אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"יש ערים במרכז הארץ שלא ראויות להיקרא עיר" צילום: אלכס קולומויסקי

ראיון כלכליסט

"יש ערים במרכז הארץ שלא ראויות להיקרא עיר"

מוטי קפלן, עורך תוכנית המתאר הארצית תמ”א 1, גורס כי יש להרוות את הבנייה בערים כמו הרצליה, כפר סבא ורחובות, שצפיפות האוכלוסין הנמוכה בהן הולמת ”פרברי שינה”. הוא גם מסתייג מהוותמ”ל: “לא פותרת חסמי בנייה בתוך ערים, אלא גולשת לשטחים פתוחים”

05.03.2020, 08:10 | אמיתי גזית

תמ”א 1, שעליה עמלת במשך שבע שנים, קיבלה תוקף ב־30 בינואר השנה. התוכנית מרכזת כללים והוראות תכנון שהיו עד אז מפוזרים ב־144 תוכניות מתאר ארציות. איך כניסתה לתוקף עומדת להשפיע עלינו?

"התוכנית עומדת לפשט את הליכי התכנון ולהקל על פיתוח תשתיות ובנייה למגורים. הוצאת היתר בנייה לבניינים תהיה קלה יותר מבחינה בירוקרטית. במקום ללכת לעשרות תוכניות מתאר כדי להבין מה קורה במגרש מסוים, אפשר לפתוח היום מפה אחת. עריכת תוכנית לא צריכה להימשך עשר שנים.

“הממשלה רצתה לפשט את תהליכי התכנון משום שזה אחד הדברים שעיכב את הבנייה. צוואר הבקבוק היה הצורך לעבור סדרה של תיאומים, לראות שאתה לא סותר תוכניות אחרות. אם מצאת סתירה מאוד קשה לתקן אותה, כי שינוי של תוכנית מתאר ארצית זה הליך מאוד מסובך שמחייב החלטת ממשלה ומועצה ארצית לתכנון ובנייה. הבעיה היתה שהיו כמעט 200 תוכניות מתאר ארציות שאת חלקן אי אפשר להבין, והיו כפילויות וסתירות".

בינת שוורץ, שעמדה בראש מינהל התכנון בתקופה שערכת את תמ”א 1, ביקשה למחוק את כל התוכניות הקיימות וליצור אחת חדשה. לכאורה הרעיון הזה נשמע הרבה יותר פשוט מאשר לעבור על כולן ולקבצן למסמך אחד, מדוע התנגדת לו?

“אמרתי שאני לא מוכן לזה, ועל זה היה ריב עצום עם מינהל התכנון. אמרתי שאני מכבד את התוכניות הישנות. אנשים עבדו על כל אחת מהן שנים. תוכניות המתאר הארציות שמרו עלינו נהדר, בלעדיהן הארץ היתה תוהו ובוהו. אין מקום בעולם עם כאלה לחצים, שנובעים מצפיפות וריבוי טבעי הגדול בעולם המערבי. אם אתה יכול ללכת בחוף ים פתוח ולנשום אוויר, זה בזכות תוכניות המתאר הארציות”.

אתה גיאולוג בעל תואר שני, איך הגעת לתחום התכנון?

“השתתפתי בהכנת תוכניות שונות כגיאולוג. הבנתי שמה שמעניין הוא מה עושים עם המידע שנאסף ואיך משתמשים בו. יש תוכניות שלצורך הכנתן אוספים הרבה מידע, מקבלים ספרים עבי כרס, אבל המתכנן לא תמיד יודע איך להשתמש בזה”.

מוטי קפלן. "רק כשיושלמו מערכות הסעה המונית, כנראה בעוד עשרות שנים, נוכל להתמקד בבנייה לאספקת דיור, ולא לאספקת שטח אין־סופי עבור מכוניות", צילום: אלכס קולומויסקי מוטי קפלן. "רק כשיושלמו מערכות הסעה המונית, כנראה בעוד עשרות שנים, נוכל להתמקד בבנייה לאספקת דיור, ולא לאספקת שטח אין־סופי עבור מכוניות" | צילום: אלכס קולומויסקי מוטי קפלן. "רק כשיושלמו מערכות הסעה המונית, כנראה בעוד עשרות שנים, נוכל להתמקד בבנייה לאספקת דיור, ולא לאספקת שטח אין־סופי עבור מכוניות", צילום: אלכס קולומויסקי

באילו מקרים התעלמו ממידע שנאסף?

"דוגמה אקטואלית קשורה לשיטפונות שחווינו לאחרונה. לפני שהוקמה מודיעין נעשו הרבה עבודות לבחינת הקשר לאקוויפר ואופן מילויו החוזר במי גשמים. הידרולוגים עשו מיפוי מפורט וסימנו אזורים שבהם מים מחלחלים לאקוויפר, אבל אין שום קשר בין התוכנית שנוצרה למיפוי הזה, וזו אחת הסיבות להצפות באיילון.

“כיסו את כל פני הקרקע בלי להשאיר אזורי חלחול, כך מי גשמים לא מגיעים לאקוויפר, וחוץ מזה הם זורמים לאיילון וגורמים להצפות משום שהוא לא בנוי לכמות כזו של גשם. השיטפונות שהיו השנה יחזרו על עצמם גם בשנים הבאות".

”אין צורך בגורדי שחקים”

 

התוכנית הראשונה שערך קפלן היתה תוכנית מתאר ארצית ליער וייעור, אחר כך את תמ”א 13 לחוף מפרץ אילת, ואז הוא הצטרף לצוות שהכין את ישראל 2020, תוכנית אב ששרטטה חזון תכנוני עתידי לישראל, והיוותה בסיס לתוכנית המתאר הארצית תמ”א 35.

על פי התוכנית האסטרטגית לדיור 2040, יש לבנות עד שנת היעד כמיליון דירות ואף יותר, מרביתן במרכז, איך אפשר לעשות זאת ולשמור על איכות חיים טובה?

"רצוי לבנות כמות כזו של דירות, ואפילו במספרים גדולים יותר, כדי למנוע פיזור ופרבור וכרסום בשטחים פתוחים ערכיים בכל רחבי הארץ. אבל, וכאן באה הסתייגות מהותית — תוספת האוכלוסייה הממוצעת תהיה בתוך הערים הקיימות, אך ורק בתוכן. הצפיפות העירונית בישראל נמוכה פי שלושה בערך מן הצפיפות בערי אירופה. קח ערים במרכז הארץ, כמו הרצליה, נס ציונה, כפר סבא, רעננה, מודיעין חדרה, שבהן הצפיפות היא כעשר נפשות לדונם ומטה. חלק מן הערים שנמנו אינן ראויות להיקרא כלל ערים. אלו פרברי שינה מנומנמים. התהלך ברחובות ובמודיעין ותבין.

“אז כן, אפשר לצופף ולהרוות את הערים הקיימות. שורות אין־סופיות של בתים בני קומה או שתיים יהפכו להיות רחובות אמיתיים, בניינים בני שש ושבע קומות, אפילו אין צורך בגורדי שחקים".

מה צריך לקרות כדי שנוכל לעשות זאת?

"הבעיה המרכזית של ישראל היא היעדר מערכות הסעה המונית. כאשר הן יושלמו, כנראה בעוד כמה עשרות שנים, ייפתרו גם כל בעיות הדיור, מפני שאז נוכל להתמקד בבנייה לאספקת דיור לבני אדם, ולא לאספקת שטח אין־סופי — כבישים, מחלפים, מגרשי חניה — עבור מכוניות.

“כאשר תהיה מערכת הסעת המונים יעילה, לא יהיה כל צורך בייזום ממשלתי ובהיסטריית אספקת דירות. השוק יעשה את שלו, ואנשים ינהרו למרכזי הערים, לרחובות שוקקים והומי אדם, וכך נרוויח פעמיים, ערים טובות, צפופות, איכותיות, שנעים וטוב לחיות בהן, ושטחים שיישארו פתוחים ויישמרו להנאתנו ולהנאת הדורות הבאים".

שאלה שתעסיק את הממשלה החדשה היא המשך פעילות הוותמ”ל. מה דעתך בנושא?

“הרבה דו”חות מקצועיים, ממשלתיים ואקדמיים מצביעים על תוכניות מאושרות שבהן עתודות גדולות של יחידות דיור שמימושן מתעכב בעיקר עקב חסמים בירוקרטיים. למרות זאת, עד סוף 2018 הועברו לתכנון בוותמ”ל מתחמים בשטח כ־130 אלף דונם, ובהם כ־380 אלף יחידות דיור בצפיפות שלוש יחידות דיור ברוטו לדונם, צפיפות נמוכה לכל הדעות. רוב המתחמים בשולי הערים על שטחים פתוחים וחקלאיים. כלומר במקום לפתור בעיות בירוקרטיות החוסמות בנייה, ובכך להרוות, לצופף, לתקן ולהשביח את הקיים, כנראה קל יותר לבנות בשטחים פתוחים. עכשיו תגיד אתה אם נכון להמשיך בפעילות הוותמ’’ל”.

האם נכון להשאיר את מינהל התכנון תחת משרד האוצר?

“תפיסתו הבסיסית של משרד האוצר היא יזמית־כלכלית. זו תפיסה פיננסית קצרת טווח שנועדה לשמור על מסגרת תקציב, ואילו מינהל התכנון אחראי על התכנון לטווח ארוך. המקום הנכון עבורו הוא משרד ששיקוליו תכנוניים ולטווח הארוך, משרד מתכלל הרואה את תמונת העתיד, ואולי עדיף בכלל משרד ראש הממשלה”.

סיפרת לי שבתוכניות הישנות יחד היו כ־500 עמודים, ואילו בתמ"א 1 יש כ־100 עמודים. איך הצלחת להכניס כל כך הרבה כללים לכל כך מעט עמודים?

"הפלא של התוכנית שבזכותו היא קצרה הוא שתי הקומות מהן היא בנויה. הראשונה מורכבת מעקרונות כלליים שליקטנו מכל אחת מהתוכניות הישנות והם נכונים לכל הפרקים, הקומה השנייה היא הפרקים הנושאיים ובהם תחומים כגון מים, תחנות כוח, פסולת, דרכים, נחלים ועוד. לכל פרק יש מטרות ספציפיות והגדרות ספציפיות לו. רק מה שלא כיסינו בקומה העליונה וצריך טיפול ייחודי נכנס לפרקים האלה".

פרק החופים של תמ"א 1 הוליד מאבק מתוקשר של הארגונים הירוקים, שהגיע עד בג"ץ. האם אתה שלם עם התוצאה הסופית?

"אני חושב שהירוקים צדקו, אבל הרגשתי שהידיים שלי כבולות. לא יכולתי לעשות עם זה שום דבר. מתחתי את גבולות השכנוע עד הקצה. באותה עת היה אסור להגיד שהתוכנית ירוקה. זה הרגיז את מינהל התכנון וגורמים אחרים בממשלה שהיה חשוב להם הפיתוח. התפיסה היתה שהתוכנית לא יכולה להיות ירוקה מדי כי היא צריכה להקל, ואחד הדברים שמאריכים את הדרך זה השיקול הירוק.

“הירוקים התנגדו לביטול של סימון ייעודי קרקע חקלאיים לאורך החופים. הם חששו בצדק כי אם יורידו את הסימון יבנו בשטחים האלה. לאחר דיון בעניין במועצה הארצית כותרות העיתונים היו נוראיות ומטעות. כתבו שיבנו 100 מטר מהחוף מגדלים לעשירים. ב־2017 בג"ץ קיבל את עתירת אדם טבע ודין, והורה למינהל התכנון לתקן את פרק החופים.

“החלטה זו איפשרה לשבת עם הירוקים. בעקבות הדיונים הוספנו 12 אלף דונם שטחים מוגנים, והשטחים החקלאיים שוויתרנו עליהם בסופו של דבר היו בהסכמת הירוקים, בעזרת החברה להגנת הטבע. ב־2019 פרק החופים אושר בהצבעה במועצה הארצית פה אחד".

“שינוי בתרבות החשיבה”

 

אתה מרבה להדגיש שכל הפרקים בתוכנית אושרו פה אחד, מדוע זה חשוב לך?

"זה שינוי בתרבות החשיבה. לפני תמ"א 1 כל אחד היה שומר על החלקה שלו, ורואה בה את כל העולם, וכל היתר אויבים. תמ"א 1 יצרה תרבות שבה כל אחד מוותר קצת, מאזן את הדרישות והאינטרסים שלו. לא כולם משיגים את מה שהם רוצים”.

קפלן גדל כחרדי בלב תל אביב, בישיבת היישוב החדש ברחוב פומפדיתא פינת נהרדעא, ליד איכילוב.

“כיצד עריכת תמ”א 1 מתחברת לרקע החרדי שלך?

“בתפיסה התלמודית אין מילים מיותרות, כל מילה מכוונת למשהו, צריך לדייק באמירה שלך. פסקאות שלמות בתוכנית הפכו למשפט אחד קצר. השפה של תמ”א 1 פשוטה ובהירה, ולא מזכירה את הסלנג המשפטי”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות