חשש ברשות התחרות: תקן הבנקאות הפתוחה נותן יתרון לא הוגן לבנקים

המפקחת על הבנקים חדוה בר פרסמה בשבוע שעבר את הנסוח הסופי של תקן הבנקאות הפתוחה בישראל. התקן יחול בשלב זה אך ורק על הבנקים וחברות כרטיסי האשראי שיידרשו לשתף מידע, שיוכל להוות תשתית לבניית פלטפורמה לניהול פיננסי ולהשוואת עלויות.

לידי "כלכליסט" הגיע מסמך ששלחה בשבוע שעבר הממונה על התחרות מיכל הלפרין אל חדוה בר, שבו היא קוראת למפקחת - שעתידה לפרוש בחודש הבא - לא לפרסם את התקן במתכונתו הנוכחית. הלפרין סברה שיש לצרף לפלטפורמה עוד שחקנים פיננסיים, בדגש על חברות ביטוח ובתי השקעות. בר החליטה שלא לקבל את חוות הדעת של הלפרין ופרסמה את הנוסח במתכונתו המקורית.

הממונה על התחרות מיכל הלפרין והמפקחת על הבנקים חדוה בר | צילום: אוראל כהן, אלעד גרשגורן

בנקאות פתוחה אמורה לחייב את הגופים הפיננסיים לשתף מידע זה עם זה על לקוחותיהם (בכפוף לאישורם). זאת במטרה לאפשר לשחקנים בתחום להקים מנועי השוואת מחירים וכן אתרים ייעודיים שירכזו את כלל הפעילות הפיננסית של הלקוחות. אחת המטרות היא לעודד לצרכנות וניהול פיננסי נבונים. אבל הלפרין כותבת: "כדי שהמהלך יממש את מטרתו הכרחי בראייתנו להרחיב תכולת הוראה זו ולאפשר כבר בשלב ראשון גישה למידע לכל גורם בעל רישיון שמעוניין בכך".

הלפרין, כאמור, מבקשת מבר להרחיב את תחולת התקן שכן "הנגשת המידע הפיננסי של לקוח וריכוזו במקום אחד צפויים להקל עליו להשוות בין מוצרים של ספקים שונים, לבחור את המוצר המתאים עבורו ולהימנע מהנטייה של לקוחות לרכז את מרב הפעילות הפיננסית שלהם בגוף פיננסי אחד", כותבת הלפרין.

כיום, בשל היעדר יכולת לרכז את המידע הפיננסי של הלקוחות, רובם מעדיפים לרכז את כל הפעילות הפיננסית שלהם בבנקים שכן פיצול הפעילות מקשה עליהם לעקוב אחריה. "החלה של הוראה זו בתכולתה הנוכחית תעניק קדימות לבנקים ולחברות האשראי בגישה למידע ולביצוע פעולות על פני כל גוף אחר, באופן שעלול לאפשר להם להשתלט על השווקים עוד לפני שיפותחו וייפתחו בפני גורמים נוספים, ובכך להקשות את כניסתם של מתחרים חדשים מתחומים שונים בעתיד".

הפחתת עלויות לצרכנים

הלפרין סבורה שאין שום סיבה לא לאפשר באופן מיידי לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות להיכנס לתחולת הבנקאות הפתוחה, שכן "הרגולציה הקיימת תהא מספקת לשם מתן שירותי המידע. הסיכונים הכרוכים בניהול כספי הציבור והחובות שהרגולטור ראה לנכון לקבוע במטרה למזערם נרחבים באופן משמעותי מאלו אשר עלולים לעלות סביב הנגשת המידע הפיננסי של הלקוחות לאותם גופים". במילים אחרות, הלפרין טוענת שאין סיבה לא לכלול את חברות הביטוח ובתי ההשקעות מיידית בהנחיות של הפיקוח על הבנקאות הפתוחה. כך יוכלו שחקניות אלו, למשל, להציע שירותי השוואת מידע על תמחור שירותים בנקאיים כמו הלוואות, פיקדונות, מסחר בניירות ערך ועוד באופן שיכול להפחית משמעותית את העלויות לצרכנים ולעודד תחרות.

הלפרין מביעה חשש כבד כי מניעה מעוד גופים להיות כלולים באופן מיידי בבנקאות הפתוחה יוצרת "חשש מהעלאת חסמי הכניסה העתידיים לשחקנים הרלבנטיים וממניעת שירותים מועילים לציבור".

הלפרין מסבירה כי עדיף להמתין עם הנוהל כל עוד לא מכלילים בו לכל הפחות גם את חברות הביטוח ובתי ההשקעות מתוך חשש להצבת עובדות בשטח. אלה יבואו לידי ביטוי בכך שהבנקים וחברות כרטיסי האשראי יתחילו לייצר אתרי איסוף מידע פיננסיים ללקוחות ויקשו את כניסתם של שחקנים חדשים לתחום. כך, למשל, קרה באנגליה שבה החלו עם הבנקאות הפתוחה במערכת הבנקאית, וכאשר ניתן אור ירוק לשחקנים נוספים, בדגש על חברות פינטק, הן התקשו להתמודד מול הכוח של הבנקים.

סיכונים בעולם החדש

לאחרונה חשף "כלכליסט" טיוטת תזכיר בנושא הבנקאות הפתוחה שהפיץ משרד האוצר, אשר מטיל את הפיקוח על השחקנים החוץ־בנקאיים שיפעלו בתחום, בדגש על חברות הפינטק, על רשות ניירות ערך. זאת תוך נטילת הסמכות הזו מידיה של רשות שוק ההון שניתנה לה במקור.

כאמור, ימים ספורים לאחר שליחת מכתבה של הלפרין הפיצה המפקחת על הבנקים את הנוהל הסופי של הבנקאות הפתוחה מבלי לכלול בו גם את חברות הביטוח ובתי ההשקעות בהתאם לבקשת הלפרין.

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "פרויקט בנקאות פתוחה הוא אבן דרך משמעותית בקידום התחרות. הפיקוח על הבנקים עובד על הפרויקט בשיתוף מלא עם הרגולטורים המקבילים, בכללם רשות התחרות. צירוף גופים פיננסיים נוספים לפרויקט בהחלט עומד על הפרק. עם זאת הוא כרוך בהתאמות משפטיות ושינויי חקיקה על רקע הסיכונים הגדולים הקיימים בעולם חדש זה. לכן הוחלט להתקדם בפרויקט במסגרתו הנוכחית כדי שהלקוחות, שכוחם הצרכני יתחזק בזכותו, יוכלו ליהנות ממנו כבר, ולקדם במקביל את ההליכים החקיקתיים הנדרשים לצורך הכללת גופים נוספים".