אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקורונה מרוקנת את תקציב משרד הבריאות ל־2020 צילומים: עמית שעל, אוראל כהן

נגיף הקורונה

הקורונה מרוקנת את תקציב משרד הבריאות ל־2020

56 מיליון שקל אושרו להתמודדות עם נגיף הקורונה לטובת תשתיות אשפוז, ציוד מיגון והסברה. הכסף יישאב מתקציב הבריאות לחודשים הקרובים, ובמשרד מזהירים: “לא נוכל לבצע משימות קריטיות”

25.02.2020, 06:54 | אדריאן פילוט

לשאלה כמה כסף הושקע עד כה במלחמה בנגיף הקורונה - מתקבלות תשובות סותרות מהגורמים המעורבים.

קראו עוד בכלכליסט

במשרד האוצר הופתעו לגלות אתמול מדיווחים בתקשורת כי הם העבירו למשרד הבריאות 100 מיליון שקל לצורך התמודדות עם התפשטות הנגיף בישראל.

גורמים בכירים באוצר הבהירו ל"כלכליסט" כי ספק רב אם משרד הבריאות קיבל אפילו 10 מיליון שקל עד כה, כאשר הסכום האמיתי קרוב יותר ל־8 מיליון שקל.

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, צילומים: עמית שעל, אוראל כהן מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב | צילומים: עמית שעל, אוראל כהן מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, צילומים: עמית שעל, אוראל כהן

מן העבר השני, גורמים בכירים במשרד הבריאות אמרו ל"כלכליסט" כי מדובר על סכום של כ־56 מיליון שקל, כאשר סך הדרישות שהועברו לוועדת החריגים שהקים החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו, יגיעו בעוד חודש ל־100 מיליון שקל. זאת בהנחה שלא תחול החמרה במצב הנוכחי.

בידוד וטיפול תוכנית 3 השלבים של משרד הבריאות לטיפול בנגיף הקורונה המשרד ערך דיונים רבים כדי להתכונן להתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל: לפי הערכות עדכניות, זה רק עניין של זמן עד שהחולה הראשון יתייצב בבית חולים ציבורי. כעת הוא מקדם את השלב הראשון - מדיניות הבידודים אדריאן פילוטלכתבה המלאה

הסיבה להבדל במספרים, היא שבמשרד האוצר מתייחסים רק לסכום שיתקבל כתוספת לתקציב משרד הבריאות, בעוד במשרד הבריאות מדברים על הסכומים שהתבקשו ואושרו בפועל. הלכה למעשה, 56 מיליון השקלים ש”אושרו” ייגרעו מתקציב הבריאות (ההמשכי) בחודשים הקרובים ולא יממונו כתוספת מיוחדת מקופת המדינה.

האוצר מסוכסך על התקציב

עד עתה 1,200 ישראלים דיווחו באמצעות אתר משרד הבריאות שהם נמצאים בבידוד. בכירים במשרד התריעו אתמול כי "הקורונה כבר כאן" וזה רק עניין של הזמן עד שהחולה הראשון יגיע לבקש מרפא באחד מבתי החולים בישראל. הסיבה: לפי משרד הבריאות אחת מהצלייניות הקוריאניות ששהתה החודש בישראל ואובחנה כנשאית של הנגיף לפני כמה ימים, נחתה בארץ תסמיני הקורונה וטיילה שבוע ימים בכל רחבי הארץ. "ההנחה שהיא לא הדביקה אנשים אחרים אופטימית למדי ולא ריאלית", מסביר בכיר במשרד.

חזרה למחלוקת התקציבית. ההסבר לפער בין המספרים שמציגים במשרדי האוצר והבריאות טמון במציאות התקציבית שבה פועלים משרדי הממשלה. הממשלה פועלת ללא תקציב מאושר אלא באמצעות תקציב המשכי (1 חלקי 12) שאינו מאפשר להוציא יותר ממה שהוצא בשנה האחרונה. מצב ייחודי זה מקשה על בקשות חריגות, שכן "תקציב הצל" - התקציב האחרון שאושר (לשנת 2019) ומשמש בסיס לבניית תקציב המשכי, היה מבוסס על הנחות יסוד ועל מציאות מאקרו־כלכלית שונה מזו הקיימת כיום. אז היה מדובר בצמיחה גבוהה, בהכנסות גבוהות ממסים ובגירעון בשליטה.

כעת, לא רק שהגירעון גואה מעל ומעבר ליעד - כ־3.6% מהתמ"ג לעומת יעד של 2.9% מהתמ"ג. אגף החשב הכללי ואגף התקציבים - שנדרשים לשיתוף פעולה בניהול המציאות המורכבת הזו - מסוכסכים סביב אותו תקציב המשכי. בניגוד למצב בשנים 2015 ו־2013, אז האגפים הללו הגיעו לתקציב המשכי מוסכם, היום האוצר פועל ללא תקציב המשכי מוגדר ומוסכם.

אירוע הקורונה הוא חריג ביותר, ועל כן כל הוצאה הנוגעת למשבר זה היא חריגה וכמובן שלא היתה קיימת בתקציבים קודמים. לצורך אישור הוצאות חריגות, הוקמו באגף החשכ"ל ארבע ועדות חריגים שחייבות לאשר כל הוצאה של מעל 50 אלף שקל. משרד הבריאות התבקש לפנות לוועדת החריגים המיוחדת בראשות סגנית בכירה לחשב הכללי, מירב קדם.

“בריאות זה לא רק קורונה”

ל"כלכליסט" נודע כי כבר לפני יותר משלושה שבועות משרד הבריאות ביקש להקים ועדת חריגים מיוחדת - המכונה ועדת קורונה. בחשכ"ל הבינו את גודל האירוע ואישרו אותה. במשרד הבריאות מדווחים על שיתוף פעולה מצוין עם הוועדה. לפי עדויות של בכירי משרד הבריאות התוספות התקציביות לצורך מימון פעילות הקורונה "מאושרות תוך 5 דקות ואפילו מאושרות בדיעבד במקרים מסוימים אחרי שהכסף שולם. עובדים כמו במצב חירום. שיתוף הפעולה הוא מצוין".

עד כה, אושרו בקשות חריגות בהיקף של 56 מיליון שקל לצורך מימון הפעילות למניעת קורונה בישראל. הבקשות הגיעו ברמת פירוט גבוהה: מתשלום על האמבולנס של מד"א שהמתין לישראלים ששבו מיפן ועד בקשת מימון לקמפיין הציבורי בכלי התקשורת, לרבות זה שמשודר בטלוויזיה בהשתתפות גדי סוקניק שעלה יותר מ־3 מיליון שקל. במשרד הבריאות מסבירים כי בימים האחרונים הוזרמו לוועדת החריגים בקשות שמגיעות כבר עתה ל־80 מיליון שקל והצפי הוא לבקשות נוספות של עד 100 מיליון שקל תוך חודש מהיום. זאת בהנחה שהמצב לא יוחמר.

על סדר היום: מי מממן את מלחמת הקורונה? על סדר היום: מי מממן את מלחמת הקורונה? על סדר היום: מי מממן את מלחמת הקורונה?

אלא שכאן מתחילים הקשיים של משרד הבריאות. הכסף שהמשרד קיבל עד כה, 56 מיליון שקל, הוא מהתקציב של עצמו. נכון לעכשיו, לקראת סוף השנה במידה שלא תהיה ממשלה, או לקראת אישור תקציב קבוע אם תהיה ממשלה, תקציב הבריאות יקוצץ בסכום שקיבל. אפשרות נוספת היא שתקציבם של שאר המשרדים הממשלתיים יעבור קיצוץ בסכום של כ־100 מיליון שקל.

הסיבה לכך: אגף תקציבים לא אישר תוספת מיוחדת לקורונה אלא רק של כמה מיליוני שקלים בודדים. "נכון לעכשיו הכל מתפקד והכל מאושר מהר”, מסביר גורם במשרד בריאות. “אבל זה על חשבון עתידה של מערכת הבריאות הציבורית.

הגמישות של תקציב הבריאות נעה בין 70 ל־90 מיליון שקל, כך שעד סוף השנה נישאר ללא גמישות בכלל בגלל הקורונה. הפניות שלנו לאגף תקציבים להגדיל את תקציב הצל לא נענו. משרד הבריאות זה לא רק קורונה. יש לנו עוד משימות חיוניות שאנו חייבים לעשות בשנה הקרובה ולא יהיו לזה מקורות", אמר אותו גורם.

גורמים שהשתתפו בישיבה שנערכה שלשום אצל ראש הממשלה אומרים כי ניתן היה להבין ממנו כי במקרה הצורך, יתבצע קיצוץ רוחבי למען מימון ההוצאות החריגות והבלתי צפויות של הקורונה כך שתקציב הבריאות לא יפגע. עם זאת, לא ברור אם נתניהו יהיה ראש הממשלה הבא, ולו ולשרים, שישה ימים לפני הבחירות, אין שום אינטרס לדון בתרחיש כזה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות