קריאת השכמה לבנק ישראל

חברי הוועדה המוניטרית של הפד, הבנק המרכזי של ארה"ב, התכנסו אתמול במועד שלא מן המניין ובאופן בלתי מתוכנן החליטו להוריד בבת אחת את הריבית בחצי נקודת אחוז. ההחלטה, שהתקבלה על רקע ההשלכות הכלכליות של התפשטות נגיף הקורונה, נחתה על בנקים מרכזיים בעולם - ובהם זה הישראלי - כפטיש חמש טון.

הפעם האחרונה שהתקבלה בפד החלטה כה קיצונית ולא שגרתית היתה במועד מאוד סימבולי: אוקטובר 2008, עם קריסת בית ההשקעות הענק ליהמן ברדרדס, מה שנחשב לאירוע המכונן של המשבר הפיננסי הגדול שידעה הכלכלה הגלובלית. לא צריך להיות כלכלן מדופלם כדי להבין איך תופסים בפד את הקורונה.

לאירוע בארה"ב יש משמעויות גדולות עבור המשק הישראלי ובנק ישראל בפרט. בעוד כמה שעות ייפגשו חברי הוועדה המוניטרית של הבנק לפגישתם השבועית. עד כה, בנק ישראל פספס את האירוע.

לפני כשבוע החליטו הנגיד אמיר ירון וחבריו לוועדה להותיר את הריבית על כנה ולשמור תחמושת לימים סגרירים יותר. אלא שהניתוח שעשו היה לוקה בחסר ולא מעודכן. "התפשטות הנגיף תיעצר בחודשים הקרובים וההשפעה הכוללת על הכלכלה העולמית צפויה להיות מוגבלת", נכתב אז. אפשר לתרץ את הפספוס בכך שאירוע הקורונה טס בקצב של מטוס סילון.

אם התפשטות הנגיף לא תיעצר, ההאטה בצמיחה הישראלית תהיה משמעותית. ולראיה, ה־OECD כבר הפחית את תחזית הצמיחה שלו לכלכלה העולמית השבוע ל־2.4%. בנוסף, התחזקות השקל בולמת את האינפלציה בישראל, כפי שמסבירים בבנק ישראל.

האינפלציה צפויה להגיע לטריטוריה שלילית בקרוב, למרות מאמצי הנגיד לעצור את המגמה. סגירת פער הריביות בין ישראל לארה"ב רק תחריף את המצב. לכן, לא מן הנמנע שחברי הוועדה ינסו לחקות את עמיתיהם בפד ו"יפתיעו" את השוק עם הפחתת ריבית או מהלך אחר שיאותת לשווקים שבנק ישראל חזר לתקשר עם המציאות.