אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החוק שמחמיר עם עברייני בנייה מגיע למבחן בג"ץ צילום: ערן יופי כהן

החוק שמחמיר עם עברייני בנייה מגיע למבחן בג"ץ

תושבת אום אל פחם עתרה נגד חוק קמיניץ, שעיקר אכיפתו במגזר הערבי. טענתה היא כי צמצום הסמכויות של בתי המשפט לעכב צווי הריסה אינו חוקי

09.03.2020, 08:57 | אמיתי גזית

עתירה ראשונה לבג"ץ נגד חוק קמיניץ, המחמיר את האכיפה על עבירות בנייה. בזמן שחברי הכנסת הערבים דורשים לבטל את החוק בטענה לפגיעה קשה בעיקר במגזר הערבי, הוגשה בימים האחרונים עתירה לבג"ץ המנסה לתקוף את החוק גם מההיבט המשפטי.

קראו עוד בכלכליסט

העותרת היא קאהרה ג'אברין, תושבת אום אל פחם, שצו הריסה הוצא לבית שהיא בנתה בשטח פרטי שלה, שייעודו חקלאי. טענתה היא כי החוק צמצם לבית המשפט את הסמכות להכריע בבקשה לעיכוב צווי הריסה ובכך הוא פוגע בזכות החוקית שקיימת לכל אזרח לפנות לערכאות משפטיות, בעקרון־העל של הפרדת רשויות ובעצמאות מערכת השפיטה.

אום אל פחם. עדיין אין תוכנית מתאר, צילום: אביגיל עוזי אום אל פחם. עדיין אין תוכנית מתאר | צילום: אביגיל עוזי אום אל פחם. עדיין אין תוכנית מתאר, צילום: אביגיל עוזי

ב־2018 בנתה ג’אברין בית בשטח פרטי בבעלותה. מאחר שייעוד השטח חקלאי, באוגוסט 2018 הודבק על המבנה צו הריסה מנהלי. לאום אל פחם אין תוכנית מתאר כוללנית, ותוכנית המתאר הראשונה של העיר מצויה בהליכי תכנון זה כ־20 שנה. על פי התוכנית הזו, השטח של ג'אברין מיועד לבנייה, אך משום שהתוכנית לא אושרה, הייעוד החקלאי הוא התקף.

בנובמבר 2018 החלה עיריית אום פחם לקדם בשטח שבמחלוקת תוכנית מפורטת חדשה בהתאם לעקרונות תוכנית המתאר הכוללנית ולדרישות הוועדה המחוזית, שדיון ראשון בה צפוי להתקיים החודש.

על רקע הצפי לשינוי ייעוד הקרקע, ביולי 2019 פנתה העותרת לבית משפט השלום בחדרה בבקשה לדחות את ביצוע צו ההריסה בארבעה חודשים, בתקווה כי עד אז תאושר סופית התוכנית שתכשיר את המבנה. בינואר השנה דחה בית המשפט את הבקשה בנימוק שאין לו סמכות לעשות זאת, משום שחוק קמיניץ מאפשר לו לדחות ביצוע של צו הריסה רק בשנה, ודחייה כזו הוא כבר נתן לפני שנה, בינואר 2019.

דבר נוסף שמנע מבית המשפט לדון בבקשה הוא הסעיף שאוסר לעכב ביצוע צו הריסה אם השימוש בקרקע מנוגד להוראות התוכנית שחלה על השטח. על כך הגישה העותרת ערעור לבית המשפט המחוזי, וזה המליץ לה לפנות לבג"ץ משום שטיעוניה עקרוניים ותוקפים את חוקיות התיקון לחוק.

באמצעות עו"ד קייס נאסר, ביקשה העותרת להוציא צו על תנאי שיורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטלו הסעיפים שמגבלים את כוחו של בית המשפט, ובהמשך להפוך את הצו למוחלט ולבטל את הסעיפים אלה. טענתה היא כי הסעיפים ששללו מבית המשפט את הסמכות להכריע בבקשה לעיכוב צו הריסה או צמצמו אותה נגועים באי חוקיות.

ארז קמיניץ, המשנה ליועמ”ש. התנגדות חוצת מגזרים, צילום: אלכס קולומויסקי ארז קמיניץ, המשנה ליועמ”ש. התנגדות חוצת מגזרים | צילום: אלכס קולומויסקי ארז קמיניץ, המשנה ליועמ”ש. התנגדות חוצת מגזרים, צילום: אלכס קולומויסקי

תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, המכונה חוק קמיניץ על שם היוזם שלו ארז קמיניץ, המשנה ליועמ”ש, נכנס לתוקף באוקטובר 2017 והפך לאחת הסוגיות הבוערות במערכת הבחירות בחברה הערבית ובמושבים. התיקון מגביר את האכיפה המנהלית שמבוצעת על ידי פקחים של היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון; ומגביל את כוחו של בית המשפט לעכב ביצוע של צווי הריסה. אם בעבר צו הריסה היה מתגלגל לעתירות לבית המשפט ולהליכים שנמשכים שנים, התיקון החדש מאפשר לבית המשפט להורות על דחיית ביצוע של צו הריסה רק בשנה אחת, לא משנה מהן הנסיבות. בנוסף לכך במקרה שבו הוצא צו הריסה נגד מבנה שנבנה בשטח שאינו מיועד לבנייה, נשללה מבית המשפט כל סמכות לעכב את ביצוע צו ההריסה.

עד עתה לא הוגשה עתירה נגד התיקון לחוק משום שבהתייעצויות שקיימו ארגונים הפעילים בחברה הערבית, ובהם ועדת המעקב העליונה, עדאללה וסיכוי, הגיעו למסקנה כי עתירה היפותטית עלולה להידחות על ידי בית המשפט.

בשיחה עם “כלכליסט” הסביר נאסר: "בעבר היה לבית המשפט שיקול דעת. מי שניסח את החוק מתייחס לבית המשפט כבעיה, ולכן נטרל אותו. בתי המשפט התחשבו בכשל התכנון ביישובים ערביים ועיכבו את הביצוע של צווי הריסה, במיוחד אם היתר הבנייה היה בהישג יד. משרד המשפטים מתייחס לבתי המשפט כבעיה, הוא פותר אותה על ידי כך שהוא מנטרל את היכולת של בתי המשפט לדחות צווי הריסה".

ממשרד האוצר נמסר: “תגובת המדינה לעתירה תוגש לבית המשפט העליון בהתאם למקובל”.

ממשרד המשפטים לא נמסרה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות