אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפעם הסרוגים יבזבזו פחות קולות בקלפי צילום: Twitter

בחירות 2020

הפעם הסרוגים יבזבזו פחות קולות בקלפי

בסיבוב הראשון בזבזו המצביעים הדתיים כ־120 אלף קולות שלא עברו את אחוז החסימה ובשני 80 אלף קולות. הפעם, בגלל היחלשות עוצמה יהודית, יתבזבזו רק כ־40 אלף קולות. השאלה אם שיעור ההצבעה הסרוג שירד בסיבוב השני ב־2.6% ישוב לעלות. כתבה שישית בסדרה

26.02.2020, 08:19 | שחר אילן

אפשר לחזות שבסיבוב השלישי ימצה הימין הדתי את כוחו בבחירות בצורה טובה בהרבה מאשר בשני הסיבובים הקודמים. בסיבוב הראשון הוא בזבז קולות על הימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד וזהות של משה פייגלין שלא עברו את אחוז החסימה. שתי הרשימות קיבלו ביחד כ־250 אלף קולות וסביר להניח שכחצי מהם היו של מצביעים דתיים לאומיים. בסיבוב השני הלכו 84 אלף קולות לעוצמה יהודית.

ההערכה היא שלפחות חלק מקולות עוצמה יהודית יופנו למפלגות שצפויות לעבור את אחוז החסימה. ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר־אילן וחוקר הציונות הדתית פרופ' אשר כהן אומר שבניגוד לסיבוב השני שבו היתה תחושה שיש לעוצמה יהודית סיכוי לעבור את אחוז החסימה, הפעם כל הסקרים מראים שהם רחוקים מכך.

 

כתבות נוספות בסדרה:

רפי פרץ ונפתלי בנט, צילומים: יריב כץ, אוראל כהן רפי פרץ ונפתלי בנט | צילומים: יריב כץ, אוראל כהן רפי פרץ ונפתלי בנט, צילומים: יריב כץ, אוראל כהן

הליכוד וימינה מנהלים קמפיין חריף נגדה בטענה שאסור לבזבז את הקולות, ושהצבעה לעוצמה יהודית עשויה למנוע מגוש הימין להגיע לרוב המיוחל של 61 מנדטים. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בשבוע שעבר ש"בן גביר פעם אחר פעם זורק את הקולות לפח ומאפשר לשמאל לנצח, הוא מונע מהימין לנצח".

הרבי המנוח מלובביץ' מנחם מנדל שניאורסון הנחה את חסידיו להצביע ל"מפלגה החרדית ביותר". כיוון שבחב"ד מפרשים חרדיות על פי הנאמנות לארץ ישראל, רבים מהחסידים נטו לתמוך בעוצמה יהודית, אלא שלקראת הבחירות הנוכחיות הוציאו רבנים איסור על הצבעה למפלגה שצפויה לא לעבור את אחוז החסימה. כהן מעריך שעוצמה יהודית תישאר עם הגרעין הקשיח שלה שעומד על כ־40-30 אלף קולות השווים בערך למנדט, כלומר תאבד כחצי מקולותיה.

"הטראומה של אפריל היתה חזקה יותר"

בסיבוב הבחירות הראשון באפריל 2019 ספג הציבור הדתי לאומי מפלה כואבת. איחוד מפלגות הימין שכלל את הבית היהודי בראשות שר החינוך הרב רפי פרץ, האיחוד הלאומי בראשות שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' ועוצמה יהודית קיבל 5 מנדטים. הימין החדש בראשות שר הביטחון נפתלי בנט ושרת המשפטים לשעבר אילת שקד קיבלה כ־1,500 קולות פחות מדי ולא עברה את אחוז החסימה. בסיבוב השני בספטמבר 2019 התאחדו הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי לרשימת ימינה בראשות שקד שקיבלה 7 מנדטים מאכזבים. הסקרים מראים שבבחירות הנוכחיות ימינה, הפעם בראשות שר הביטחון נפתלי בנט, לא צפויה לקבל יותר.

קשה לזכור שב־2013 קיבלה הבית היהודי בראשות בנט 12 מנדטים מהם 5 מנדטים מחילונים. בנט הבטיח אז ש"משהו חדש מתחיל" בין דתיים לחילונים אבל זה לא התממש, ובמקום זה בנט חבר לסמוטריץ' החרד"לי. כהן מציין שבבחירות אפריל הימין החדש קיבלה בין מנדט למנדט וחצי מחילונים. אך בגלל הקולות הרבים שבזבזה זהות של פייגלין באותן בחירות, הימין החדש לא עברה את אחוז החסימה למרות קולות החילונים.

איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' ואיילת שקד | צילום: אלכס קולומויסקי, יאיר שגיא, תומריקו איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ

כהן אומר שהיו שסברו שעדיף לציבור הדתי לאומי לרוץ שוב בשני ראשים, "אבל הטראומה של אפריל היתה חזקה יותר". התוצאה היא שהציבור הדתי לאומי לא ישתה בבחירות האלה קולות חילוניים. בפועל קורה בקביעות הדבר ההפוך. כהן מעריך את מספר המנדטים של הציבור הדתי לאומי ב־14-12 (תלוי כמה רחבה הגדרת הדתי לאומי). לדבריו, כחצי מהם הולכים למפלגות אחרות. בין 20% לרבע מהדתיים לאומיים מצביעים לליכוד ומעניקים לו 3 מנדטים. נהוג לדבר על הקולות "המסורתיים" של ש"ס, אבל האמת היא שהקולות הלא־חרדיים של ש"ס כוללים בין מנדט למנדט וחצי של כיפות סרוגות. מסייעת לכך כמובן העובדה שההבדלים בין חרדים לדתיים לאומיים ממילא די מטושטשים בציבור המזרחי ושני הסוגים יכולים לפנות לאותם רבנים. כהן מעריך שגוש המרכז שמאל, כולל כחול לבן, מקבל מדתיים לאומיים כמנדט.

מי מוריד את אחוזי ההצבעה

שיעור ההצבעה בקלפיות הדתיות הלאומיות המובהקות גבוה במיוחד ועומד, על פי נתוני כהן ומנכ"ל מכון הסקרים פאנלס פוליטיקס מנחם לזר, על 78%. ובכל זאת נראה שבבחירות האחרונות אובחנה בציבור הדתי לאומי עייפות ואולי ייאוש, כיוון שבבחירות אפריל עוד עמד שיעור ההצבעה הסרוג על 80.8% כלומר היתה ירידה של 2.6%.

את התופעה הזאת אפשר לראות גם בניתוחים של ד"ר עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. אלה מראים ששיעור ההצבעה בכלל ההתנחלויות ירד ב־1.5%. אלא שמדובר בירידה ריאלית גדולה יותר של 2% ומעלה, משום שבערים החרדיות בשטחים שיעור ההצבעה דווקא עלה ב־1%. גם בגבעת שמואל, הנחשבת לעיר דתית לאומית מובהקת, נרשמה על פי נתוני קניג ירידה בשיעור ההצבעה של 2.3%. כמובן, יכול להיות שלתופעה גרמו מצביעי ליכוד דתיים שנשארו בבית ולא מצביעי מפלגות דתיות.

את התמיכה בהצבעת מחאה בפתק לבן ביטאה השבוע הסופרת הדתית חיותה דויטש שכתבה בפייסבוק: "או שאתם מוצאים פתרון לתיקו האינסופי הזה שעולה לכולנו ביוקר, או שאני שמה פתק לבן. אתמוך במפלגה שתרד מהעצים שלה ותמצא לזה פתרון". לפחות חלק מהתגובות הביעו תמיכה. את הרצון להבטיח שיעור הצבעה גבוה בציבור הדתי לאומי מבטאת תנועת הנוער בני עקיבא שהודיעה אתמול ש"החליטה לנקוט יוזמה וצפויה לפעול ביום הבחירות בכל רחבי הארץ. חניכי התנועה יעברו מדלת לדלת כדי לשכנע ולדרבן את האזרחים לצאת ולהצביע". בבני עקיבא טוענים, כמובן, שמדובר בהצבעה של "איש איש כפי השקפת עולמו".

נהוג לזהות את ההתנחלויות עם הציבור הדתי לאומי, אבל כדאי לזכור שהכוח העולה של מערכות הבחירות בהתנחלויות הן המפלגות החרדיות. הסיבה העיקרית לכך ברורה: הערים החרדיות, מודיעין עילית וביתר עילית, הן שתורמות את תוספת האוכלוסייה העיקרית להתנחלויות.

אם ב־1992 קיבלו ש"ס ויהדות התורה רק 6% מקולות המתנחלים, בבחירות האחרונות הן נסקו ל־31%, כמעט שליש. כך עולה מנתוני קניג. סביר להניח שהיו גדלות עוד יותר לולא הקפאות הבנייה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות