אנשים עוד לא מבינים את גלי ההדף. אם העוצר ימשך וסין תהיה מושבתת כי לא יצליחו להתגבר על הוירוס, גלי ההדף יהיו חזקים עוד הרבה יותר ממה שמצפים".

וסצ'ונוק מספק זווית נוספת. "מלחמות הסחר שראינו בשנתיים האחרונות בין ארה"ב לסין שהביאו להעלאת מכסים על סחורה מסין, גרמו להפחתת החשיפה לקורונה. זאת משום שחברות אמריקאיות שייצרו בסין העבירו את הייצור לחלופות זולות יותר כמו בויאטנם ובפיליפינים".

תיירות: תיעלם?

אך המשבר יפגע לא רק בהעברת סחורות, אלא גם בתעשיית התיירות שלסין יש בה תרומה מרכזית. לפי הסקירה של לידר, ב־2018 התיירים הסיניים היו אחראים על כ־20% מהכנסות ענף התיירות העולמי, והוציאו כ־277 מיליארד דולר. הרחק מאחור משתרכות ארה"ב, גרמניה ובריטניה. חברות ישראליות עם פעילות מלונאות ענפה בחו"ל כמו פתאל ואלרוב, המחזיקות בבתי מלון באירופה, עלולות להיפגע מהמשך ההגבלות שהוטלו על כניסת אזרחים סינים למדינות רבות בעולם, כמו גם ביטול טיסות רבות לסין וממנה. לא בכדי מניותיהן הגיבו בירידה בשבועות האחרונים.

תיירים סינים בישראל

גם מגמת התיירות מסין לישראל שנמצאת במגמת צמיחה אדירה - בסכנה. ב־2019 נכנסו לישראל כ־156 אלף תיירים מסין, עלייה של 37% לעומת 2018 וזינוק גדול בתוך 7 שנים (26.3 אלף תיירים מסין נכנסו לארץ ב־2012). עם זאת, בלידר ובפסגות מזכירים כי התיירות מסין מהווה רק 3.4% מכלל התיירות הנכנסת לישראל, ולכן לא מדובר בסיכון מהותי לענף.

שרף מפסגות טוענת כי "תעשיית האנרגיה נפגעת באופן הכי חריף והכי ישיר בשל נגיף הקורונה בסין. יש פחות טיסות, צניחה בשינוע ימי, אווירי ויבשתי, וגם מפעלים שלמים מושבתים בסין כך שצריך הרבה פחות תזקיקי נפט. כתוצאה מכך מרווחי הזיקוק שעוד לפני כן כבר סבלו מירידות, קטנו. הקורונה העמיקה את זה עוד יותר". שתי החברות הישראליות שנפגעות באופן החד ביותר מירידת הביקוש בתחום זה הן בזן ופז.