ביקורות על חברי ועדת ההיתרים: "מרצים את מי שמינה אותם והורסים את שלטון החוק"

בכיר לשעבר במשרד מבקר המדינה תקף אתמול (ג') בחריפות רבה את ועדת ההיתרים שליד המבקר ואת המבקר מתניהו אנגלמן עצמו בשל ההחלטה לדון מחדש בבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבל תרומות ממקורביו. "רואים דפוס שחוזר על עצמו של מינוי אנשים שנועדו לרצות את הממונים עליהם והם מרצים, כולל ככל הנראה גם את מבקר המדינה בכבוד ובעצמו", אמר בכיר לשעבר במשרד.

לדברי הבכיר "טבע האדם הוא שכאשר באים למישהו שלא ראוי באמת ומציעים לו תפקיד, רוב האנשים לא עומדים בפיתוי. אחר כך הם חשים חובה כל כך גדולה למי שמינה אותם שהם לא מצליחים לשמור על עמוד שדרה מוסרי. זה הפך לאחת השיטות הכי אפקטיביות להרס שלטון החוק והדמוקרטיה. יש פה דברים שמי שמפליג בדיבורים יכול לקרוא להם חורבן הבית. יש דברים קשים מבחינת שלטון החוק והמנהל התקין".

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. החליף את כל חברי ועדת ההיתרים הקודמת | צילום: יריב כץ

הביקורת מתייחסת בין היתר לכך שהחלטת הוועדה מנוגדת לכלל 21(ב) שלה עצמה, הקובע ש"החלטת הוועדה תהיה סופית". ההחלטה גם עומדת בניגוד לדברים מפורשים שכתב הרכב הוועדה הקודם בעניין בקשת נתניהו לדיון מחדש: "סופית פרושו סופית. איננו רואים דרך משפטית לקבוע כי סופית פירושו לא סופית".

שר הביטחון לשעבר ח"כ משה (בוגי) יעלון מכחול לבן, כתב בטוויטר באותו עניין: "החלטת ועדת ההיתרים היא שערורייה. הדבר נעשה בניגוד לכללי הוועדה, ומהווה אות קין על מוסד המבקר. זוהי הצצה מפחידה לשינוי שהמדינה תעבור אם נתניהו ייבחר. הנאשם ימנה את השופטים והפרקליטים".

סופיות הדיון או שינוי נסיבות

ועדת ההיתרים שליד משרד מבקר המדינה קבעה אתמול כי הגשת כתבי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו שבהם צפויים להעיד מאות עדים, מהווה "שינוי נסיבות משמעותי" המצדיק דיון מחדש בבקשתו לקבל תרומות. זאת בשל ההוצאות הגדולות הנוספות הצפויות לו. הוועדה טוענת כי על פי מייצגי ראש הממשלה ההערכה היא שמדובר בכ־10 מיליון שקל לכל הפחות. על רקע זה החליטה הוועדה לקיים דיון מחודש בקבלת תרומה מחברו הקרוב של נתניהו ספנסר פרטרידג'. את הפיכת החלטות הוועדה הקודמת מסבירה הוועדה החדשה בכך ש"מדובר בוועדה מנהלית שלא חל לגבי החלטותיה עקרון סופיות הדיון". לכן הן "ניתנות לשינוי מקום בו יש שינוי נסיבות". כאמור, בפועל כללי הוועדה עצמה קובעים את סופיות הדיון.

מדובר בוועדה הכוללת 8 חברים שמהם מתמנים הרכבים של שלושה לדיון בבקשות של פוליטיקאים להתיר להם פעולות הכרוכות בניגוד אינטרסים. עם כניסתו של המבקר החדש מתניהו אנגלמן, מינוי מובהק של נתניהו, הוא החליף את כל חברי ועדת ההיתרים. ביקורת קשה נמתחה על קרבתם של חלק מאנשי ההרכב החדש לימין והעובדה שרובם אינם משפטנים.

בדצמבר 2018 דחה ההרכב הקודם של ועדת ההיתרים את בקשת נתניהו לאפשר לו לקבל תרומות למימון הוצאותיו המשפטיות משני אנשי עסקים מקורבים - בן דודו נתן מיליקובסקי ופרטרידג'. הוועדה נימקה ש“מימון הוצאות משפט הנובעות מחקירה פלילית שכוללת חשש למעשים פליליים בקשר עם בעלי הון, לא ראוי שייעשה בידי בעלי הון”. ביוני 2019 דחתה הוועדה בקשה לקיים דיון נוסף בבקשה.

"על נתניהו למצות את הונו"

לפני כחודש פנו פרקליטי ראש הממשלה עו"ד עמית חדד ועו"ד יוסי כהן לוועדה החדשה בבקשה נוספת לדון מחדש בהחלטה. אנגלמן החליט למנות לדיון בנושא שתי שופטות. בראש ההרכב השופטת (בדימוס) נחמה מוניץ, והחברים הם השופטת (בדימוס) שולמית דותן וישראל תיק.

סיבה מרכזית להחלטת הוועדה הקודמת לא לדון בבקשת ראש הממשלה היתה סירובו של נתניהו למסור לה מידע מקיף, למרות התחייבות מפורשת שנתנו פרקליטיו לבג"ץ. הוועדה ביקשה פירוט של כל רכושו של נתניהו בארץ ובחו"ל - מזומנים, אג"ח, נדל"ן ועוד - וכן "תמונת מצב מלאה ומפורטת לגבי תורמים פוטנציאליים וטיב הקשרים עמם". על רקע זה קבלת החלטה חדשה ללא קבלת המידע מנתניהו תביא קרוב לוודאי לעתירה לבג"ץ.

הוועדה הקודמת ציינה בהחלטתה כי מעולם לא ניתן היתר לתרומות למימון הוצאות משפט. היא גם סקרה את כל הבקשות הדומות שנדחו בעבר. עוד נקבע בעבר כי "בטרם יפנה שר לנדבת תרומתם של בעלי הון, עליו למצות את יכולותיו ממשאביו והונו העצמי". קשה לראות איך נתניהו עתיר הנכסים יכול לעמוד בתנאי זה.

ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה שדברי הבכיר "אינם ראויים להתייחסות. הוועדה מורכבת משופטות בכירות בדימוס ולצידן נציג ציבור. הוועדה אינה כפופה בהחלטותיה אלא למרות הדין. אין מקום להטיל דופי ביושרם ומקצועיותם של חברי הוועדה".