אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אנחנו לפני שיתוק כל התפתחות של מערכות הרווחה" צילום: אביגיל עוזי

בחירות 2020

"אנחנו לפני שיתוק כל התפתחות של מערכות הרווחה"

במערכות הרווחה והחינוך אומדים את הנזק שייגרם אם יהיו בחירות רביעיות ושנת 2020 תסתיים ללא תקציב מאושר. בין הנפגעים: קצבאות הנכים, סיוע לנערים בסיכון וסיוע לרעבים. גם הישיבות ישלמו מחיר

02.03.2020, 06:54 | שחר אילן

על דבר אחד יש הסכמה: בחירות רביעיות יגמרו נזק ענק למערכת הרווחה. על היקף הנזק אנשים מתקשים לעמוד, בין היתר משום שמעולם עוד לא התנסתה המערכת במצב של יותר משנה ללא תקציב. בין ההשוואות שאנשים משמיעים: זה יהיה דומה למשבר ארגוני הרווחה בימי נפילת הנוכל ברני מיידוף. גם למערכת החינוך צפוי נזק קשה, בעיקר לפעולות שאינן מתקיימות בבתי ספר עצמם.

קראו עוד בכלכליסט

בתקציב המשכי עובדים עם 1/12 מהתקציב הקודם. תשלומים דוגמת שכר, תקציבים אחרים המעוגנים בחוק ובתקנות, וחוזים לא נפגעים. התוצאה היא שהקיצוץ מופנה לתקציבי הפעולות והתמיכות שהם גמישים יחסית. נפגעים מרכזיים יהיו שירותי הרווחה שמסופקים על ידי הרשויות המקומיות.

"זו תהיה קטסטרופה", אומר סמנכ"ל כלכלה של מרכז השילטון המקומי איתי חוטר. לדבריו המגבלות הקשות על תקציב המשכי הונהגו בהנחה שזה ייקח חודשיים־שלושה. "זה לא יכול לעבוד שנה וחצי. זה פסיכי". הוא מסביר שתקציב השנה היה אמור לעלות מ־400 מיליארד שקל ל־420 מיליארד שקל ותקציב 2021 ל־440 מיליארד שקל. זה אומר שבתקציבי הפעולות והתמיכות יהיה בפועל קיצוץ של 40 מיליארד שקל. שם לדבריו "חותכים בבשר החי". אחת הבעיות שהוא מצביע עליה הוא שמה שרשום אצל הממשלה כפעולות משמש ברשויות המקומיות למימון שכר.

ראש מטה שר העבודה והרווחה לשעבר אילן מרסיאנו משווה את המשבר הצפוי בשירותי הרווחה במקרה של בחירות נוספות למשבר שפקד את ארגוני המגזר השלישי אחרי פשיטת הרגל של הנוכל האמריקאי ברני מיידוף, כשרבים מהתורמים נשארו בלי רוב או חלק גודל מכספם. הוא אומר ש"השליטה של פקידי האוצר על מערכת הרווחה תהיה מוחלטת על כל גרוש שיוצא האוצר הולך לחסוך המון כסף". התוצאה לדבריו תהיה "שכל התוספות שהבאנו בחמש השנים האחרונות יתפוגגו. זה חלומו הרטוב של כל רפרנט באוצר".

לדבריו, אחת המשמעויות היא הקפאת שירותי הרווחה במצבת כוח האדם הנוכחית למרות הגידול בכמות בנזקקים. יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לשעבר פרופ' אלי אלאלוף מכולנו אומר ש"זה ישתק כל התפתחות אפשרית של מערכת הרווחה. אי אפשר יהיה לפתח דברים או לבנות מבנים".

חלק חשוב בתקציב משרדי הממשלה הם העודפים (המחויבים) שעוברים מתקציב השנים הקודמות. בשנה ללא תקציב אי אפשר להשתמש בהם. כיוון תקציב משרד העבודה והרווחה למשל עומד על 8.4 מיליארד שקל אבל העודפים משנה שעברה מהווים 900 מיליון שקל כלומר 11%. מידת הפגיעה של יותר משנה ללא תקציב תלויה בשאלה האם יינתן אישור להשתמש בעודפים או לפחות בחלקם.

הרעבים יסבלו שוב

 

כשראש הממשלה בנימין נתניהו התגאה באישור תוספות תקציב לתוכנית למאבק באלימות משפחה, היתה ביקורת על שדאג לתוספות רק לשנה אחת ואין מקור לשנים הבאות. עכשיו מתברר שאכן אין תוספות תקציב ל־2020. זה לא הדבר היחיד שיחכה. שורה של החלטות ממשלה יישארו ללא כיסוי למשל התוכנית הלאומית לצמצום הזנות.

אין כיתות לתלמידים, וגם תקציב הישיבות יקוצץ כבר היום כל ההרשאות לבניית כתות וגנים חדשים בישראל תקועים; בספטמבר יתווספו עוד 40-30 אלף תלמידים חדשים, אשר קיים חשש שלא יהיו להם כיתות שחר אילןלכתבה המלאה

אחת הדוגמאות לתחום שספג מכה וצפוי לספוג מה קשה עוד יותק במקרה של בחירות רביעיות הם מענקי האיזון לרשויות חלשות ממשרד הפנים, וזה משפיע ישירות על הרווחה והחינוך. מענקי האיזון עמדו בשלוש השנים האחרונות על 3.3 מיליארד שקל וירדו ל־3.15 שקל. כמובן, אם לא יאושר תקציב אין סיכוי שיגדלו מחדש. מענקי האיזון מחושבים בהשוואה ל"מענקי מודל" שהם המאה אחוז שהמדינה היתה אמורה להעניק אם היה די תקציב. ב־2017 הגיעו המענקים לשיא של 91% ממענקי המודל, השנה התדרדרו ל־81%. הקפאה נוספת תוריד אותם אל מתחת ל־80%.

בתחומי החינוך והרווחה נהוגה שיטת המצ'ינג. בתחומי הרווחה הרשות המקומית נדרשת להשתתף ב־25% מהעלות של כל תקן או פרוייקט ובתחומי החינוך ב־30%. חוטר מזהיר שהתוצאה של הקיצוץ במענקי האיזון היא שלא יהיה לרשויות כסף לממן את המצ'ינג ולכן הן יוותרו כליל על פרוייקטים ותקנים ויפסידו בפועל פי 3 עד 4 מהסכום המקוצץ.

חשש לקיצוץ בפנסיות

 

חוק קצבאות הנכים מחייב לעדכן את הקצבאות במהלך 2019. בחירות רביעיות מסכנות את העדכון. שתי עתירות לבג"ץ הוגשו בשבועות האחרונים בדרישה לחייב את הממשלה לקדם את התהליך. סביר שהממשלה תטען שאינה יכולה כל עוד יש בחירות ואין תקציב. האוצר משחק על זמן. ככל שהחודשים עוברים מתמעטים הסיכויים שהתוספות יינתנו לנכים וגדל החיסכון.

חלוקת מזון לנזקקים, צילום: אביגיל עוזי  חלוקת מזון לנזקקים | צילום: אביגיל עוזי חלוקת מזון לנזקקים, צילום: אביגיל עוזי

תהליך עדכון הקצבאות כל כך ארוך ומסובך שהסיכוי שכנסת בלי קואליציה תוכל לקדם אותו קטן מאוד. ומעל הכל: עדכון הקצבאות מחייב הצבעה על מקורות. קשה מאוד לראות איך בלי לאשר תקציב חדש, מוצאים כסף.

בביטוח לאומי מצביעים על היבט בעייתי אחר של המצב הנוכחי שכמובן יחריף אם יהיו בחירות רביעיות - היעדר חקיקה. הנושא הדרמטי ביותר הוא העלאת גיל הפרישה לנשים. לקיפאון הנוכחי שבו נשים יכולות לצאת לפנסיה בגיל 62 יש השפעות קשות על העתודות האקטואריות של ביטוח לאומי ושל קרנות הפנסיה הוותיקות.

בגמלת יוני 2019 היתה אמורה להתבצע הפחתה של הפנסיות ב־1.3% שהם כ־83 שקל בממוצע בחודש. אבל בלחץ ציבורי היא נדחתה לאפריל השנה. בין האוצר לחלק מחברי הכנסת יש מחלוקת קשה על רשת המגן שתינתן למובטלות מבוגרות ולעובדות במקצועות שוחקים. לכן קשה לראות איך זה קורה בלי קואליציה. בגלל הזמן שעבר, אם ההפחתה בפנסיה תצא לפועל, סביר שהיא תהיה גדולה יותר מזו שתוכננה.

באופן טבעי הקורבן הראשון של קיפאון תקציבי מתמשך יהיו שירותים חדשים כלומר רפורמות. תוכנית הדגל שר העבודה והרווחה הקודם היתה תוכנית יתד, שליוותה נערים בסיכון שהגיעו לגיל 18 עד שהשתלבו בחיים נורמטיביים. חלק מהתוכנית מעוגן בבסיס התקציב וימשיך לפעול, אבל לא תהיה התרחבות וצפוי קיצוץ בפעולות.

אחד הרגעים המביכים של ממשלת המעבר הנוכחית היה כשהפסיקה את תקציב הסיוע במזון ל־11 אלף משפחות מוחלשות במיוחד. לאחר מאבק ציבורי נמצא תקציב לשלושה חודשים בלבד. כלומר במאי הוא שוב יגמר. "אלה לא רק הכספים למשפחות שלא יהיו", מזהיר מרסיאנו. "יש כספים שמשרד הרווחה מעביר למשרד החינוך לתזונה לילדים נזקקים. אם תהיה עלייה במספר הילדים הרעבים, הילדים הנוספים לא יקבלו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות