צילום: עמית שעל
ראש עיריית נתיבות: "אנחנו בונים היום רק 10 קומות ומעלה כדי להפחית כניסת חרדים"
כך לדברי יחיאל זוהר בכנס איגוד המתכננים הנערך בשדרות. לדבריו, "היינו בדרך להפוך לבית שמש. הדאגה שלי היא איך לשנות את תמהיל התושבים ולהביא אוכלוסיה חזקה יותר"
"היינו בדרך להפוך לבית שמש" כך אמר הבוקר (ה') ראש עיריית נתיבות יחיאל זוהר בכנס השנתי של איגוד המתכננים שנערך היום בשדרות. זוהר התכוון בין היתר לעובדה כי בנייה נמוכה הביאה לאכלוס של שכונות חדשות בבית שמש באוכלוסיה חרדית. "אנחנו עיר דתית עם הנהגה חילונית מזה 30 שנה. זו דוגמה יחידה בארץ. קלטנו לאורך השנים אלפי תושבים חרדים, ואנחנו מדורגים באשכול סוציו-אקונומי 3 מתוך 10. הדאגה שלי היא איך לשנות את תמהיל התושבים ולהביא אוכלוסיה חזקה יותר".
קראו עוד בכלכליסט
זוהר הודה כי "החלטנו להשתמש בתכנון באופן פוליטי. החלטנו שלא תהיה בנייה נמוכה רק 10 קומות ומעלה. לא קראנו לזה 'אין כניסה לחרדים', אלא בנייה גבוהה. משפחות חרדיות רוכשות בדרך כלל את הדירות בקומה הראשונה או השנייה, ושאר הדירות נרכשות על ידי הציבור הלא חרדי. עיר שרוצה להתפתח צריכה לעשות מעשה תכנוני לצד המעשה הכלכלי. ילדיי חיים בעיר וצריך לדאוג לדור הבא".
נושא המושב שבו נאמרו הדברים היה המתח המובנה בתחום התכנון בין השלטון המרכזי והשלטון המקומי. אורלי כהן מואס, יועצת לאגף אסטרטגי ומטה בכיר של מינהל התכנון ומובילת תחום התחדשות עירונית במינהל התכנון אמרה כי "לא פעם אנחנו נתקלים במקרים של דרג פוליטי שמתערב ומשנה החלטות של דרג מקצועי. זה קורה בשוטף, וצריך להתמודד עם הסיטואציה הזו יום יום. אנחנו כאנשי מקצוע צריכים להגדיר מה הדרך הנכונה שלנו למקום".
במושב הפתיחה של הכנס התייחס ראש עיריית שדרות אלון דווידי למצב הביטחוני ולהתפשטות נגיף הקורונה: "לא לוקח כמובן מאליו הגעה של מאות מתכננים לעיר, בין קסאמים לקורונה. בניהול עיר בהרבה תחומים יש שולחנות עגולים עם גורמים שונים, אבל בסוף תמיד יש הבנה ברורה שראש העיר הוא זה שקובע. בתכנון קובעים לראש העיר, מביאים לו באריזה את תוצרי התכנון, הסכמי הגג הם הזדמנות טובה, להתנהלות שונה".
מנהלת מינהל התכנון דלית זילבר התייחסה גם לעובדה כי אין עדיין ממשלה ולא ברור האם תכונן כזו. "אומנם כל מוסדות התכנון, הוועדות המחוזיות, המועצה הארצית, קבינט הדיור, עובדים באופן רציף, אבל תיקוני חקיקה מחייבים ממשלה, והדברים נמצאים בהמתנה".
עוד הוסיפה זילבר כי כיום התכנון מתחיל דקה אחרי שהתוכנית מאושרת, שכן באותו הרגע מתחילות להגיע דרישות להקלות ותוספות, ללא התחשבות בתשתיות הנדרשות, דבר שלדבריה מעכב את התוכניות בשנה עד שנה וחצי בוועדות הערר לפני הגעה למתן היתר.
תמי גבריאלי, יו"ר משותף של איגוד המתכנים בישראל, ציינה כי העובדה שכ-600 מתכננים הגיעו לכנס הממוקם בעוטף עזה וחרף חששות הקורונה, מצביע על המחוייבות העמוקה של אנשי התכנון לשטח ועל החשיבות והדחיפות שיש היום, יותר מתמיד, בליבון סוגיות התכנון בתקווה שבקרוב, לאחר כשנה שהמדינה מתנהלת עם ממשלות מעבר, ניתן יהיה להריץ קבלת החלטות ותוכניות".