צניחת הליכוד: מאובדן הקולות במעוזים ועד החיבורים הכושלים

אין מילה אחרת לתאר את מה שעברה מפלגת הליכוד בסיבוב השני מאשר התרסקות. היא התחילה עם 35 מנדטים, נוספו לה ארבעת חברי כולנו, כלומר 39. היא זכתה גם לתמיכת זהות של משה פייגלין שקיבלה קולות שווי ערך ל־3 מנדטים. אלא שמתוך 42 מנדטים פוטנציאליים היא קיבלה 32. במפלגה פחות נאמנה למנהיג מהליכוד כבר מזמן היה מועמד אחר. נראה שגם בליכוד הדבר העיקרי שטשטש את הכישלון היה שגוש הימין שמר על יתרון קל. אבל גם בבחירות הבאות האופציה שהליכוד תתחזק או שגוש הימין יקבל רוב שיאפשר לנתניהו להקים ממשלה נראית כמו מדע בדיוני.

רה"מ בנימין נתניהו בכנס בחירות בלוד | צילום: יאיר שגיא

יזם הסייבר אריק גומנובסקי הוא אחד מכמה אנשי הייטק שערכו ניתוח של מעבר של קולות בין מערכות בחירות. מהניתוח של גומנובסקי עולה שהניסיון של הליכוד לספח אליה מפלגות כדי למנוע אובדן קולות לגוש בעצם בעיקר הזיק. הליכוד קיבלה רק 16% מקולות כולנו, בעוד כחול לבן קיבלו 42%, ישראל ביתנו 20% והעבודה 11%. כלומר, ההחלטה לצרף את כולנו העבירה 73% מקולותיה אל מחוץ לגוש הימין. גם על פי הניתוח של מדען הנתונים איתמר מושקין, 80% מקולות כולנו התחלקו בין כחול לבן לישראל ביתנו.

לפי גומנובסקי הליכוד קיבלה רק 4% מקולות זהות. לעומת זאת הליכוד איבדה לפי הניתוח מעט מאוד קולות למפלגות אחרות, בעיקר 2% לישראל ביתנו. הבעיה העיקרית שלה הם 6% שפשוט לא הצביעו. ממילא נראה שאת תוצאות הבחירות הבאות תקבע בין היתר השאלה האם יגדל מספר מצביעי הליכוד שיישארו בבית. במערכת הבחירות היה לא מעט עיסוק בכך שהליכוד יעבוד יותר על המרצת אנשיו לקלפיות.

את נפילת הליכוד ממחיש גם ניתוח ההצבעה בשמונה מעוזי המפלגה שערך עבור "כלכליסט" ד"ר עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. מדובר באשדוד, אשקלון, באר שבע, בת ים, חדרה, חולון, נתניה ורמלה, כלומר ערים עם ייצוג משמעותי של מעמד בינוני נמוך. הליכוד (עם כולנו) איבדה בערים אלה 14% מכוחה, שהם כ־40 אלף קולות. מי שקלטה, לדבריו, את מצביעי כולנו ואת מאוכזבי הליכוד (אלה שהצביעו) זו בעיקר ישראל ביתנו שהתחזקה ב־30 אלף קולות וב־52%. בסיבוב השני הוכה הליכוד גם בעיירות הפיתוח – האיחוד עם כולנו החברתית לא הוכיח עצמו גם שם. לפי קניג, בספטמבר ירדה המפלגה המאוחדת מ־45.5% ל־39.5% בכלל עיירות הפיתוח.