ברקת מקים ועדה לבחינת סוגיית ההוצאות הישירות בפנסיה

הממונה על שוק ההון, משה ברקת, הודיע היום (ד') על הקמת ועדה ציבורית מקצועית לבחינת סוגיית "ההוצאות הישירות" בפנסיה. "ההוצאות הישירות" הן סכומים הנגבים ישירות מהחוסכים לפנסיה ומועברים על ידי הגופים המוסדיים לצדדים שלישיים בגין ביצוע או ניהול השקעות מסוימות, כמו למשל הוצאות לעורכי דין ומתווכים בגין ביצוע עסקאות נדל"ן ועסקאות אשראי, או הוצאות ניהול השקעות על ידי קרנות השקעה חיצוניות לגוף המוסדי. ככל שמדובר בהוצאות שמשמשות לרכוש ניהול השקעות חיצוני החוסך משלם פעמיים - גם לגוף שינהל לו את ההשקעות וגם למנהל חיצוני אליו מעביר הגוף חלק מניהול ההשקעות.

משה ברקת | צילום: דוברות האוצר

בשל מורכבות הנושא וחשיבותו הציבורית החליט הממונה על הקמת ועדה מקצועית בלתי תלויה שתבחן ותנתח באופן מקיף ואובייקטיבי את הסוגיות העולות ממנו, בטרם יציג את המלצותיו בעניין לשר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.

הוועדה תורכב מנציגי ציבור ומומחים, ובראשה יעמוד פרופ' ישי יפה מהאוניברסיטה העברית. החברים האחרים יהיו: פרופ' אסף חמדני מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' אלון ברב מאוניברסיטת דיוק, פרופ' אתי איינהורן מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר נדין בודו טרכטנברג מהמרכז הבין תחומי, לשעבר המשנה לנגידת בנק ישראל, מיכל עבאדי בויאנג'ו, החשבת הכללית הקודמת, יו"ר פסגות לשעבר ד"ר יבגני מוגרמן מאוניברסיטת בר אילן, והראל פרימק, יו"ר ארגון "צדק פיננסי". הוועדה צפויה להתכנס לראשונה בסוף חודש פברואר.

ברקת מסר כי "מדובר בוועדה של אנשי מקצוע ואנשי ציבור מהמעלה הראשונה. כולם נטולי פניות בעניין. זוהי וועדה של הציבור, עבור הציבור ולטובת הציבור. זאת משום שבפשטות, בסוגיה בה דנה הוועדה צריך להכריע רק הציבור. השאלה המרכזית היא כיצד הציבור רוצה שישקיעו את כספו, ובפרט, מתי, כיצד והאם נכון שכספו של הציבור יושקע באפיקים שמשיתים עליו הוצאות ישירות גבוהות יותר, מתוך חתירה לתשואה פוטנציאלית גבוהה יותר". 

ברקת מרמז בכך שלשיטתו העברת כסף למנהלים חיצוניים משרתת את הלקוח ומוסיפה לו תשואה, אבל למעשה טענה זו מעולם לא הוכחה ויש שורה של מחקרים הפוכים שמראים שלאורך זמן מדדי השוק עוקפים כל מנהל השקעות או קרן השקעות. אם לא די בכך, באופן אבסורדי חלק ממנהלי הפנסיה מעבירים לניהול חיצוני כספי ציבור המיועדים למנהלי קרנות גידור, שהיו בעבר מנהלי השקעות בגוף המוסדי ואין להם שום ערך מוסף למול מנהלי ההשקעות באותו גוף - ורק גובים דמי ניהול גבוהים.

ברקת הוסיף כי "צריך לחדד: אין מדובר בכספים המגיעים לכיסם של הגופים המוסדיים המנהלים את כספי הפנסיה, אלא בכספים המשולמים לגורמים שלישיים, חיצוניים לגוף המוסדי". אלא שהדברים לא לגמרי מדויקים, שכן העברת כסף למנהלים חיצוניים חוסכת לגופי הפנסיה העסקת מנהלי השקעות ואנליסטים 'בתוך הבית'. ברקת הבהיר כי "יחד עם זאת צריך להבטיח שהיחס בין דמי הניהול המשולמים לגוף המוסדי לתשומות שיש לגוף בניהול כספי הפנסיה הוא יחס סביר, הגון, ובר תחרות".

בשנת 2014 נקבעה הוראת שעה, במסגרתה הוטלה מגבלה כמותית על היקף ההוצאות הישירות; במהלך חודש נובמבר 2019 פרסמה רשות שוק ההון טיוטה המציעה להאריך את הוראות השעה בשנתיים נוספות. הצעה זו נתמכת במסקנות ראשוניות עיקריות שביססה הרשות, לאחר מחקר אמפירי, עיבוד וניתוח השקעות הגופים המוסדיים שמעולם לא פורסם.

הרשות הגיעה למסקנה כי טרם בשלה העת להמליץ על הוראות קבועות, ושיש להימנע מכל שינוי שאינו מבוסס מחקר מעמיק ושיח מקיף המביא בחשבון את מכלול השיקולים הנוגעים לדבר.