אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נגיף הקורונה תוקף את הכלכלה הריאלית, והחשבון יוגש לממשלה צילום: יריב כץ

פרשנות

נגיף הקורונה תוקף את הכלכלה הריאלית, והחשבון יוגש לממשלה

השבתת מגזרים עסקיים בעקבות הקורונה תוביל להאטה שתקרין על הצמיחה. אלא שמשרד הבריאות והמועצה לביטחון לאומי, שמנהלים את המשבר, לא מביאים בחשבון השלכות מאקרו־כלכליות. האוצר ובנק ישראל צריכים לקבל מקום משמעותי סביב השולחן

02.03.2020, 06:54 | אדריאן פילוט

בסוף השבוע החולף החל הפרק השני והמשמעותי יותר בהתמודדות של ישראל עם נגיף הקורונה. זאת, אחרי ששני ישראלים שנושאים את הנגיף חלו, והידבקותם התבררה רק בדיעבד, אחרי שבאו במגע עם אנשים נוספים וכנראה רבים. כעת חייב משרד הבריאות לעבור מ"בלימה" (שכמובן תימשך) ל"טיפול" ו"הגבלת/עצירת ההתפשטות".

משרד הבריאות ערוך ומוכן. הקורונה לא הפתיעה את מי שמנהל את האירוע. אבל ביממות האחרונות מתבהר באופן הממשי ביותר פן נוסף של המלחמה בוירוס: המחיר המאקרו־כלכלי והמשקי, שכבר עכשיו ניתן לקבוע בוודאות שלא יהיה מבוטל. הווירוס מתפשט במהרה מעבר לירידות השערים שלהן היינו עדים בבורסות ברחבי העולם במהלך השבוע שעבר, ובראשן צניחה של 10% במדד ה־S&P500 בניו יורק. המשבר מגיע כבר עכשיו לכלכלה הריאלית, של סחורות ושירותים.

קראו עוד בכלכליסט

הוועדה להתמודדות עם נגיף הקורונה, בראשות שר האוצר הפורש משה כחלון ומנכ"ל משרד האוצר היוצא שי באב"ד. לעג לרש, צילום: יריב כץ הוועדה להתמודדות עם נגיף הקורונה, בראשות שר האוצר הפורש משה כחלון ומנכ"ל משרד האוצר היוצא שי באב"ד. לעג לרש | צילום: יריב כץ הוועדה להתמודדות עם נגיף הקורונה, בראשות שר האוצר הפורש משה כחלון ומנכ"ל משרד האוצר היוצא שי באב"ד. לעג לרש, צילום: יריב כץ

למדינה אין תשובות

לפי נתונים רשמיים של משרד הבריאות נכון לאתמול שהו בבידוד כ־5638 ישראלים. אבל אלה רק המספרים הרשמיים. המספרים האמיתיים גדולים יותר: חברות ועסקים שונים החלו לנקוט בצעדי מנע ולהשית כללי בידוד משלהם על עובדים מחשש להדבקה המונית שעלולה להשבית פעילות עסקית באופן שיסב נזקים כלכליים משמעותיים.

הצעדים שנקטו הבנקים לאומי ודיסקונט הם דוגמא בולטת למהלכים כאלה: בדיסקונט החליטו להקים מתחם מבודד שבו יוכלו לשהות עובדים בריאים במקרה של התפשטות המחלה בקרב עובדי הבנק; בלאומי הודיעו כי כל עובד שחוזר מכל יעד בחו"ל ועובד בחלל פתוח מחויב בבידוד של 14 יום. באופן לא רשמי, עוד כמה וכמה חברות גדולות נקטו במדיניות דומה ומבקשות מכלל העובדים שהיו בחו"ל להימנע מהגעה.

השאלה הראשונה שעולה היא מי יפצה את העובדים בבידוד, כלומר: מי יממן את ימי המחלה. באתר משרד הבריאות נכתב כי עובד שיציג למעסיק אישור על שהות באחד היעדים המצריכים בידוד יוכל לקבל ימי מחלה על היעדרותו גם ללא אישור רופא. אבל מה לגבי עצמאים ומי שאין להם צבר של ימי מחלה כשכירים? תשובת המדינה: הנושא בבדיקה.

השאלה הבאה היא: מי יממן את אובדן ההכנסות של חברות ועסקים במשק? גם לשאלה הזו אין מענה.

מי שכבר ספג מכה אנושה, הוא ענף התעופה והתיירות. זאת אחרי שהתיירות הנכנסת מאסיה וממדינות כמו איטליה נעצרה כליל, והיד עוד נטויה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהשבוע שעבר, סקטור התיירות רשם הכנסות של 25.7 מיליארד שקל (7.56 מיליארד דולר), שהם כ־2% תמ"ג, בשנת 2019. לפי נתונים של משרד התיירות, משקלו של סקטור התיירות בתעסוקה משמעותי יותר: מדובר בכ־7% מכלל המועסקים במשק. מהם כ־140 אלף מועסקים באופן ישיר ועוד 121 אלף מועסקים במעגלים היקפיים - בסך הכל כ־260 אלף עובדים.

בין המועסקים באופן ישיר נמנים כ־41 אלף עובדים במלונאות, עוד 12 אלף עובדי תעופה כולל עובדי נתב"ג, ועוד כ־10 מורי דרך וסוכנים (תיירות יוצאת). לפי הלמ"ס, השכר הממוצע בסוכנויות הנסיעות עמד ברבעון האחרון של 2019 על כ־9231 שקל לחודש - כ־13% פחות מהשכר הממוצע במשק. חלק מאותם עשרות אלפי עובדים כבר קיבלו הודעות ממעסיקיהם על יציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) עד הודעה חדשה.

איפה השיקול הכלכלי

ככל שיותר ויותר עובדים וענפים יושבתו באופן מלא או חלקי יווצר אפקט של האטה רוחבית. האבטלה תגדל והצריכה הפרטית, שהפכה בחומש האחרון לקטר הצמיחה המרכזי של המשק, תצטמצם. בנוסף, על רקע מחסור בחומרי גלם וירידה בביקושים בעולם, צפויה התמתנות בהשקעות וביצוא. כל אלה עלולים להתגבש להאטה כללית בצמיחה שיכולה, בתרחיש קיצון, וכפי שהעריך הכלכלן הראשי של בנק לאומי גיל בפמן בסקירה שפרסם בשבוע שעבר ־ להגיע לצמיחה שלילית לנפש. במילה אחת: מיתון.

לפי שעה, ניהול משבר הקורונה מוקד אצל משרד הבריאות עם סיוע של המועצה לביטחון לאומי. גם אם משרד הבריאות הוכיח יכולות בניהול המשבר, הוא בוחן את הדברים דרך משקפיים של בריאות הציבור ולא מביא בחשבון שיקולים מאקרו־כלכלים. המל"ל אינו מיומן באינטראקציות עם משרדי הממשלה, וגם הוא אינו שוקל שיקולים כלכליים.

בכל מה שנוגע לדרג הפוליטי והכלכלי, מעבר לפוטו־אופ של ועדת השרים בראשות שר האוצר היוצא משה כחלון - דבר לא נעשה. כששר האוצר שכבר הודיע על פרישה, מחליט להקים ועדה בראשות מנכ"ל משרדו, שעתיד לפרוש יחד עמו, במקרה הטוב מדובר בלעג לרעש.

נכון להיום, הדרג הפקידותי באוצר מדגיש עדיין לא הוחלט על פיצוי כזה או אחר, והדבר היחיד שסוכם מול ראש הממשלה הוא שכלל מדיניות הפיצויים של הממשלה - אם וכאשר תגובש - תופקד בידי משרד האוצר. בהחלטה הזו יש חשיבות והגיון רבים, בעיקר בהינתן שמדובר בתקופה של ממשלת מעבר (שעלולה להתמשך אם לא תושג הכרעה בבחירות היום). אבל מעבר להחלטה הזו פקידי האוצר ובנק ישראל צריכים לקבל מקום משמעותי בהרבה סביב שולחן ניהול המשבר כבר עכשיו.

מדיניות בצל האטה

לסביבה המאקרו כלכלית המאתגרת מלכתחילה, שאופיינה בהאטה חריפה עוד לפני הקורונה, יהיו השפעות מרחיקות לכת על מדיניות הממשלה הבאה. אם עד לפני שנה היה ברור שהממשלה הבאה תידרש להעלאת מסים וקיצוצים בתקציב המדינה על רקע הגירעון הגואה שהותיר ממשלת נתניהו־כחלון היוצאת (3.6% תמ"ג לעומת 2.9% תמ"ג) והתחייבויות נוספות ללא כיסוי (שעלולות להאמיר ל־30 מיליארד שקל) ־ המצב כעת השתנה. מדיניות פיסקאלית מרסנת עלולה לעצור את המשק ולפגוע בתהליך בצמיחה המקרטעת ממילא. מדובר במקרה קלאסי שבו התרופה עלולה להיות מסוכנת מהמחלה עצמה. בניגוד למשבר הפיננסי של 2008, שם בנק ישראל הצטיין בפעולה מהירה, הפעם, מרחב התמרון שלו מצומצם עד אפסי: רכישות המט"ח מתבררות כבלתי אפקטיביות; הריבית ניצבת כבר על רבע אחוז כך שהאפשרות להפחיתה עוד ־ כמעט אפסית.

לפני כשנה החלו לצוץ התרעות על כך שמפת הסיכונים של ישראל מידרדרת ולצדן המלצות למדיניות כלכלית פחות פזרנית. נתניהו וכחלון החליטו להתעלם ולהתלהם באמצעות הצהרות לפיהן המשק מעולם לא היה במקום טוב יותר. כעת מתבררת במלוא העוצמה החשיבות בשמירת כריות ביטחון למקרים בלתי צפויים. לא ברור אם הערב אחד מהמועמדים יוכל להכריז על ניצחון, אבל בטוח שהמציאות הכלכלית של המנצח, ככל שיהיה כזה, הפכה בשבועות החולפים מורכבת בהרבה, בגלל וירוס אחד שטרף את הקלפים בעולם. ושלא יגידו שלא אמרו להם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות