אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ככל שמשבר הקורונה מתארך, הסיכוי לפיצוי רק קטן צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ

ניתוח כלכליסט

ככל שמשבר הקורונה מתארך, הסיכוי לפיצוי רק קטן

ניר ברקת ויו"ר ההסתדרות שולפים פתרונות מהשרוול לתמיכה בכלכלה. משרד האוצר וראש הממשלה שמבינים את המשמעות התקציבית זהירים יותר ובצדק. בינתיים הארגון הפיננסי הבינלאומי סבור שהצמיחה העולמית תחתך ל־1% בלבד

08.03.2020, 07:12 | אדריאן פילוט

משבר הקורונה כבר הניע בסוף השבוע את המדיניות המאקרו־כלכלית בישראל, אם כי עדיין בצורה מתונה: ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה על מה שהוא מכנה "הצעד הראשון" שלו, והוא הקמת "קרן חירום לסיוע תזרימי לעסקים שהם חיוניים לתפקוד המשק". לניסוח שבו השתמש נתניהו יש משמעות בנוגע לצפוי בהמשך ובעיקר הנמכת ציפיות עבור כל מי שבונה על פיצוי מהמדינה.

קראו עוד בכלכליסט

דבריו של נתניהו ציננו את ההכרזה רק שעתיים מוקדם יותר של "שר האוצר המיועד" ניר ברקת שקרא "להקים קרן בהיקף של 10 מיליארד שקל לסיוע מיידי שיתבטא בערבויות מדינה, ברשת ביטחון תזרימית ובסיוע נוסף לפי הצורך". לא ברור מה הכוונה ב"סיוע נוסף לפי הצורך" וכלל לא ברור מהיכן שאב ברקת את המספר 10 מיליארד. כיום ישנן ערבויות מדינה אקטיביות בהיקף של 17.2 מיליארד שקל, שמכסות את כל תחומי המשק – מסחר חוץ, דרך מחיר למשתכן ועד חברת חשמל והקרן לעסקים קטנים. כך ש־10 מיליארד שקל הם סכום לא מבוטל.  

"כלכליסט" פנה לדובריו של ברקת בשאלה מהיכן יגיע הכסף, אלא שתשובות על כך טרם הגיעו. ניכר כי ברקת רוצה להחליף את משה כחלון בתפקיד שר האוצר, ובהקדם האפשרי, ולכן הוא לא יפספס הזדמנות לזרוק לחלל האוויר מספרים והצעות, בעיקר כדי לזכות בכותרות.

מי שהכריז הכרזה לא פחות דרמטית, זמן קצר לפני שהחל דיון החירום בהשתתפות נתניהו והגורמים הכלכליים המובילים, היה יו''ר ההסתדרות ארנון בר דוד, שדרש מהמדינה "להעמיד הלוואות בלון שיאפשרו לחברות במצוקה לשרוד את המשבר הנוכחי". אם לא יינקטו "צעדים משמעותיים ומידיים", איים יו''ר ההסתדרות, "לא אהסס להכריז על סכסוך עבודה כללי במשק". אלא שמהלך כזה, אם ייצא לפועל, יהיה בעיתוי גרוע ביותר עבור המשק. בכיר באוצר אמר בתגובה לאיומים: "שישתה כוס מים קרים".

רחוק מרשת ביטחון

ההצעה של נתניהו היתה הסבירה ביותר מבין כל ההצעות כי היא לא נקבה בסכום – את זה הוא השאיר לדרגים המקצועיים – ותחם את אותה קרן אך ורק ל"עסקים חיוניים לתפקוד המשק". מאחורי הקלעים, הכוונה כעת, מסרו גורמים המעורים בפרטים, היא לסייע לאל על שנקלעה למצוקה של ממש. הצעתו של נתניהו נעשתה בתיאום מלא עם הגורמים באוצר. זו גם הסיבה שרה"מ הקפיד הקפדה יתרה שלא לייחס, בשלב זה, לאירועי הקורונה ממדים של אירוע מאקרו־כלכלי מאז'ורי – ולמרות הלחצים של כל הארגונים הכלכליים, הוא לא העלה את סוגיית הפיצוי. נכון לעכשיו, ניכר כי נתניהו קיבל את עמדת האוצר שלפיה לא מדברים על פיצוי כל עוד האירוע נמשך ומתגלגל, ויש לכך חשיבות מרחיקת לכת.

המדיניות הזו ננקטת כי ראשית, איש לא יודע מתי האירוע הזה יסתיים ולתאריך הסיום יש חשיבות גדולה. שנית, ככל שמשבר הקורונה יהיה עמוק יותר, הסיכויים לקבלת פיצויים הולכים וקטנים. כיצד? אם הקורונה תוביל את העולם ואת ישראל למיתון עמוק אין משמעות לפצות רק את חברות התעופה או התיירות. זאת מכיוון שכל אזרחי ישראל ייפגעו, ולכן אין כל משמעות לדבר על פיצוי רק למקור אחד שנפגע.

לכן, נכון לרגע זה, בסך הכול מדובר בסיוע תזרימי, שמצטצמם רק לתעופה או לחברות חיוניות ובעיקר לאל על. זה רחוק מלהיות רשת ביטחון כללית. גורמים באוצר מבקשים להדגיש כי הם יבדקו את הפניות של אל על "כי אתה לא רוצה לפתור לחברה הזו בעיות אחרות". זו בדיוק הסיבה שמסבירה מדוע מנכ"ל אל על מיהר מאוד להוציא אל הפועל פיטורים מיידים, ביטול קורסים, הכשרה וקיצוצי שכר: אזרחי ישראל לא חייבים לממן משכורות עתק לטייסי אל על. בחברת התעופה הלאומית – שהיא פרטית – הבינו את זה היטב, ולפני הכל נקטו בצעדי התייעלות. אחרת, שם הבינו, אין סיכוי שיקבלו סיוע כלשהו.

אמיר ירון, בנימין נתניהו, משה כחלון ומאיר בן שבת, צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ אמיר ירון, בנימין נתניהו, משה כחלון ומאיר בן שבת | צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ אמיר ירון, בנימין נתניהו, משה כחלון ומאיר בן שבת, צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ

באוצר ספקנים בנוגע למידת הפגיעה הממשית בתיירות. בניגוד למה שהתרחש בתקופת האינתיפאדה השנייה, שם הזרים חדלו מלהגיע, והישראלים רק השתוקקו לברוח מכאן, הפעם המצב שונה: אכן זרים מנועים מלהגיע אך ישראלים אט אט יחדלו מלנפוש בחו"ל וימלאו את מקומם של התיירים.

מה יהיה היקף קרן הקורונה

הקרן בערבות מדינה היא כלי יעיל אך אינה שרביט קסמים. ישנה קרן דומה שמיועדת לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים, שהיקפה כ־1.18 מיליארד שקל. באוצר אומרים היום כי קרן הקורונה לא תהיה גדולה מזו. בנוסף לכך, עד כמה שכלי הערבויות נשמע ככלי חוץ־תקציבי ועוקף את כל המגבלות הפיסקאליות, יש לכלי הזה גבול. ראשית, יש מגבלה בחקיקה שכן ערבויות מדינה אינן יכולות לעלות על 10% מתקציב המדינה ללא תקציב פיתוח, ובשנת 2018 הסכום הזה עמד על 34 מיליארד שקל, כאשר 17 מיליארד שקל כבר תפוסים. ה"חוץ תקציביות" של הערבויות גם היא מוגבלת שכן חייבים לתקצב את תוחלת הסיכון של מימוש הערבות. לדוגמה, אם נותנים ערבויות לגופים מסוכנים שסיכוייהם לפשוט רגל גבוהים מאוד והסיכוי שיחזירו את הכסף נמוך, זו כבר אינה ערבות אלא תקציב. אסור לשכוח גם שהכלי הזה הוא תחת פיקוח הדוק של חברות הדירוג שעוקבות אחריו ומניפות דגל אדום כאשר הממשלה נופלת בפיתוי ומתחילה לפזר ערבויות לכל עבר כדי לא לפגוע בגרעון.

האופטימיות מתחילה להיסדק

התפרצות מגיפת הקורונה היא כמובן מגה־אירוע עולמי. איש לא יודע כמה זמן הוא יימשך ומה יהיו הנזקים לכלכלה הגלובלית. לכן ישנם תרחישים ותחזיות רבים. קרן המטבע הבינלאומית מבקשת להישאר אופטימית וחוזה פגיעה מינימאלית של עשירית האחוז בתחזית הצמיחה. אך האופטימיות מתחילה להיעלם: בשבוע האחרון היו אלה כלכלני ה־OECD שהורידו את תחזית הצמיחה הגלובלית מ־2.9% ל־2.4% בלבד, והארגון הפיננסי הבינלאומי (IIF) מציג תרחיש קיצוני בהרבה הכולל צמיחה של כ־1% בלבד בשנת 2020.

מה מסביר את הפער הגדול בין התחזיות? משך האירוע ותקופת ההתאוששות ממנו. אם העולם יתאושש מהר, נראה ירידה ואז עלייה לרמות שאפיינו את הכלכלה העולמית ערב התפרצות הקורונה. אם יהיה אירוע גדול וארוך, בנוסח המשבר הפיננסי ב־2008, התוצאות, התחזיות והמדיניות ייראו אחרת לגמרי. אבל באוצר כבר מדברים על כלל פשוט: כל עוד העולם ייכנס למיתון, והמשק הישראלי בעקבותיו, כך יקטנו הסיכויים לפיצוי. "אם יהיה משבר עולמי, לא יהיה פיצוי לאיש, כי כל המשק חווה נזקים ופיטורים. ב־2002 או ב־2008 אף אחד לא קיבל פיצוי, בין השאר כי קופת המדינה היתה ריקה. כולם ייאלצו להיכנס אל מתחת לאלונקה", מסבירים באוצר.

גיבוש כלים ליום סגריר

באוצר מודים ש"אף אחד לא יודע כלום. לא יודעים אם זה ייגמר עוד שבוע או עוד שנה". עם זאת, באוצר יודעים גם לומר כי היערכות לאירוע של חודשים בודדים היא שונה לגמרי מאירוע שנמשך שנה. "אם העולם ייכנס למיתון, המשק הישראלי יושפע מאוד. בתרחיש כזה, נפסיק לדבר על גרעון ונתחיל לדבר על צעדים תומכי צמיחה. אם יהיה משבר, הטיפול יהיה כמו במשבר כלכלי", מבהיר בכיר באוצר. יש לו סיבה טובה לומר זאת: אם הפד האמריקני עשה את מה שעשה – הורדת הריבית המפתיעה – אז ברור שהם רואים תרחיש של מיתון עולמי מול עיניהם.

מטבע הדברים, הן באוצר והן בבנק ישראל מבקשים להרגיע את הרוחות ולגבות את משרד הבריאות. למרות המתח הברור בין הגופים, שיתוף הפעולה ביניהם עדיין טוב. במשרד האוצר אמרו אתמול כי עד כה הם כמעט ולא התערבו ונתנו למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב לנהל את האירוע. אלא שככל שהמשבר יעמיק, מעריכים באוצר, השיקולים הכלכליים וההשפעה הכלכלית רק ילכו ויתעצמו, על חשבון המרכיב הבריאותי.

במשרדים הכלכליים יודעים היטב שכלכלה היא ציפיות ושימוש במינוחים כמו קריסה או מיתון עלול לגרום לנבואה שמגשימה את עצמה. ישנה גם אופטימיות מסוימת, עם ציון העובדה שסין כבר חזרה לייצור באופן כמעט מלא. גם במשרד הכלכלה מיהרו בסוף השבוע לעדכן את הציבור כי אין מחסור בחומרי גלם וגם לא במוצרי מזון. בהנהגה הכלכלית מבקשים להזכיר כי דווקא ההצלחה של המשק הישראלי בטיפול במשבר ב־2008 נרשמה לאחר שהמנהיגות הכלכלית התנהלה בקור רוח והפגינה אחריות. מנגד, באוצר לא מסתירים שהפקידות הבכירה כבר נערכת לתרחישים לא קלים ועובדת על גיבוש כלים ליום סגריר.

* * * 

ממשלות העולם מכינות תמריצים

חבילות סיוע כלכלי באירופה ואוסטרליה

בעתות משבר ממשלות נוטות להקל על אזרחיהן ולספוג חלק מהנזק, מהבנה כי חולשה בכוח העבודה תיתרגם במוקדם או במאוחר לחולשה ברמת המשק. באיטליה, שם דווח ביום שישי על כ־3,600 נדבקים בקורונה — המספר הגבוה ביותר באירופה — הודיע משרד האוצר על חבילת תמריצים נרחבת. בתחילת השבוע שעבר הכריז שר האוצר האיטלקי על חבילת סיוע בגובה 3.6 מיליון יורו, אך בצל הזינוק במספר הנדבקים הוכפל התקציב ל־7.5 מיליון יורו. המדינה הודיעה לאיחוד האירופי שחובה ל־2020 צפוי לתפוח ל־2.5% מהתמ"ג, לעומת יעד קודם של 2.2%.

מרבית הכספים יוזרמו למערכת הבריאות ולהבראת הענפים והחברות שיספגו את הנזרים הכבדים ביותר. עד כה איטליה היא המדינה האירופית היחידה שהציגה מהלכים כלכליים נרחבים כמו תוכנית החירום המדוברת.

צרפת, שגובלת באיטליה בדרום־מזרח, דיווחה עד כה על יותר מ־400 חולים ומתמקדת בהשלכות כלכליות מיידיות. בשבוע שעבר הכריז שר האוצר הצרפתי שהממשלה תפקח על מחירי מוצרים אנטי־בקטריאליים לאחר שדווח על זינוק חד במחיריהם מאז התפשטות הקורונה. במקביל הכריז נשיא צרפת עמנואל מקרון שהמדינה תנהל את מלאי מסכות המגן כדי להבטיח את אספקת לחולים ולעובדי מערכת הבריאות.

באוסטרליה אותרו עד כה רק כ־60 נדבקים, אבל הממשל כבר נערך להכרזה על חבילת תמריצים, בעיקר על רקע התלות הכלכלית הגבוהה בסין. לפי דיווח של ה"גרדיאן", חבילת הסיוע צפויה לכלול סיוע כספי לפנסיונרים ותמיכה מיידית בעסקים קטנים ובינוננים שהממשלה תגדיר כמצויים בסיכון כלכלי גבוה בשל התפרצות הקורונה, על רקע אזהרות כלכלנים על גלישת המשק למיתון.

 

עדי ברק 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות