אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קריאת השכמה לעולם הטק של המחר צילום: יורם רשף

ועידת ברלין

קריאת השכמה לעולם הטק של המחר

מהיחידה העסקית, דרך מוקדי הכוח ומעבר לפלטפורמות פתוחות ועד לשובן של חברות הדיפ-טק - מי שחפץ להישאר רלוונטי בעולם הטכנולוגיה המשתנה ללא הרף, חייב להיות מודע למגמות המרכזיות בתעשייה

24.02.2020, 12:42 | יפעת אורון

עולם הטכנולוגיה הפך לדינמי יותר מתמיד, תכונה שמורגשת ביתר שאת גם בישראל. המגמות הגלובליות של הטכנולוגיה עצמה, וכן ההשקעות בטכנולוגיה, התאפיינו בשנים האחרונות בהאצת יתר של השקעות ופיתוחים על מנת לתת מענה לצרכים בשוק, וכן במשאבים פיננסיים בהיקפים גבוהים, המאפשרים את הצמיחה. במשך שנים, האקו-סיסטם הישראלי עוקב אחר השווקים המובילים בעולם, ספציפית אחרי עמק הסיליקון, תוך שהוא שומר על ייחודיות באימוץ או אי-אימוץ של טרנדים מסוימים. סביבת הטכנולוגיה וההשקעות בטכנולוגיה עוברת שינויי מגמות בתקופה האחרונה, ועלינו בישראל להפנים ולבחון את אימוץ המגמות היכן שנדרש.

לצפייה בתוכנית ועידת ברלין - לחץ כאן

קראו עוד בכלכליסט

היחידה העסקית חוזרת למרכז

אחרי עשור ארוך שבו משקיעים מיקדו את העניין בחברות שהפגינו צמיחה מואצת, או "צמיחה בכל מחיר", אנו עדים לשינוי מגמה שבו יורד קרנן של חברות שלא מסוגלות להציג אופק של רווחיות. כך, בחודשים האחרונים ניתן למצוא שורה של חברות בולטות, שמצאו את עצמן ללא תמיכה של משקיעים לאחר שכשלו בהצגת מודל עסקי בר-קיימא. אלה התחלפו בחברות שאימצו מחדש את המודל העסקי המתמקד ברווחיות של היחידה העסקית (Unit Economics). השקעות כיום קמות ונופלות על ההתנהגות של היחידה הבודדת בחברה, והיכולת שלה להגיע לרווחיות בטווח זמן הקרוב או הבינוני.

הכוח עובר מהרוכשים לחברות

העשור האחרון התאפיין בזרימת כסף המחפש תשואות גבוהות יותר ומוצא אותן בעולם הטכנולוגיה, שמסורתית הראה ביצועים טובים יותר משוקי ההון. שפע ההון שינה את הדינמיקה ומשוק של רוכשים הכוח עבר לידי היזמים, שבוחרים איזה סוג הון ייכנס לחברה שלהם. למרות שמגמה זו כוללת אלמנטים חיוביים רבים, אנו מזהים שתופעה זו הביאה לירידה מסוימת באיכות מרכיב הממשל בדירקטוריונים של חברות טכנולוגיה בעולם, עד לכדי השמדת הערך באותן החברות.

כאן אפשר לציין לחיוב את החברות הישראליות שמקפידות לשמור על מיקוד ותרבות עסקית אחראית, ואינן מאפשרות לזרם ההון העשיר לפגוע בשיקול דעתן והתנהלותן.

חיבורים בין מוצרים ושירותים (Bundling)

יצירת חיבורים בין מוצרים ו/או שירותים שונים מאפשרת לחברות להגדיל את הרווחים ממוצרים פחות אטרקטיביים, באמצעות השידוך שלהם למוצרים המהווים את "הפרה החולבת" של החברה. אפשר לראות זאת באמצעות דוגמאות מחברות ענק כמו אפל, הקושרת את מכירות המכשירים שלה למוצרי המדיה והסטרימינג, או שירות ה-Prime של אמזון המקושר לשירות הסטרימינג.

שירות הסטרימינג אמזון פריים, צילום:  Houston Chronicle שירות הסטרימינג אמזון פריים | צילום: Houston Chronicle שירות הסטרימינג אמזון פריים, צילום:  Houston Chronicle

מעבר לפלטפורמות פתוחות

חברות שהצליחו לרכוש את אמון הצרכנים כבר לא מסתפקות במוצר או בשרות בודד וחלקן מציעות פורטפוליו רחב של מוצרים על בסיס של פלטפורמה פתוחה. זו מאפשרת "לארח" נותנות שירותים נוספות שתורמות לחיזוק האחיזה בלקוח. ניתן לראות זאת בעולמות הפינטק, דוגמת הבנק הדיגיטלי N26, או בפלטפורמות של חברות כמו Salesforce ו-Monday.com.

דאגה לשורת הרווח המשותפת

אחת המגמות המתחזקות בעולם היא הציפייה המשתנה מחברות בנוגע לאימפקט שאותו הן מייצרות והתרומה שלהן לשורת הרווח המשותפת לסביבה, לחברה ולכלכלה. מעגל רחב יותר של מחזיקי עניין לא מסתפק בבחינה של שורת הרווח העסקית, אלא בוחן חברות לפי מדיניות הקיימות (ESG) שלהן. אנו רואים זאת במדיניות השקעה משתנה של משקיעים גדולים כמו Blackrock, הנותנת משקל מרכזי לשורת הרווח המשותפת, כמו גם ביכולת לגייס כוח אדם איכותי (מילניאלס לדוגמא), שדואג למוניטין של החברה לא פחות מהדאגה למשכורת ולתנאי ההעסקה.

שובן של חברות הדיפ-טק

חברות "טכנולוגיה עמוקה", שמצריכות השקעות משמעותיות ונדרשות לזמן רב להצגת רווחיות, איבדו את האטרקטיביות שלהן למשך תקופה ארוכה וכעת הן חוזרות לעמוד במוקד תשומת הלב של משקיעים. הרעב לטכנולוגיה המניעה את הכול - מ-AI, דרך IoT, 5G ומרכזי דאטה - עולה עם המצוקה הקשה בטכנולוגיות דיפ-טק. לראייה, אם בשנת 2015 ההשקעה בחברות אלה הסתכמה ב-10 מיליארד דולר, בשנת-2019 היקף ההשקעה הכפיל את עצמו ל-20 מיליארד דולר.

הריחוק של המשקיעים מחברות דיפ-טק למשך תקופה ארוכה הביא לא רק לקפיצה מחודשת בהיקפי ההשקעה, אלא גם למהלכי מיזוגים ורכישות בקנה מידה יוצא דופן, כמו הרכישה של Habana Labs על ידי אינטל ב-2 מיליארד דולר.

אביגדור וילנץ, מייסד הבאנה לאבס, צילום: אייל טואג אביגדור וילנץ, מייסד הבאנה לאבס | צילום: אייל טואג אביגדור וילנץ, מייסד הבאנה לאבס, צילום: אייל טואג

ומה הלאה?

קשה להתנבא לאן מתקדם ענף הטק העולמי, בטח לנוכח קצב השינויים המתחולל בכלכלות העולם, המושפעות ממגמות גלובליות כמו שינויים בטעם צרכנים, הסכמי סחר בילטרליים ומשברים כמו נגיף הקורונה. מכאן, שהמסקנה המתבקשת לאקו-סיסטם הישראלי היא לא להתבלבל מהמגמות בעולם, לשמור על גמישות ועדכניות ולהבין שבעולם הטק, אקסיומות של ההווה מהר מאוד הופכות למיתוסים של העבר.

יפעת אורון היא מנכ"לית לאומיטק

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות