אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דרוש: חוק נגד אלקטורים צילום: Youtube

דעה

דרוש: חוק נגד אלקטורים

מרוץ המנדטים בסבב ג' של הבחירות החריף את הפגיעה בפרטיות. לקראת הסבבים הבאים, מתחייבת חקיקה חדשנית שתעמיד את ישראל בקו אחד עם חוקיו המחמירים של האיחוד האירופי, ורשות פרטיות עם כוח אדם רב יותר וסמכויות מוגדלות

03.03.2020, 07:02 | עומר כביר

מרוץ המנדטים בסבב ג' של הבחירות החריף את הפגיעה בפרטיות. לקראת הסבבים הבאים, מתחייבת חקיקה חדשנית שתעמיד את ישראל בקו אחד עם חוקיו המחמירים של האיחוד האירופי, ורשות פרטיות עם כוח אדם רב יותר וסמכויות מוגדלות

קראו עוד בכלכליסט

1. העצמת הרשות להגנת הפרטיות

אחת הסוגיות הבולטות שצפו בישורת האחרונה של מערכת הבחירות שהסתיימה הלילה בחצות היתה שורת דליפות מידע מהליכוד ואפליקציית דרבון הבוחרים שבה משתמשת המפלגה - אלקטור. פנקס הבוחרים המלא של אזרחי ישראל נחשף ברשת בשלוש הזדמנויות שונות - כתוצאה מדליפות מידע מהאפליקציה. נחשף גם מידע אישי רגיש של אזרחים, החל מסטטוס תמיכה פוליטי ועד מצב רפואי. העובדה כי פרצות מתרחשות שוב ושוב מתסכלת, אך מה שמתסכל לא פחות היא התגובה הרפה של הרשויות הרוולנטיות, ובראשן הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. הליך הביקורת בו פצחה הרשות לאחר שהתגלתה הפרצה הראשונה מתמשך שלא לצורך עד עצם הרגע הזה ולא היה בו די כדי למנוע את הפרצות הבאות.

אין ספק כי רשות הפרטיות נרדמה בשמירה ולא עשתה כל שיכלה על מנת למנוע את הדליפות, אך האשמה לא צריכה ליפול ישירות על כתפיה. הרשות פועלת מעמדת נחיתות, תוצאה של הזנחה, ספק מכוונת, מצד הממשלה. נכון להיום, אין לרשות יו"ר קבוע במשרה מלאה, והעומדת בראשה - ד"ר שולמית ווגמן - מכהנת גם כראשת הרשות לאיסור הלבנת הון. מוכשרת ככל שתהיה, ווגמן לא יכולה להקדיש לסוגיית הפרטיות של אזרחי ישראל את מלוא תשומת הלב שהיא ראויה לה.

בנוסף, לרשות אין את השיניים הדרושות על מנת לבצע פעולות מהירות והחלטיות, מכיוון שהיא נטולת סמכויות מנהליות שמוענקות לגופים דוגמת הרשות להגנת הצרכן. סמכויות כאלו היו מאפשרות לרשות לפעול מהר יותר, ולהטיל עונשים יעילים יותר ומרתיעים יותר במקרה של דליפות מידע. חיזוק הרשות צריך להיות אחד המהלכים הראשונים של הממשלה, אם פרטיות אזרחי ישראל באמת חשובה לה.

2. רגולציה על אפליקציות לדרבון בוחרים

דליפות המידע המרובות הבליטו את הסכנות בשיבוש פעילותן התקינה של אפליקציות דרבון בוחרים כמו אלקטור ויאיא סופט. את המידע הרב שהמפלגות אוגרות על בוחרים לצורך הנעת תומכיהן לקלפיות ביום הבחירות, ניתן לנצל לרעה בדרכים בעייתיות במיוחד. המפלגות יכולות למשל לשלוח מסרים ממוקדים אישית: הבוחר סובל ממחלה כרונית? ניתן לשלוח לו הודעה שתבטיח רפורמה במערכת הבריאות אם המפלגה תנצח. יש לו בן חייל? הודעה על מאמצים למניעת התלקחות ביטחונית עשויה לדרבן אותו.

במקביל ניתן להשתמש במידע שנאגר להניא תומכי מפלגות אחרות מלצאת להצביע. למשל, באמצעות שליחת מסרים אישיים שלפיהם נתגלה מקרה של קורונה בקלפי שאליה הם רשומים.

האפליקציות החלו לפעול בצורה רחבה מבלי שנערך דיון מקיף בדרג קבלת ההחלטות לגבי ההשפעות שיכולות להיות להן על טוהר הבחירות, על הרגולציה שצריך להטיל על פעילותן הייחודית, ועל הכללים שיש לקבוע לגבי השימושים האסורים והמותרים שלהן. בליכוד הפכו את אלקטור לאלמנט קמפיין מרכזי, וכמו כל אלמנט מרכזי בקמפיין בחירות בעל פוטנציאל ניצול לרעה, יש לקבוע מסגרת שתאפשר לבקר את השימוש ולהבטיח שהוא לא מנוצל על מנת לספק למפלגה זו או אחרת יתרון לא הוגן.

קידום אפליקציית המרצת הבוחרים אלקטור בכנס הליכוד. שלוש דליפות ברצף, צילום: Youtube קידום אפליקציית המרצת הבוחרים אלקטור בכנס הליכוד. שלוש דליפות ברצף | צילום: Youtube קידום אפליקציית המרצת הבוחרים אלקטור בכנס הליכוד. שלוש דליפות ברצף, צילום: Youtube

3. השלמת מהלכים למניעת הודעות מזויפות

כשבוע וחצי לפני הבחירות, החלו מאות אלפי תומכי ליכוד לקבל הודעות חשודות ממספר טלפון שראש הממשלה, בנימין נתניהו, קידם כמה ימים קודם לכן בטוויטר. הראשונות קראו להם להסיר את אלקטור ממכשיריהם.

"אנחנו פועלים על מנת לאבטח את האפליקציה עך מנת למנוע מפעילי שמאל להשתלט לכם על הטלפונים, עד שיסתיימו העבודות יש להסיר אותה ולהתעדכן אצל רכז האזור", (השגיאות במקור, ע"כ) נכתב באחת מהן. הודעות שנשלחו לאחר מכן הכריזו בין השאר שכל התמונות מהמכשיר של המשתמש גובו לענן והוא יחויב על כך בתשלום של 180 שקל בחודש. ההודעות נשלחו על ידי טרול אלמוני שזייף את המספר ממנו הן נשלחו.

אחד האזרחים שקיבלו הודעות אלו, איש הייטק בשם יוגב עזרא, בדק ומצא שההודעות נשלחו באמצעות מערכת משלוח ה־SMS של ספקית הסלולר טלזר. ואולם, כשפנה לחברה על מנת לברר את זהות השולח האמיתי, נתקל בסירוב, בין השאר בנימוק שחשיפת השולח תאפשר לעזרא לתבוע אותו. החברה חזרה על טיעון זה וטיעונים אחרים גם בתגובה לעתירה בנושא שהגיש עזרא לוועדת הבחירות המרכזית בשבוע שעבר. פחות מחצי יממה לפני פתיחת הקלפיות קיבל יו"ר ועדת הבחירות החלטה בעתירה והורה לטלזר לחשוף את זהות שולח ההודעות, אך לא חייב אותה לעשות זאת לפני שהבחירות יסתיימו.

הנה לפנינו חברה שמחזיקה מידע בעל פוטנציאל לשפוך אור על זהות הגורם שמאחורי ניסיון לשיבוש בחירות, ומשיקוליה שלה מסרבת לפרסם אותו.

הבעיה כאן כפולה. ראשית, אין בחוק אמצעים שיאפשרו תגובה מהירה בכל הנוגע לחשיפת זהות השולח, במקרה שמחזיק המידע מחליט להתנגד לכך, וזאת אף שוועדת הבחירות קיבלה את טיעוני העתירה.

שנית, החוק היבש אינו מונע משלוח הודעות SMS תוך זיוף מספר הטלפון שממנו נשלחה ההודעה. הפסיקה אוסרת משלוח הודעות מתחזות במסגרת תעמולת בחירות, אך מפעילות המערכות לא יכולות למנוע שליחת הודעות אלו מלכתחילה.

כאן, לפחות, מתבצע כבר מהלך: משרד התקשורת משלים בימים אלו הליך שימוע לשינוי הרישיון של חברות הסלולר, שיאסור עליהן לאפשר משלוח הודעות באמצעות מערכות שליחת SMS עם מספר טלפון בשם השולח, פרט למקרים שבהם שולח ההודעה ביצע זיהוי אמין שלפיו הוא בעל המספר. השלמת הליך זה תמנע לחלוטין מקרה כמו זה שממנו סבלו תומכי הליכוד.

4. עדכון חוק הגנת הפרטיות

על כל הבעיות שלעיל מעיבה סוגיה גדולה יותר, שדורשת טיפול דחוף: חוקי הפרטיות בישראל מיושנים. חוק הגנת הפרטיות כמעט ולא זכה לעדכונים משמעותיים מ־1981, והנושא לא נמצא בראש מעייניהם של המחוקקים. מצב זה מקשה על המדינה להתמודד עם פגיעה בפרטיות אזרחיה ועם ניצול המידע שלהם לרעה.

החוקים המיושנים הם חלק מהסיבה להפקרות שראינו כאן לאחרונה. יש לכך גם השלכות רציניות על תעשיית ההייטק הישראלית. כיום, יש לישראל תאימות (Adequacy) מול האיחוד האירופי בכל הנוגע להגנות פרטיות. תאימות זו, שניתנה ב־2011, מאפשרת לחברות ישראליות להשתמש במידע של תושבי היבשת ולמכור להם מוצרים מבוססי מידע. ואולם, התאימות ניתנה על בסיס חוקי הפרטיות הישנים שהיו בתוקף לפני 2018, אז נכנסו לתוקף חוקי GDPR המחמירים יותר שחוקק הפרלמנט האירופי. התאימות עוברת בחינה מחודשת, כאשר יש חשש אמיתי שהפער בין חוקי האיחוד החדשים לחוקים המיושנים בישראל יביא לשלילתה.

מדובר במשימה מורכבת שדורשת יצירת חוק פרטיות חדש לגמרי אך לא כזו שתתחיל מאפס: המכון הישראלי לדמוקרטיה ניסח ומקדם הצעת חוק שתעדכן את תפיסת הפרטיות בישראל ותאפשר לה ליישר קו עם העולם. הצלחה במשימה תהיה כרוכה בשיתוף פעולה חוצה מפלגות, אך זו תהיה הדרך הטובה ביותר, ובטווח הארוך היעילה ביותר, להתמודד עם בעיות הפרטיות הרבות שבלטו כאן בשבועיים האחרונים, ועם בעיות אחרות האורבות מתחת לפני השטח.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות