האוצר בוחן: חברות הביטוח יחויבו לחשוף מידע לשחקני פינטק

החוק, הנושא את השם "חוק מתן שירותי מידע פיננסי", אמור להחליף את החלקים בחוק שירותים פיננסים מוסדרים אשר עוסקים בבנקאות פתוחה (השוואת העלויות). התזכיר שלו, שהגיע לידי "כלכליסט", מבקש להסדיר את כלל הפעילות הכלולה במתן שירותי מידע פיננסי - הן מצד הגופים שיתנו את השירות (שחקני פינטק) והן מצד הגופים הפיננסים, קרי הבנקים וחברות האשראי, שבידיהם מרוכז המידע הפיננסי של הלקוחות.

ענת גואטה, יו"ר הרשות לני"ע | צילום: אוראל כהן

הפצצה שמטיל התזכיר המעודכן נחשפה לפני שבועיים, בעקבות פרסום המלצת הצוות הפנימי של אגף התקציבים להעביר לידי רשות ני"ע בראשות ענת גואטה את הפיקוח על הבנקאות הפתוחה. החוק העניק במקור את האחריות הזו לרשות שוק ההון. התזכיר מבקש לקבוע חובת רישוי לשחקני הפינטק שיקבלו גישה למידע של הבנקים ושל חברות כרטיסי האשראי. מדובר במידע מאוד רגיש וחשוב שהגופים שמקבלים אותו יפעלו תחת אבטחה. הם יעבדו את המידע הזה לצורך מתן השוואות ללקוחות, למשל על ריביות על הלוואות, על פיקדונות, עמלות בפעילות ניירות ערך וכו'.

היום המידע הפיננסי של הלקוחות, כולל הלוואות, מפוצל בין גופים. שחקני הפינטק יציעו שירותים של ריכוז מידע פיננסי ממקורות שונים, וכך יאפשרו ללקוחות התנהלות פיננסית חכמה יותר. בנוסף הם יספקו ייעוץ להתנהלות כזו.

יקל לצרוך מוצרים ממגוון ספקים ולא ממקור אחד

בסביבת רשות שוק ההון העריכו שהמלצות הצוות של אגף התקציבים, בראשות סגן שר האוצר ח"כ איציק כהן, יישארו כהמלצות עד מינוי שר האוצר הבא. אלא שבאוצר לא מחכים - וכבר ניסחו תזכיר חקיקה מוכן לאישור הכנסת, לכשתוקם. בכך משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, יתקשה אף יותר לבלום את המהלך.

החקיקה החדשה אמורה לאפשר לשחקני הפינטק לקבל בהסכמת הלקוח גישה מקוונת למידע פיננסי על הלקוח מהבנקים, חברות כרטיסי האשראי וגופים חוץ־בנקאיים. במקביל תוטל על הגופים הללו חובה לאפשר לשחקני הפינטק גישה מקוונת למידע. התזכיר קובע כי השימוש במידע יהיה אך ורק לטובת הלקוח ולשיפור התנהלותו הפיננסית, והוא נותן מענה לסוגיות הנוגעות להגנה על פרטיות הלקוח ולאבטחת המידע. החוק נוגע גם בסוגיות של ניגוד עניינים, וקובע למשל כי גוף שעוסק במתן שירותי קנייה ומכירה של ניירות ערך לא יוכל לספק שירותי השוואת עלויות של עמלות.

לפי התזכיר, בשלב ראשון החובה לאפשר גישה למידע תחול על בנקים וחברות כרטיסי אשראי. בנוסף נכתב כי "בעת הזו החלו הגורמים הרלבנטיים בממשלה בעבודה מקצועית, על מנת לבחון את האפשרות להחיל את החובה האמורה על גופים נוספים המספקים שירותים פיננסיים ללקוחות, דוגמת קופות גמל וחברות ביטוח, וכן גופים המספקים שירותי מסחר בניירות ערך. זאת כדי שלקוח יוכל לקבל את כלל המידע הפיננסי על אודותיו באופן יעיל, נגיש ונוח".

לפי דברי ההסבר לתזכיר החוק, האסדרה החדשה תאפשר ללקוחות לקבל במקום אחד ובזמן אמת תמונה מלאה מכלל הספקים הפיננסיים המספקים להם מוצרים ושירותים. כך יהיה קל יותר לצרוך מוצרים ושירותים פיננסיים ממגוון ספקים ולא ממקור אחד, לרוב בנק, רק מטעמי נוחות המידע.

בנוסף תאפשר הרגולציה ללקוחות להבין בכל רגע נתון את מצבם הפיננסי, לרבות חיובים וזיכויים בחשבונם, ולעקוב אחריו באופן שוטף. לקוחות יוכלו להשוות בקלות בין מוצרים מתחרים, לרבות בין עמלות וריביות, וכן לקבל ייעוץ פיננסי על בסיס המידע הפרטני שלהם.

הבנקים לא יוכלו לנופף באיומי אבטחה

התזכיר קובע עוד כי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לא יוכלו לגבות תמורה מהלקוח בגין מתן גישה למידע הפיננסי שלו. הם כן יוכלו לגבות כסף מחברות הפינטק, אך בהתאם לתקרות שיוגדרו. כך, למשל, ניתן יהיה לגבות כסף רק על פניות לקבלת מידע העולות על 1.5 מיליון פניות בחודש.

ההוראות גם קובעות כי על הבנקים וחברות כרטיסי האשראי יאסר להניא לקוחות מקבלת שירותי המידע או להפעיל עליהם השפעה בלתי הוגנת לגבי מתן גישה למידע. יאסר עליהם להציג ללקוחות מסרים מאיימים, למשל בעניין סכנות אבטחת המידע או הגנה על הפרטיות, הן בתהליך קבלת הסכמת הלקוח למתן הגישה למידע והן בתקופת מתן הגישה הזו. במילים אחרות, הבנקים לא יוכלו להפחיד את הלקוחות שמתן אישור להעברת המידע עלול לחשוף אותו לאיומי אבטחה.