סרט מהפנט על הליידי שרוקדת גאגא

מה קורה כששתי פרימות בלרינות קלאסיות מהטובות בעולם נפגשות לעבוד עם אוהד נהרין בחדר חזרות בתל אביב ויש להן כמה ימים ללמוד את שפת התנועה גאגא שפיתח? אורלי דופון ודיאנה וישנבה נאבקות, צוחקות, מתרגשות ובעיקר מתמסרות ונהנות.  

בסופו של דבר הן מעלות את הדואט "B/olero" של נהרין למוזיקה של ראוול. את כל התהליך אפשר לראות בסרט התיעודי "הבולרו של אוהד נהרין" (בבימוי קתרין ג'יניר־ג'ילט ולוק פאגס) שיעלה במסגרת פסטיבל "אפוס" הבינלאומי לסרטי תרבות ואמנות שיתקיים ב־11־14 במרץ במוזיאון תל אביב.

אורלי דופון נולדה לפני 47 שנה בצרפת ומנהלת כיום את בלט האופרה של פריז, שם החלה את דרכה בעולם המחול בגיל 10, ובהמשך הצטרפה ללהקה. דיאנה וישנבה נולדה בלנינגרד לפני 43 שנה, רקדה בבלט מרינסקי והתארחה על הבמות הגדולות בעולם, כולל הבולשוי. "תמיד רציתי לרקוד עם דיאנה", מספרת דופון ל”כלכליסט”. "בתולדות המחול יש הרבה דואטים לגברים ומעט דואטים לנשים. כשהצעתי לדיאנה שנעשה משהו יחד חשבנו שהבולרו של אוהד יכול להיות רעיון טוב. היינו צריכות לעבוד קשה כדי לרקוד את זה".

במהלך החזרות עובדות השתיים עם רקדניות בת שבע ובהמשך מגיע נהרין עצמו לחדד ולדייק את התנועה והוא קשוב למעבר מהקלאסי למודרני. "אם משהו לא נוח לך נשנה את זה", נראה אומר לדופון. "אני אוהב לשנות את הכוריאוגרפיה שלי. אני לא מתאהב בכוריאוגרפיה שלי אלא ברקדנים שלי". דופון מסבירה: "אוהד מתכוון שהוא אוהב אינטרפרטציות חדשות לכוריאוגרפיה שלו והוא רוצה שנעשה את זה. זה מאוד נדיר ונדיב".

בשיחה מיפן, במסגרת סיבוב הופעות של בלט פריז, מספרת דופון שהחזרות צולמו שנה אחרי שפשטה את חצאית הטוטו ונפרדה מהקהל עם היצירה "מנון". "בבלט קלאסי יש מקום להיות כוכב כי אם את עושה את 'היפהפיה הנרדמת' תמיד תהיי יפהפיה אחת לפני כל הרקדנים, אבל במחול מודרני זה לא עניין של מי מקבל את תפקיד טוב או מי עומד מקדימה, זה עניין של איך ומה את באמת נותנת מעצמך. כשעובדים על יצירה עם נהרין זה עולם אחר לגמרי כי לא משנה כמה הטכניקה טובה, צריך ללמוד שפת גוף חדשה. במחול קלאסי צריך לעוף, במודרני זה בדיוק הפוך הכל מאוד מחובר לרצפה וחזק”.

דופון מכירה את נהרין יותר מ־20 שנה וב־2000 רקדה בפריז בעבודתו "פרפטום". בשנה הבאה תעלה בבלט פריז את יצירתו "שדה 21" ובקרוב יחלו כל הרקדנים לעבור שיעורי גאגא. "אני מאוד מעריכה אותו ככוריאוגרף ומחשיבה אותו כחבר. הוא לימד אותי איך תנועה צריכה להיות גדולה ועדיין להתנהג בצורה טבעית. איך לעמוד על במה, איך ללכת, שאת צריכה להיות מאוד כנה עם עם עצמך ולא יכולה לרמות. לנהרין יש דרך מאוד מיוחדת לנוע, כמו חיה, וזה מה שאני אוהבת בריקוד. יש לו גוף חזק והוא עדיין שומר על החושניות וככה זה צריך להיות”.

מה כל כך משך אותך בגאגא?

“גאגא זה חופש, כל אחד יכול לנסות לנוע ולחפש. אין נכון או לא נכון, יש חיפוש עצמי של דרך לרקוד. אני מתה על זה".

מה הכי ריגש אותך בעבודה?

"לרקוד עם דיאנה וישנבה. לכל אחת מאתנו יש קריירה ארוכת שנים משלה ואנחנו בנות אותו גיל כמעט. הרגשתי בסטודיו שאנחנו כמו שתי סטודנטיות שלומדות שפה חדשה".

לפני שלוש שנים וחצי נכנסה דופון לנעליו של בנג'מין מילפייה, הכוריאוגרף של "ברבור שחור" ובעלה של השחקנית נטלי פורטמן, בתפקיד מנהלת הבלט של האופרה בפריז. מאז היא הספיקה למנוע את הופעתו של הרקדן סרגיי פולונין בבלט "אגם הברבורים" בשל התבטאויות הומופוביות וסקסיסטיות. אך ב־2018 יצאה קבוצה של רקדנים בלהקה בטענה על הטרדות מיניות, אלימות מילולית וניהול לא תקין. בין השאר האשימו את דופון בחוסר מיומנות בניהול. "אלה סיפורים ישנים ומאז שאני נמצאת בהנהלה אין מקרים כאלה. לגבי מה שהיה בינינו — והבהרנו למה אנחנו מצפים אחד מהשני ועכשיו הכל מצוין. בכל מקום יהיו אנשים בעדך ונגדך, צריך סבלנות וזמן להכיר זה את זה. לדעתי היום אנחנו במקום אחר".

דופון: “לנהרין (בתמונה) יש דרך מיוחדת לנוע, כמו חיה, וזה מה שאני אוהבת בריקוד. יש לו גוף חזק והוא עדיין שומר על החושניות וככה זה צריך להיות"

מימין: דיאנה וישנבה ואורלי דופון מתוך הסרט. “היינו כמו שתי סטודנטיות שלומדות שפה חדשה"