משרד התקשורת מפחית את סכומי ערבויות הרישיון הנדרשים מהחברות

משרד התקשורת פרסם אתמול (ד') שימוע לעדכון גובה סכומי ערבויות הרישיון לבעלי רישיונות תקשורת, שעיקרו הפחתת גובה סכומי הערבויות ב-50% עד 90%.

כך, הערבות של חברת בזק תופחת מ-35 מיליון שקל ל-15 מיליון שקל; הערבות של חברת HOT תופתח מ-30 מיליון שקל ל-6.5 מיליון שקל; הערבות של חברות הסלולר - פלאפון, סלקום, פרטנר, אקפסון, גולן טלקום ו-HOT מובייל – תופחת מ-40 מיליון שקל ל-5 מיליון שקל כל אחת; הערבות של חברות קטנות המספקות שירותי גישה לאינטרנט או מפעילים וירטואליים כמו רמי לוי תופתחת מ-2-5 מיליון שקל ל-1-2 מיליון שקל, כתלות בכמות המינויים.

סכום הערבויות של בעלי רישיונות אלו מהווה כ-90% מכלל ערבויות הרישיון המופקדות למשרד. את 10% הערבויות הנותרות, המשויכות ברובן ל-HOT שידורים, yes, דואר ישראל וחברת חלל תקשורת, המשרד בחר שלא לעדכן.

בעת קבלת רישיון ממשרד התקשורת, מעמידות החברות ערבות בנקאית, שהיא למעשה כסף ששוכב בצד. "הערבות דורשת העמדת בטוחות לבנקים לטובת מתן האשראי הכרוכים בהפסדי תשואה וריבית, תשלום עמלת ערבות בנקאית שנתית (המגיעה לעיתים למאות אלפי שקלים בשנה) ועוד. מנגד, ולמרות שהערבות משמשת לצמצום הסיכון הפיננסי על המדינה, חלו תמורות גם בתכליות אותן שירתה הערבות וחלקן ממומש כיום באמצעות מנגנון העיצומים הכספיים", נכתב בשימוע.

בחינת המקרים בהם חילט המשרד ערבות לבעל רישיון, מעלה כי בוצע שימוש מועט בכלי הערבות בעשורים האחרונים, ולמעשה שימוש זה הסתכם בשלושה חילוטי ערבות כנגד חברת בזק בגין מעבר על הוראות הרישיון, בשנים 2008-2005, וחילוט ערבות נוסף לחברת גולן טלקום בגין אי-עמידה בחובות פרישת הרשת הסלולרית שברשותה בשנת 2017. בסך הכל חולטו עד כה בעשרים השנים שנבדקו סכומים המסתכמים בכ-50 מיליון שקל, וזאת לעומת סכום ערבות שנתי מצטבר העומד על למעלה מ-600 מיליון שקל.

מעבר לערבויות, נדרשות החברות גם לדמי רישיון ואגרות, אותם בחר המשרד שלא לעדכן. אגרת הרישיון החד-פעמית המרבית עבור כלל בעלי הרישיונות, לרוב מגיעה לסכום של כ-1 מיליון שקל. גובה סכומי אגרות התדרים מגיעים כיום לכ-300 מיליון שקל בשנה עבור כלל המפעילים.

"עדכונם של סכומי ערבויות הרישיון תביא להקלה בנטל הרגולטורי הקיים לבעלי הרישיונות בשוק התקשורת, בהליכי העמדת הערבות ובעלויות הנדרשות להקמתה ולהחזקתה", נכתב בשימוע. "בכוחה של הפחתה זו לאפשר לחברות התקשורת להפנות הון ומשאבים להשקעות ופיתוח, ולתרום להתפתחות התחרות בשווקים השונים באמצעות צמצום חסם כניסה משמעותי".