משבר האקלים מחייב ניהול סיכונים מחודש ומפוכח

משבר האקלים כבר כאן. אם היינו צריכים הוכחות שתופעות משבר האקלים כבר כאן, ולא רק נייר מדיניות של מדענים או טור דעה של פעיל סביבה, אזי שנת 2020 בישרה בריש גלי את ההשפעות שמביא עימו משבר האקלים בין אם זה בשריפות הנוראיות באוסטרליה ובין אם זה בשיטפונות בישראל. אירועים אלה מצטרפים לשנת 2019 בה התרחשו 15 אירועי מזג אוויר קיצון שעלות כל אחד מהם עלתה על מיליארד דולר - שיטפונות, שריפות, טייפונים וציקלונים בקליפורניה, בהודו, באוסטרליה ובאפריקה.

השפעות משבר האקלים, אם כך, המאיימות על המשך הצמיחה הכלכלית והיציבות הגיאופוליטית, הגיעו, מגיעות ויגיעו לכל מקום בעולם, ללא כל קשר לתרומה של אותו מקום למשבר האקלים. במילים אחרות, העובדה שתרומתה של כלכלת ישראל למשבר האקלים קטנה לא אומר כהוא זה על ההשפעה שתהיה למשבר האקלים על העסקים בישראל ולכן התרומה למשבר, קטנה כגדולה, לא משליכה על ההשפעה של המשבר על הכלכלה.

המשמעות של עניין זה היא שבמנותק מהשאלה כיצד ישראל תורמת להפחתת הפליטות וסוגיות קיימות רבות ומגוונות, על הקהילייה העסקית – על כלל גווניה – להיערך להשפעות של משבר האקלים עליה בכמה רמות. ברמה המיידית, משבר האקלים מאיים על ההשקעות ועל העסקים באופן ישיר. השפעות של תופעות משבר האקלים כמו, מזגי אויר קיצוניים ובלתי צפויים, פרצי גשם אינטנסיביים מהירים, עליית קו המדבור, עליית מפלס הים והשפעה על קו החוף, פליטות ומתיחות גיאופוליטית, הן עצומות. כך, לדוגמא, חברות ביטוח חשופות להוצאות כלכליות עצומות בשל הנזקים שיספגו מושאי הביטוח שלהם. ענף הבנקאות בישראל הנושא על כתפיו את שוק המשכנתאות חשוף על רקע הפגיעה הצפויה בנדל"ן וישנם ענפים שיושפעו ממש ישירות מפגעי משבר האקלים כמו ענף התשתיות והחקלאות.

לפיכך, על החברות, שוק ההון קרנות פילנטרופיות ואחרים, לנקוט בצעדים שיביאו אותם להכרת משבר האקלים והרלבנטיות שלו לעסקים ולהתמודד איתם מבעוד מועד. זהו מהלך של ניהול סיכונים אסטרטגי אינהרנטי כדי לפתח חוסן ועמידות כלכליים בפני השפעות משבר האקלים. חוסן ועמידות של החברה האזרחית הם לא רק נשק אלא חוסן של כל המערכת הכלכלית, החקלאית, האנרגטית, האזרחית, החברתית והגיאופוליטית.

קהיליית שוק ההון והעסקים מחוץ לה, צריכים להיערך למעגל השני של ההשפעה והוא הציבור והרגולטורים. הרגולציה והציבור עתידים להיות שחקן משמעותי בנושא משבר האקלים שכן הם צפויים להכתיב מגבלות שונות כמו, לדוגמא, חובת עקיבות (Traceability) ושקיפות בתעשיית האופנה שיחייבו לספק מידע בנוגע למסע המלא של מוצר אופנה מתחילת הייצור שלו ועד הגעתו לצרכן הקצה. איסור על השקעה בדלקים מאובנים, פחם ונפט.

מהעבר השני, צפוי להגיע לחץ מהצרכנים. כיום הצרכנים הרבה יותר מודעים ונוקטים בצעדים ציבוריים כדי להביא להגבלות כמו העצומה העולמית של אווז, כנגד ג׳יימי דיימון - המוכתר כמלך הפחמן -- המנכ"ל של הבנק המממן הגדול בעולם של משבר האקלים, שהזרים 196 מיליארד דולר מאז 2016 לדלקי מאובנים שמבשלים את כדור הארץ.

מגבלות נוספות מגיעות מכיוון שוק ההון בעקבות הלחץ המבעבע בשטח: קבוצת ההשקעות והקרנות בלאקרוק הכריזה שהיא יוצאת מהשקעות בחברות פחם מזיקות לסביבה; קרן הגידור הרווחית בעולם TCI המנהלת נכסים בסך 30 מיליארד דולר הודיעה כי תדחוף את חברות הפורטפוליו שלה באופן אקטיבי להפחית דרמטית את פליטת גזי החממה ולחשוף את טביעת הרגל הפחמנית שלהן; קרן הפנסיה ברונל, המנהלת 30 מיליארד ליש"ט, הודיעה שמאמצת מדיניות אקלים והודיעה למנהלי הנכסים להפחית בתוך שנתיים את החשיפה להשקעות בחברות שמייצרות שינויי אקלים.

ניהול סיכונים נכון בחברות עסקיות, שוק ההון והקרנות הפילנטרופיות, ידע לזהות את אותן השפעות של משבר האקלים – הישירות והעקיפות, מבעוד מועד ולהיערך אליהן. בשלב הבא הם יפתחו לא רק חוסן ועמידות ארגונית אלא יוכלו לתת מענה טוב יותר לאתגרי העשור הקרוב ולפתח אסטרטגיות חלופיות עם אימפקט חיובי ובר קיימא.

מיכל ביטרמן היא מנכ"לית The Natural Step ישראל