מחקרים: אובר וליפט מזהמות את הסביבה יותר מהרכב הפרטי

יש הרבה סיבות לשנוא שירותי הזמנת הנסיעות כמו אובר וליפט. הם מגדילים את העומסים באזורים עירוניים, פוגעים בהיקף הנסיעה בתחבורה ציבורית, מקדמים העסקה מבוססת כלכלת חלטורה, שיוצרת מעמד חדש של עובדים לא מאוגדים ונטולי זכויות המשתכרים שכר נמוך במיוחד ותלויים לפרנסתם בחסדי החברות, ובמקרה של אובר - היא גם חברה עם תרבות עבודה מזוויעה ופרקטיקות תחרותיות על גבול הפליליות, על פי ספרו של מייק אייזק, Super Pumped, החושף בפירוט את התרבות הרקובה של אובר תחת כהונתו של המייסד טראוויס קלניק כמנכ"ל.

כעת קיימת סיבה נוספת לתעב את החברות האלו: הפעילות שלהן ממש לא מסייעת למאבק במשבר האקלים. למעשה היא אפילו מזיקה לו מאוד כאשר כל נסיעה בשירות כזה מביאה לפליטה של 69% גזי חממה יותר מאשר אמצעי התחבורה שהחליפה. כך עולה ממחקר שערך The Union of Concerned Scientists, ארגון ללא מטרות רווח שנוסד על ידי מדענים מ-MIT במטרה להשתמש במדע על מנת לפתור בעיות אקוטיות, ומורכב כיום מיותר מ-250 מדענים, אנליסטים ומומחי מדיניות.

לפי המחקר, שימוש בשירות הזמנת נסיעות כמעט תמיד מביא ליותר זיהום מאשר כל חלופה אחרת. יש לכך שתי סיבות: המרחק שנוסע רכב של אובר או ליפט בין נסיעות כשהוא ריק פרט לנהג (מה שמכונה Deadheading) והעובדה שנסיעה בשירותים אלו למעשה מעלה היקף השימוש ברכב פרטי ומחליפה פתרונות מזהמים הרבה פחות כמו תחבורה ציבורית ורכיבה על אופניים.  

בכל הנוגע להשוואה בין שירותי הזמנת נסיעות לשימוב ברכב פרטי עולה מהמחקר כי למרות שרכבים שעובדים בשירותים אלו הם בממוצע חדשים יותר, וכתוצאה מכך חסכוניים יחסית בדלק ומזהמים פחות לעומת מכוניות פרטיות, הקילומטרים הנוספים שהם מבצעים בין נסיעות יותר מקזזים יתרונות אלו. נסיעה לא שיתופית אחראית ל-47% יותר פליטות מאשר רכב פרטי, כאשר תוספת הפליטות של ה-Deadheading היא מה שמעלה את היקף הזיהום מעבר לרף של המכונית הפרטית.

במחקר צוין כי ישנם מקרים שבהם שירותים אלו מזהמים פחות מהרכב הפרטי, בעיקר כשמדובר בנסיעה שיתופית או בשילוב עם תחבורה ציבורית."שירותי הזמנת הנסיעות יכולים להגביר שימוש בתחבורה ציבורית באמצעות מתן חיבור נוח לרכבת או אמצעים אחרים. כשרוב הנסיעה מתבצעת בתחבורה ציבורית ורק חלק קטן ממנה בשירות הזמנת נסיעות, הנסיעה כולה פחות מזהמת מנסיעה במכונית בלבד".

ואולם, כאן נתקל המדע במציאות. בפועל שירותי הזמנת נסיעות לא משלימים נסיעות בתחבורה ציבורית אלא מחליפים אותה, והנוסעים מעדיפים נסיעות פרטיות על פני נסיעות שיתופיות. על פי הערכות, רק בין 20% ל-30% מהנסיעות באובר וליפט הן שיתופיות. לפי הנתונים שסיפקו החברות לשיקגו, רק 23% מהנסיעות בעיר הן שיתופיות. ב-2018, מספר הנסיעות שהחלו או הסתיימו בדאונטאון, המרכז העסקי של שיקגו, עמד על 158 מיליון – עלייה של 309% לעומת 2015. באותה תקופה, היקף הנסיעות בתחבורה ציבורית ירד ב-5%.

בסקר אחר שנערך בקליפורניה ב-2019 נשאלו המשתמשים שנעו באמצעות נסיעה פרטית עם אובר או ליפט - מה היו עושים אם לא היו יכולים לנסוע בשירותים אלו. יותר מחצי השיבו שהיו בוחרים בנסיעה עצמאית ברכב פרטי (29%) או במונית (26%) – חלופות מזהמות בהיקף דומה. 17% אמרו שהיו בוחרים בנסיעה בקארפולינג, 12% בחרו בתחבורה ציבורית, 3% היו מעדיפים להגיע ליעדם בהליכה או באופניים ו-9% היו מוותרים על הנסיעה בכלל (4% קוטלגו כ"אחר"). במקרה של משתמשים שכבר השלימו את הנסיעה השותפית - המספרים היו מובהקים עוד יותר: רק 39% אמרו שהיו בוחרים בנסיעה עצמאית או במונית, 21% בקארפולינג, 21% בתחבורה ציבורית, 7% בהליכה או אופניים ו-8% מוותרים על הנסיעה.

"שירותי הזמנת נסיעות פופולריים במיוחד באיזורים עירוניים צפופים, זאת למרות שישנם פתרונות כמו תחבורה ציבורית, הליכה או רכיבה על אופניים - הפולטים הרבה פחות פחמן דו-חמצני בהשוואה למכוניות, אם בכלל. מסיבה זאת, שירותי הזמנת נסיעות מחליפים לרוב אמצעים מזהמים פחות - מה שמוביל לפליטה גדולה יותר של גזי חממה", נכתב במחקר.

בממוצע, נסיעה פרטית בשירות הזמנת נסיעות פולטת 118% יותר גזי חממה מנסיעה זהה באוטובוס, ו-563% יותר מאשר נסיעה ברכבת, וכשנסיעות אלו מחליפות נסיעות בתחבורה ציבורית בהיקפים משמעותיים, מדובר בגידול לא מבוטל בהיקף פליטות גזי החממה.

קיימים פתרונות אפשריים לצמצום פליטות גזי החממה של שירותי הזמנת נסיעה. על פי המחקר, אם אובר וליפט יעברו לשימוש ברכבים חשמליים, ובמקביל היקף הנסיעות השיתופיות בשירותים אלו יגדל ל-50% מכלל הנסיעות, פליטת גזי החמה של שירותים אלו תהיה קטנה ב-52% מהנסיעות שהחברות שואפות להחליף.

בפועל מדובר בתרחיש בעייתי. לאובר וליפט יש מעט מאוד כוח לגרום לנהגים שלהן לעבור לכלי רכב חשמליים. הן יכולות להציע תמריצים שונים, אבל בסופו של דבר הנהגים הם אלו שקונים את הרכבים ולא סביר שימהרו לרכוש מכוניות יקרות יותר כשגם כך הכנסותיהן זעירות יחסית למתחרים. בנוסף, גם תחבורה ציבורית צפויה להיות מזהמת פחות. אוטובוס חשמלי לא רק יהיה מזהם פחות ממכונית פרטית חשמלית, הפריסה שלהם בציבור צפויה להיות מהירה יותר. כלומר, עד שכבר יגיע היום שבו חלק ניכר מהמכוניות הנוסעות באובר וליפט יהיו חשמליות - סביר להניח שתהיה כבר מערכת תחבורה ציבורית חשמלית מזהמת פחות בכבישים.

אז מה אפשר לעשות?

 

החוקרים מציעים לרשויות לחוקק חוקים שיחייבו מעבר של שירותי הזמנת נסיעות לעבודה עם רכבים חשמליים, להגביר את ההשקעה בתשתיות לתחבורה ציבורית, הולכי רגל ורוכבי אופניים ולעודד נסיעה שיתופית. חלק ניכר מהאחריות נופל על כתפי המשתמשים עצמם. באזורים מטרופוליטניים יש חלופות מצוינות לשירותי הזמנת הנסיעה. בסופו של דבר מדובר בבחירה בין הנוחות האישית על פני חלופות שגם מטיבות עם הסביבה. אם נוסעים יסעו בתחבורה הציבורית או ירכבו על אופניים, בערים גדולות רבות הפגיעה האישית תהיה קטנה יחסית בעוד שהתועלת החברתית המצטברת תהיה משמעותית.

כל זה נכון גם לגבי מצב התחבורה בישראל. אמנם אין כאן שירותי הזמנת נסיעות שאינם מבוססים על מוניות, אך נוסעים רבים מעדיפים להשתמש ברכב הפרטי גם כשיש להם חלופות בתחבורה הציבורית, תוך שהם מסרבים לעבור לנסיעה שיתופית בסגנון הקארפול ווייז או מובייט. נכון, המצב של התחבורה הציבורית בישראל רע, ופעמים רבות אין חלופות טובות דיין לרכב הפרטי, בייחוד בסופי שבוע, אבל גם בקרב אלו שיש באפשרותם לבחור בתחבורה הציבורית טובה כדי להגיע למקום עבודתם - הם יעדיפו להוציא מהחנייה את הרכב הפרטי מדי בוקר ולהוסיף כמות מיותרת של גזי חממה לאטמוספירה. הנוחות האישית תופסת עדיפות על פני התועלת החברתית. אם אנחנו רוצים שיהיה לנו סיכוי להגביל את ההתחממות הגלובלית - זה משהו שחייב להשתנות.

קצרצרים

1) בעדכוני הקורונה הטכנולוגיים: התפרצות הנגיף הגדילה משמעותית את היקף העבודה מהבית בסין, ובעיקר את השימוש בכלים מתוחכמים יותר מאשר שיחות וידיאו לקיום פגישות, ביצוע הדרכות וקבלת עדכונים מעמיתים בעבודה. בכמה מקרים אפילו מדווחות חברות על עלייה בפריון. אם אחת התוצאות של המגיפה הזו תהיה מעבר נרחב יותר לעבודה מהבית, שנחשב ידידותי במיוחד לסביבה, תהיה זו נקודת אור נחמדה.

2) חברת הפרויקטים המשוגעים של אלפבית, X, חשפה אתמול פרויקט חדש שמטרתו לשמר את היכולת של האוקינוס לקיים חיים ולהזין את האנושות בצורה מקיימת. מטרת הפרויקט, Tidal שמו, היא לפתח טכנולוגיות שיאפשרו לנו להבין טוב יותר מה קורה מתחת למים, תוך התמקדות בסיוע לחקלאי דגים להרחיב את היקף הפעילות שלהם בצורה ידידותית לסביבה. הפיתוח הראשון: מצלמות תת-מימיות שיחד עם מערכת בינה מלאכותית יכולות לנטר את התפתחותם של אלפי דגים.