הכנסת אישרה את החסינות לח"כ חיים כץ ברוב של 62 ח"כים

הכנסת אישרה היום (ב') את החסינות לח"כ חיים כץ, המואשם בעבירות שחיתות, ברוב של 62 חברי כנסת. 43 ח"כים התנגדו ועוד 2 ח"כים נמנעו. לפני ההצבעה נשא כץ דברים, ביקש לאשר לו חסינות מהותית ואמר כי "אני לא זוכר מתי שיקרתי ואיני מתכוון לשקר".

לפי כתב האישום בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים, שבעקבותיו התפטר כץ מתפקידו כשר הרווחה, הוא עזר לחברו, איש שוק ההון מוטי בן ארי, בקידום חקיקה בכנסת בניגוד לחוק ובניגוד עניינים חריף. מדובר בתיקון 44 לחוק ני"ע, שנותן למחזיקי אג"ח של חברות בקשיים יתרון בפירעון החובות על פני בעלי השליטה. כץ החזיק באופן אישי אג"ח, ולאחר תיקון 44, אם חברה שהוא החזיק באג"ח שלה היתה מתקשה לפרוע את חובותיה, הוא ובן ארי היו מקבלים באופן אישי קדימות לחוב שלהם על פני בעלי השליטה. ועדת הכנסת הצביעה בראשית החודש כי לכץ, ששימש בעבר כשר הרווחה, תוענק חסינות. עתה כאמור אישרה זאת המליאה.

כץ: אני ישר

רגע לפני ההצבעה על אישור מתן חסינות מפני הגשת כתב אישום דיבר חיים כץ בהתרגשות בפני המליאה, "אני בן 72, אני אדם שליבו ופיו שווים. אני ישר. אני לא זוכר מתי שיקרתי ואיני מתכוון לשקר. מאז תחילת שנותיי אני מכיר את תחום שוק הפנסיה ושוק ההון עוד לפני שהכרתי את מוטי בן ארי. ויתרתי על תפקיד שר כדי להיות יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות".

עוד אמר, "אני גאה בעשייה למען הציבור בתחומים שבהם אני מבין ויכול לתרום ורואה בכך הגשמה של השליחות הציבורית. את מוטי בן ארי הבאתי כיועץ לתעשייה האוירית ב-2012 כשגייסה 1.3 מיליארד שקל. הוא לא הסכים לקבל תשלום של אגורה אחד. תיקון 44 לחוק ני"ע לא נועד להיות מחוקק רטרואקטיבי. שקל אחד לא נכנס לכיסי ולכיסו של מוטי. החוק נועד להיות תמרור אזהרה למנוע תספורות. כל אזרחי מדינת ישראל נהנו ממנו בשיעור שווה".

כץ הוסיף "אני מקבל שטעיתי, כפי שקבעה ועדת האתיקה של הכנסת, שהיה טעם לפגם מטעמי נראות, בכך שלא אמרתי שמוטי חבר שלי, ואני מצטער על כך. ועדת האתיקה דנה בטענה שנטענה כלפי על פעולה בניגוד עניינים בקידום הליך החקיקה, שהיא ליבת העבירה הנטענת. והיא קבעה שלא נעברה עבירה אתית, אך יחד עם זאת היה טעם לפגם במעשי.

ח"כ חיים כץ | צילום: שלו שלום

"ומסיבה זו המליצה ועדת הכנסת בפניכם להעניק לי חסינות גם מהטעם שננקטו כבר כנגדי הליכים בעניין זה על-ידי ועדת האתיקה. בקשתי כי תוענק לי חסינות מהותית כי בחקיקת חוק רחב לטובת הציבור - אם במקרה הזה, שעוסק בהליך החקיקה, שהוא לב הפעילות של חברי כנסת, לא חלה החסינות המהותית - המשמעות היא למעשה שאין לחברי כנסת חסינות מהותית בעבודתם הפרלמנטרית, ואין להם הגנה במקרים שהם שוגים בסוגיה כה מורכבת וכולנו מתמודדים עמה באופן יומיומי - שאלת ניגוד העניינים בחקיקה. אם לא חלה במקרה זה חסינות מהותית, משמעות הדבר היא למעשה ריקון מתוכן של מוסד החסינות אני התמודדתי לכנסת, מאותה סיבה שאתם התמודדתם לכנסת – לשפר את איכות החיים של אזרחי מדינת ישראל. לא באתי לבקש מכם היום חסד או רחמים. לא באתי לבקש טובה אישית מחברים".

כץ סיים ואמר כי "היום אנחנו מצביעים על חופש הפעולה של חברי הכנסת - יכולתם של חברי הכנסת לחוקק חוקים, להביע דעות, להתנהל ללא חשש ומורא. למלא את לב התפקיד שלנו שעבורו התמודדנו ולשמו נבחרנו לכנסת. אי הענקת חסינות מהותית היום – משמעותה פגיעה בחופש הפעולה של חברי הכנסת".

"תקדים מסוכן מאוד" 

שר התיירות יריב לוין שתמך בחסינות אמר כי "זה אחד הדיונים החשובים ביותר שקיימה המליאה בשנים האחרונות. אנו עוסקים במשורה בעניינו של אדם אבל מעבר לעניינו האישי של ח"כ , יש לו השלכה על חופש הפעולה הבסיסי של כל אחד ואחד מאיתנו, ומוסדית לגבי מעמדה של הכנסת ויכולת הפעולה של חברי הכנסת. יש בו תקדים מסוכן מאוד של הפיכה של חקיקה באופן שפוגע בליבת העבודה של חבר הכנסת ויוצר מציאות שמעמידה את כולנו במבחן הסיכון שהוא בלתי סביר לחלוטין. גם העניין שבו אנו עוסקים נמצא לכל היותר במקום גבולי לחלוטין והראיה שהחלטתה של ועדת הכנסת חוצת גבולות של קואליציה ואופוזיציה".

לוין הוסיף כי "ההסדר החוקי הקיים שלפיו ההחלטה שנקיים כאן הולכת לבחינה נוספת בבג"ץ הוא הסדר שגוי מהבסיס. החסינות היא כלי של הכנסת בין היתר בראש ובראשונה למנוע התערבות של מערכת המשפטית בתוך הכנסת והטלת מורא. בסוף ההחלטה הסופית עוברת למערכת המשפטית ובאופן בסיסי מנוגד לכל המהות שלחברי הכנסת יש חסינות שמאפשרת להם לפעול. הציפייה היא שמידת ההתערבות של בג"ץ תהיה המינימלית עד כדי אפסית".

השר יריב לוין | צילום: אלכס קולומויסקי

יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ אמר כי בקשת החסינות של חיים כץ תהיה האחרונה שהכנסת דנה בה. לדבריו, יפעל להעביר את ההחלטה על חסינות חברי כנסת לוועדה מקצועית.

גנץ אמר, "עצם הדיון של חברי הכנסת בחסינות חבריהם, זהו פתח לשחיתות וליצירת קליקה שביכולתה להפוך את בית הנבחרים לעיר מקלט לעבריינים. אני מתכוון להוציא את ההחלטה מידי חברי הכנסת, ולהקים ועדה של אנשי מקצוע ואישי ציבור, כולל חברי כנסת לשעבר, שתקבל החלטה עניינית ומקצועית".

ח"כ יאיר לפיד שעלה לנאום שאל "למה אנחנו כאן? במקום שנשב פה ונקיים דיון על החינוך המיוחד שנמצא במשבר, ועל מיטות אשפוז, ועל תחבורה, ועל ילדים שנהרגים מקורקינטים, אנחנו שוב מתכנסים כאן לדבר על זה שחבר קואליציה שחשוד בפלילים הולך לבית משפט, והוא יחזור מבית המשפט לקואליציה שבה יש ראש ממשלה עם שלושה תיקים חמורים שרצה גם הוא את החסינות שלו. בשביל זה אנחנו חברי כנסת? זו מטרתו של הבית הזה? כי כל מה שנשאר לנו זה ראש ממשלה שמעדיף מיטה אחת, מיטה אחת, במטוס הפרטי שלו על אלף מיטות בטיפול נמרץ".

ח"כ מיקי זוהר, יו"ר סיעת הליכוד עורר סערה באולם כשקרא לעבר כחול לבן, "אצלכם במפלגה יושבים אנשים (גבי אשכנזי, צ"ז) שפורסם לגביהם תיקים בערוץ 13. לגבי בני גנץ אף אחד חוקר ואני לא רוצה להזכיר את פרשת המימד החמישי. אתם הצדקנים בגדולים. אם זה לא ביבי לא חוקרים". לפיד וגנץ עזבו את האולם כשזוהר דיבר.

מי תמך?

יצויין כי בהצבעה על מתן החסינות לכץ מהסיבה שפעל במסגרת תפקידו נמנעו שני ח"כים מכחול לבן: מיכאל ביטון וצבי האוזר שגם נמנעו בהצבעה בוועדת הכנסת. בהצבעה השנייה על מתן חסינות לכץ בשל העובדה שוועדת האתיקה כבר דנה בעניינו תמכו 63 ח"כים ובהם האוזר. התנגדו 42 ח"כים ונמנע ח"כ ביטון.

בהצבעות תמכו בין היתר כץ עצמו, רה"מ בנימין נתניהו וח"כ דוד ביטן שכנגדם החליט היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט להגיש כתב אישום בנפרד, והשרים אריה דרעי ויעקב ליצמן שממתינים להכרעת היועץ המשפטי בעניין הגשת כתב אישום.

אגב, נתניהו היה מקוזז עם ח"כ תמר זנדברג, שילדה בת בשבת, אבל למרות זאת השתתף בהצבעה.