מיוקר המחיה ועד הבריאות: פתאום נתניהו גילה שהחיים בישראל לא מושלמים

חייזר שהיה נוחת בכדור הארץ היום בשעה 17:00 והיה שומע את ההבטחות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומועמד הליכוד לתפקיד שר האוצר ניר ברקת, לביצוע רפורמות מבניות בכל תחומי חיינו - היה סבור שמדובר בפוליטיקאי צעיר שמעולם לא הגיע לשלטון, ולא במי שעומד בראש הממשלה זה יותר מעשור.

נתניהו, ששבר את השיא הישראלי במספר ימי הכהונה בתפקיד ראש הממשלה, גילה פתאום שמחירי הדיור גבוהים ושחייבים לנקוט מדיניות שתפחית אותם "באופן דרמטי"; לפתע, הוא הפנים שמחירי המזון בישראל גבוהים ב-30% בממוצע מבמדינות ה-OECD וחייבים להוריד אותם "דרמטית"; נתניהו גם גילה אחרי 10 שנים בהן  כיהן כשר הבריאות הרשמי, שהצלת המערכת הציבורית הזו מחייבת לא סתם השקעות, אלא השקעות "ענק".

נתניהו גם הבין כי במדינה בשטח של 22,145 קמ"ר בלבד (154 בעולם) ישנה "פריפריה" של ממש, לא ממש גיאוגרפית אלא גם חברתית, והיא זקוקה להשקעות "ענק". הוא גם גילה (תודה לשולמנים) שיש חשיבות לעסקים הקטנים בישראל (עד 10 עובדים) המהווים כ-90% מהמשק, תורמים 60% מהמשרות ומהווים כ-54% מהתוצר העסקי של המדינה - גם שם, מתברר, שחייבים "תמיכה". ולבסוף, ראש הממשלה גם מציע לציבור השקעות כדי להפוך את ישראל למעצמה טכנולוגית (אולי הוא התכוון שצריכים להשקיע יותר בחינוך ובהכשרה מקצועית אחרי מבחני הפיזה המביכים?).

היום כבר זכינו לשמוע לעומק על הצעדים שאותם מתכננים נתניהו וברקת. בתחום המזון, למשל, הפתרון שלהם מגיע בצורת הפחתת מכסים ורגולציה. זה אכן פתרון לא רע בכלל - אלא שהוא ממש לא חדש, אלא קיים כבר עשור שלם. נתניהו בעצמו מדבר עליו זה יותר מעשור. הוא היה יכול כבר ב-2009 להפחית מכסים על מזון. היו לו לפחות שנתיים לאמץ את ההמלצות החמות של יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, ולשחרר באופן מוחלט את שוק החלב (לבטל את מחיר המטרה, את פיקוח המחירים ואת המכסים והמכסות).

הצעד הנוסף שמציעים נתניהו וברקת הוא לפרק את המונופולים - כאילו הם נוצרו בשנה האחרונה.

אבל ההבטחה הכי קשה לעיכול היא שהליכוד בראשותו, ושר האוצר המיועד ברקת, לא ישכחו את "החקלאים" ויגדילו את התמיכה בהם. זו בדיוק אותה תמיכה שמייקרת את מוצרי המזון. דו"חות ה-OECD בתחום החקלאות מדגישים שנה אחרי שנה כי התמיכה המעוותת בחקלאי ישראל - הנאמדת בנטל של 5 מיליארד שקל על האזרחים - מייקרת את המזון. 

כלומר - נתניהו וברקת טרם החליטו אם הם יתמכו בצרכנים - באמצעות פתיחת השווקים וליברליזציה - או בחקלאים וברפתנים. ליתר דיוק, הם כן החליטו: הם יתמכו בקבוצה השנייה. הסיבה לכך פשוטה: החקלאים הם קבוצת לחץ חזקה.

ומה לגבי הדיור? הפתרונות שהציעו נתניהו וברקת הם אותם פתרונות שאנו שומעים מאז 2009: שחרור סיטונאי של קרקעות לרשויות המקומיות ולגורמים פרטיים, הפחתת ביורוקרטיה, ועוד. אך יש עוד שני תופינים שברקת זרק לאוויר: הפחתת מס רכישה וסבסוד משכנתאות. בצעד הראשון, משרד האוצר, שמתמודד עם גירעון ענק, לא יתמוך; לצעד השני, בנק ישראל יתנגד נחרצות כפי שעשה עד כה - הרי הבנק המרכזי הוא זה שהטיל מגבלות על לקיחת משכנתאות.

ברקת ונתניהו | צילום: שאול גולן

בתחום הבריאות, נתניהו וברקת מבטיחים להשלים הקמת שני בתי חולים שכבר מתוכננים, ולהקים שני בתי חולים נוספים. אז תזכורת קטנה: ההחלטה לבנות בית חולים חדש בבאר שבע התקבלה בסוף 2013. רק לפני חודשיים, עיריית באר שבע אישרה את התוכניות. מעניין כמה זמן ייקח לבנות אותו, אם בכלל. על בית החולים בקריית אתא הוחלט ב-2014 ורק בחודשים האחרונים אושרו התוכניות. אין זה מפתיע ששתי התוכניות אושרו רק בממשלת מעבר בעיצומה של מערכת בחירות שלישית - מדובר ברמז לגבי משך הזמן שייקח להקים שני בתי חולים נוספים.

אגב, הממשלה בראשות נתניהו בנתה בית חולים חדש אחד: אסותא אשדוד, שהוא בית חולים קטן עם 300 מיטות. עלותו נאמדת במיליארד שקל, אך הוא כבר נזקק לסיוע ממשלתי. כך שעוד ארבעה בתי חולים יעלו 4 מיליארד שקל במקרה הטוב. ויש עוד הבטחה - תוספת של 700 מיטות. עלות מיטת אשפוז היא מיליון שקל, כך שמדובר ב-700 מיליון שקל נוספים.

איך נתניהו - אם ייבחר - מתכוון לממן את כל הטוב הזה, בשעה שהגירעון עומד על 3.8% מהתוצר ויש צורך בקיצוצים והתאמות בסך 25-30 מיליארד שקל? ראש הממשלה נתן תשובה ברורה: צמיחה, צמיחה וצמיחה. אלא שצמיחה אין: היא יורדת באופן עקבי מאז 2016 (מ-4% ל-3.5%) והתחזיות האופטימיות לשנים 2020-2021 הן של בין 2.9% ל-3%. צריך לזכור שגם עם שיעורי צמיחה גבוהים יותר בשנים 2017-2019, הצליחו נתניהו וכחלון ליצור גירעון ענק. יתרה מזו, ראש הממשלה אינו מאמין בהעלאת מסים, ולכן הבעיה מורכבת עוד יותר.

נתניהו וברקת התייחסו גם לעסקים הקטנים וגילו שהם סובלים מביורוקרטיה ורגולציה עודפת. אבל רק היום פורסמה תוכנית שלפיה כל חשבונית בסכום של מעל 5,000 שקל תעבור אוטומטית דרך רשות המסים - שתידרש לאשר אותה. גורמים בתחום המסים הסבירו כי מדובר ברגולציה מיותרת: החברות הגדולות יסתדרו, העסקים הקטנים והבינוניים הרבה פחות. את עלות הרגולציה החדשה, אותם עסקים יגלגלו לצרכנים.

ברקת גם נזכר לציין את הרפורמה ברישוי עסקים. אלא שרפורמה כזו נמצאת על המדף מאז שנתניהו החל את הקדנציה האחרונה וביתר שאת בשלוש השנים האחרונות. הכוונה היתה מצוינת, התכנון יוצא מהכלל, אבל מה עם הביצוע? זה פחות חשוב. הרפורמה די תקועה, אחרי שעברה גילוח רציני.

ומה עוד הובטח לעסקים? הקפאת ארנונה לחמש שנים. אכן צעד חשוב, שכן הארנונה הישראלית היא המס היחיד בעולם שעולה כל הזמן - לא משנה מה. מעניין מה יגידו על זה בשלטון המקומי, לרבות חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין  ואחד האנשים החזקים בליכוד. כאשר השלטון המקומי התנגד לרפורמה ננסית שיזמה הממשלה בעקבות מסקנות ועדת זילבר (על רקע השחיתות שהתגלה ברשויות) - הרפורמה נקברה.