צילום: בני גמזו
שאלת המנכ"ל
"מהי התמרת פורייה?" - השאלות של מנכ"ל Lightricks בראיונות עבודה
ד"ר זאב פרבמן, אחד המייסדים של חברת ההייטק לייטריקס, מאמין שהטיפ הכי חשוב שאפשר לתת ליזמים הוא שכדאי לבחור בקפידה את השותפים המייסדים ושמעל הכל הם יהיו אנשים שתהנה לעבוד איתם. "כאשר אני נמצא בתהליך של איוש משרה בכירה חשוב לי לבדוק שבאופן אישי אני מסתדר עם הבנאדם"
ד"ר זאב פרבמן, מנכ"ל ואחד ממייסדי חברת Lightricks הירושלמית ראיין בתחילת הדרך את כל המפתחים שהצטרפו לחברה. בראיון המקצועי איתם הוא היה שואל שאלה שלדבריו "הצליחה לעצבן הרבה אנשים". השאלה, שיועדה למועמדים לתפקידי R&D הייתה "מהי התמרת פורייה?", כלי מתמטי שמשמש בפיסיקה והנדסה שכל סטודנט למדעי המחשב או הנדסה מכיר. המטרה של השאלה לא הייתה לעצבן, אלא לראות עד כמה המועמד מבין או עיבד את החומר שלמד או שלמעשה רק שינן אותו.
קראו עוד בכלכליסט
בעבר, פרבמן היה מראיין עשרה ואפילו שניים עשר מועמדים בשבוע אבל היום, כשיש כבר למעלה מ-350 עובדים בירושלים ובסניפי המשנה בלונדון ומינכן של החברה הוא מראיין לא יותר מאדם אחד או שניים בשבוע. "הבאנו את אשת ה-HR כשהיינו 70 אנשים. אי שם סביב ה-150 אנשים הפסקתי לראיין את כולם והיום אני מראיין רק לתפקידים בכירים או ראיונות לתפקידים מיוחדים", הוא אומר. בראיונות לתפקידים האלה הוא כבר לא שואל על התמרת פורייה.
"לפני כמה שנים פגשתי בניו יורק בחור שניהל חברה מאוד גדולה והוא נתן לי את טיפ הניהול אולי הכי משמעותי שקיבלתי. הוא הציע לפטר בהנהלה את כל מי שאתה לא אוהב. בסופו של דבר בהנהלה צריך לעבוד באופן מאוד מלוכד ואם אתה לא מסתדר עם האנשים אז זה לא יעבוד ולא יצליח. לכן, אם אני מראיין אנשים שאני הולך לעבוד איתם חשוב לי לבדוק שבאופן אישי אני מסתדר עם הבנאדם. כדי לבדוק את זה אזמין אותם למסעדה, אנסה להכיר אותם כבני אדם, איזה סוג מוסיקה הם אוהבים, האם יש להם פאשן, האם הם אנשים מעניינים שניתן לנהל איתם שיחה", הוא אומר.
בלייטריקס, שמפתחת אפליקציות ליצירת תוכן ויזואלי, השיחה הראשונית עם אנשי משאבי האנוש מתבצעת בטלפון, אחריה יש ראיון מקצועי ראשון, אחריו תרגיל בית ואז יש ראיון שני עם האנשים הכי מנוסים בראיונות בחברה. את ההשראה לשיטת מיון המועמדים שלהם הם שאבו מלאזלו בוק שהיה מנהל משאבי האנוש בגוגל אשר טוען כי הדרך הטובה ביותר לנבא ביצועיים עתידיים היא ראיון הכולל בדיקה של העבודה שדורש התפקיד בפועל (Work Sample Interview) ולכן הם שמים דגש על תרגיל הבית בין הראיון הראשון, שבו יש סט שאלות מובנה וזהה, לבין הראיון השני.
אלה השאלות שפרבמן שואל בראיונות עבודה:
1. מה אתה אוהב לעשות בזמן שאתה לא בעבודה/ במשרד?
המטרה בשאלה זו היא לנסות ולקבל פרספקטיבה רחבה יותר על המועמד במימד האישי. "מכיוון שפרק הזמן שאני הולך לבלות עם אותו אדם, בשאיפה, יהיה ארוך; גם מבחינת כמות השעות ביום וגם מבחינת הרצון לעבוד יחד בהסתכלות של כמה שנים קדימה. חשוב לי להכיר את האדם שאיתו אני הולך לבלות זמן רב ביחד, פעמים רבות באחד על אחד. חשוב לי לדעת מהם התחביבים שלו, מהי פילוסופויית החיים שלו, מהי המוסיקה שהוא אוהב או סוגי הספורט שהוא מתחבר אליהם. פעמים רבות יהיו אלה תחומים שחשובים לי ברמה האישית לגביי", הוא אומר.
הטיפ הטוב ביותר ליזמים מתחילים לדעתו הוא שכדאי לבחור בקפידה את המייסדים השותפים שלך, וכדאי שהם יהיו מעל הכול אנשים שתהנה לעבוד איתם, לאור השעות הרבות שתצטרכו לבלות יחד. "את אותו טיפ אני משתדל ליישם בעצמי, כאשר אני נמצא בתהליך של איוש משרה בכירה".
2. מהם המקורות מהם אתה שואב מידע/ מקורות הלמידה שלך?
"בתור מי שהגיע מהאקדמיה ומעריך מאוד למידה עצמית, אחד הדברים שחשובים לי להבין לגבי מועמד הוא הדרכים, השיטות והמקורות שמהם הוא שואב את הידע שלו, גם מבחינת הפן המקצועי אבל גם כאשר לא מדובר בעבודה בלבד. מהם הספרים שהוא קורא כרגע, לאילו פודקאסטים הוא מאזין, באיזו צורה הוא נוהג ללמוד", אומר פרבמן.
הספרים, הפודקאסטים או הקורסים הספציפיים שעושה אותו אדם פחות חשובים, מה שמעניין בתשובה לשאלה הזאת היא שלאדם חשוב ללמוד ולהתקדם. כאשר מדובר במישהו שנמצא בשלב מתקדם יותר בקריירה המטרה היא לבדוק שעדיין יש לו תשוקה למה שהוא עושה, שהוא ממשיך לגדול ולצמוח.
3. מה מניע אותך? מה המוטיבציה העיקרית שלך בחיים?
המטרה של שאלה זו היא להבין את המוטיבציה של האדם שמתראיין ולבחון אם היא מתיישבת עם המוטיבציה של החברה וההנהלה. "יוצא לי לפגוש ולראיין לא מעט אנשים שכבר חוו הצלחה כלכלית משמעותית. כאלה שלא בהכרח צריכים את העבודה בלייטריקס ויכולים לנוח על זרי הדפנה ולא לעבוד עוד יום אחד בחייהם. משמעותי בעיני לעמוד על הגורמים העמוקים שמניעים אדם לפעולה. מה גורם לו לקום בבוקר ולהחליט שהוא רוצה לעבוד בחברה מסוימת ולא אחרת, למלא תפקיד כזה ולא אחר. אני חושב שברגע שמזהים את התשוקה האמיתית של האדם, קל יותר להבין האם הוא מתאים לחברה, באותו שלב, או לחילופין גם אם אינו מתאים לתפקיד ספציפי שאליו התראיין, ייתכן והתשוקה והמוטיבציה שלו בחיים יכולה לשרת אותו ואת החברה בפוזיציה אחרת בחברה", הוא אומר.
המודל בו הוא משתמש בשאלה זו הוא שהמוטיבציה של אנשים יכולה לבוא מרצון לתהילה, כוח, כסף או אהבה לדברים שאתה עושה. אצל רוב האנשים יש שילוב של כל המוטיבציות האלה. "אני אומר לאנשים שאלה המוטיבציות הגדולות ושואל היכן הם ממקמים את עצמם. אני בודק אם האדם יכול לתת תשובה אמיתית. אם למשל מישהו משיב שחשובה לו תהילה אז צריך לחשוב איך שולחים אותו החוצה, למיטאפים, שמים אותו בפני קהל. יש אנשים שחשוב להם דברים פיננסיים אז פחות אכפת להם ממשרות ניהוליות מאוד בכירות. חשוב לי לראות שהאדם מתמודד באופן כנה עם השאלה ומסכים לחשוף את עולמו הפנימי".
4. מה אנחנו צריכים לעשות כדי שתרגיש שאתה מצליח בתפקיד שלך?
"התפיסה הניהולית שלי, שנשענת על מחקרים שונים, מבוססת על המחשבה לפיה אני כמנכ״ל בעיקר צריך שלא להפריע לאנשים המוכשרים סביבי לבצע את העבודה שלהם. ברגע שאדם מרגיש שאין לו את התנאים כדי להצליח, בין אם הם תנאים פיזיים, מנטליים או רגשיים, המוטיבציה שלו והיכולת שלו באמת למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר, ולתרום להצלחת החברה, נפגעת. אני מודה שלא תמיד אנחנו מצליחים לייצר את ההלימה המושלמת בין אותן ציפיות של המועמד לבין התנאים שיש בשטח, אבל אנחנו מנסים להשתפר כל הזמן גם בתחום הזה. היכולת להשתפר ולייצר קורלציה חזקה יותר בין צרכי המועמד לבין מה שהחברה יכולה לספק לו, בעיניי, מהווה אלמנט מרכזי ביכולת של האדם להצליח בתפקיד. יש לנו אחריות בתהליך ולכן חשוב לי לדעת, כבר בשלבים המוקדמים, מה אנחנו יכולים לעשות לטובת ההצלחה המשותפת הזו", הוא אומר.
דוגמא לתשובה טובה שפרבמן זוכר היא של מישהו שהתראיין לתפקיד מנהל מוצר בחברה ואמר שהוא רוצה לעשות מוצר שסטודנטים בבצלאל יתחילו להשתמש בו. "באופן היסטורי מאוד חשובים לנו הביצועים הפיננסיים של המוצרים ופה היה מישהו שבפירוש דיבר באופן מאוד קונקרטי על איך המוצר יתפרס אצל יוזרים והסתכל על ההצלחה שלו בצורה אחרת מאיתנו. אכן אחרי המון ניסיונות הוא הצליח לקחת מוצר שהיה בעייתי ולהפוך אותו ליוצא דופן".
5. מהי התמרת פורייה?
כאמור, זו שאלה שפברמן נהג לשאול מפתחים שהתראיינו לתפקידים שונים בצוותי המחקר והפיתוח של החברה, אבל היום הוא כבר לא ממש שואל. "אולי אחזיר אותה מתישהו לסל השאלות. מבלי לשעמם את הקוראים יותר מדי, בגדול, מדובר בכלי מרכזי באנליזה הרמונית שאפשר לתאר כפירוק של פונקציה לרכיבים מחזוריים וכביצוע אנליזה מתמטית לפונקציה על ידי ניתוח מרכיביה. אז אם במקרה תגיעו להתראיין אצלי, בשלב כלשהו, דעו שאולי כדאי לכם גם לדעת מה זו התמרת פורייה".