אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חבית הנפץ של פוטין לכלכלה האמריקאית צילום: אם סי טי

חבית הנפץ של פוטין לכלכלה האמריקאית

הפיצוץ שהוביל נשיא רוסיה בשיחות על הפחתת תפוקת הנפט נועד לפגוע במתחרה הגדולה של הנפט הרוסי – תעשיית פצלי השמן האמריקאית. היא נושאת על גבה חובות אדירים, והמשך מגמת מחירי הנפט הנמוכים בשילוב הקורונה יכול לסחרר את ארה"ב

10.03.2020, 11:51 | סופי שולמן

"ישנם עשורים שלא קורה בהם כלום וישנם שבועות שקורים בהם אירועים של עשורים שלמים". הציטוט שמתאר באופן מדויק את האירועים הדרמטיים שמתחוללים בעולם בשבוע האחרון לאחר עשור של שקט יחסי בגזרת משברים כלכליים שייך באופן מפתיע דווקא לוולדימיר לנין, המהפכן הרוסי שהוביל את המהפכה הבולשוויקית ב־1917. בימים אלה החליט ולדימיר אחר, פוטין, לנצל את הפאניקה סביב וירוס הקורונה כדי להכניס את העולם לכאוס מושלם. אמנם סעודיה היתה זו שקיבלה את ההחלטה חסרת התקדים להציף את העולם בחביות נפט זולות, אבל היה זה נשיא רוסיה שעזר לה ללחוץ על הכפתור.

קראו עוד בכלכליסט

פיצוץ השיחות על הפחתת תפוקת הנפט בסוף השבוע האחרון הפתיע את כל העולם, אבל לא את פוטין שזיהה את הנקודה הנכונה בזמן לייצר את הסערה המושלמת או במלים יפות פחות להראות שהוא יכול לתפוס את העולם כולו במקום רגיש במיוחד. אף אחד לא האמין שרוסיה תהיה מוכנה לירות לעצמה ברגל, שכן אין הרבה

ההימור של בן סלמאן ההתגרות ברוסים מכוונת עלות הפקת חבית נפט בסעודיה מגיעה בממוצע לכ־10 דולר לחבית, העלות עבור רוסיה היא כ־17 דולר לחבית בממוצע. הסעודים סבורים שגם אם מחיר חביות הנפט יצלול לשפל של 20 דולר לחבית, הם יוכלו לעמוד בכך לאורך זמן דורון פסקיןלכתבה המלאה

כלכלות בעולם שתלויות בהכנסות מנפט יותר ממנה. אלא שמה שנשכח הוא שפוטין לא יורה ברגל של עצמו, אלא ברגלי אזרחי רוסיה שרווחתם הכלכלית לא מדאיגה אותו במיוחד כל עוד המורל הלאומי גבוה. בוודאי לא כשהוא מזהה הזדמנות לירות בראש של אחד האויבים הוותיקים שלו.

בניגוד למה שנראה במבט ראשון, הריב של פוטין הוא לא עם יורש העצר הסעודי. האויב האמיתי שאליו מכוון אקדח הסירוב לצמצם את התפוקה ולמנוע מהמחירים לקרוס, הוא תעשיית פצלי השמן האמריקאית. מדובר בתעשייה שהתפתחה מאוד בעשור האחרון והפכה את ארה"ב למדינה עצמאית אנרגטית. אם ב־2008 לארה"ב היה גרעון של 436 מיליארד דולר כתוצאה מייבוא נפט, הרי שבספטמבר 2019 הגרעון הפך לראשונה לעודף. הפריצה הגדולה נרשמה ב־2014 עם נפילת מחירי הנפט אז ששלחה את הכלכלה הרוסית למשבר. התפוקה היומית עלתה ב־34% מאז סוף 2014 והגיעה בסוף 2019 ל־12.5 מיליון חביות נפט ביום, כך לפי משרד האנרגיה האמריקאי. בכך הפכה ארה"ב ליצרנית הנפט הגדולה בעולם כשהיא מותירה מאחור הן את סעודיה והן את רוסיה.

"25 דולר לחבית  לא מפריעים לנו"

 

לאורך שלוש השנים האחרונות, במהלכן ישבה רוסיה מסביב לשולחן של אופק פלוס, ראה פוטין את פריחת תעשיית פצלי השמן בארה"ב שאילצה את קרטל הנפט להפחית את התפוקה במטרה לשמור על המחירים. פוטין, ובעיקר מקורבו איגור סצ'ין שעומד בראש קונצרן הנפט הרוסי הממשלתי רוסנפט, זעמו על המשך פריחתה של התעשייה החדשה בארה"ב. תעשייה זו ועצמאותה האנרגטית של ארה"ב, איפשרו לטראמפ להטיל ללא מצמוץ סנקציות על ונצואלה שפגעו, בין היתר, בפרויקטי נפט של רוסנפט במדינה.

מוחמד בן סלמן, יורש העצר הסעודי, צילום: בלומברג מוחמד בן סלמן, יורש העצר הסעודי | צילום: בלומברג מוחמד בן סלמן, יורש העצר הסעודי, צילום: בלומברג

עם פרוץ משבר הקורונה, שבאורח פלא לא מכה ברוסיה למרות שלה גבול ארוך עם סין, החלו מחירי הנפט ליפול. הווירוס ששיתק חלק ניכר מתנועת המטוסים וספינות התענוגות בעולם הוביל לירידה בביקוש לנפט וכתוצאה מכך לנפילה במחירו. זה גם היה הרקע למפגש שהתקיים בווינה ביום שישי האחרון ושהסתיים בפיצוץ המשא ומתן להפחתת התפוקה על ידי רוסיה. על פי פרסומים בתקשורת המקומית, סצ'ין היה זה שלחש על אוזנו של פוטין שהאינטרס הרוסי הוא דווקא לתת למחירים ליפול.

לכאורה מדובר בסתירה מוחלטת. תקציב המדינה של רוסיה, ששואב חלק משמעותי מהכנסות מנפט, מניח מחיר של 42 דולר לחבית. במחיר הזה הכלכלה הרוסית למדה לתפקד היטב וזאת למשל לעומת מחיר של 65 דולר לחבית לו זקוקים הסעודים כדי להתאזן. אלא שאתמול כבר מיהר שר האוצר הרוסי לצאת בהצהרה כי בזכות יתרות המזומנים הגבוהות שצבר הממשל לאורך השנים האחרונות שהיו שנות התאוששות בכלכלה המקומית, רוסיה יכולה לאזן את התקציב גם אם הנפט ייסחר במחירים של 25–30 דולר לאורך שש שנים ואפילו יותר. שליש מההכנסות של רוסיה ממסים מגיעות מתעשיית הנפט ובשנים האחרונות היא הפכה לאחת מחמש מדינות עתירות יתרות הדולרים עם חצי טריליון דולר בדומה לרזרבות הסעודיות.

דונלד טראמפ ולדימיר פוטין , צילום: איי אף פי דונלד טראמפ ולדימיר פוטין | צילום: איי אף פי דונלד טראמפ ולדימיר פוטין , צילום: איי אף פי

ברוסיה אגב לא התקיים אתמול מסחר בבורסה לרגל חגיגות ממושכות יותר המקובלות במדינה לרגל יום האשה הבינלאומי, כך שפוטין יכול היה לחייך לעצמו גם לנוכח הטלטלה ההיסטורית שנרשמה בכל יתר הבורסות בעולם. כמובן שהביטוי המיידי לפגיעה שתיגרם לכלכלה הרוסית הוא בקריסת שער הרובל מול הדולר, אשר מהווה גם פגיעה משמעותית באזרחי רוסיה, אך הממשלות ברוסיה מעולם לא הטרידו את עצמן בשיקולים מסוג אלה. כבר אתמול התחזק הדולר ב־9% מול הרובל במסחר בלונדון והשער הגיע ל־75 רובל לדולר.

בצידו השני של העולם, בארה"ב, הפקת נפט מפצלי שמן היא עסק יקר למדי ומרבית היצרנים מתאזנים במחיר של 68 דולר לחבית. סביב רמות של 25 דולר לחבית עדיף לסגור את הפעילות לחלוטין, כך לפי מכוני מחקר בתחום הנפט. בינתיים מחיר הנפט עוד לא שם וייתכן שפוטין עוד ייחלץ לעזרתו של ידידו-אויבו הנשיא דונלד טראמפ. אחרי הכל היו מי שסברו כי פוטין פוצץ את השיחות גם כדי לסייע לטראמפ לקראת הבחירות לכהונה השנייה באמצעות מחירי דלק נמוכים יותר שחביבים מאוד על האזרחים האמריקאים ומהווים את אחד האינדיקטורים שלהם לרווחה כלכלית. היו גם מי שחשבו שפוטין זורק בכך עצם לכיוון הסינים, יבואני נפט, שישמחו למחירים נמוכים יותר כדי להתאושש אחרי חודשיים של שיתוק כלכלי. ייתכן שפוטין גם יסכים להחזיר את הגלגל לאחור אם טראמפ לבטל סנקציות אמריקאיות על רוסיה.

פירעון החוב בארה"ב – בתקופה קצרה

אבל בסופו של הדבר המהלך של רוסיה וסעודיה מניף גרזן מעל תעשייה אחת ומה שהפחיד אתמול את הכלכלנים האמריקאים היא לא החזרה לתלות בייבוא נפט, אלא חובות החברות בתעשיית פצלי השמן. הצמיחה המהירה של חברות אלה מומנה במידה רבה על ידי חוב זול באדיבות הריבית האפסית של העשור האחרון. חברות אלה, שפועלות אגב לא רק בהפקת נפט, אלא גם בהפקת גז, כבר עלו על המוקד בשנים האחרונות לאחר שלא עמדו בהחזר חובות של קרוב ל־200 מיליארד דולר בין 2015 ל־2018. הבקשות להגנה מפני נושים הוגשו בעקבות תקופות כמו בתחילת 2016, כאשר מחירי הנפט נשקו ל־30 דולר בדומה לעכשיו.

אבל אז מחירי הנפט עלו בחזרה והיום שוב בחברות אלה יש חוב מצרפי של 200 מיליארד דולר שמיועד כולו לפרעון בתקופה קצרה יחסית של ארבע שנים. ב־2020 הן אמורות להחזיר חוב של 41.2 מיליארד דולר. החשש הגדול שהתעורר אתמול בעקבות המהלך הסעודי־רוסי הוא שהן לא יצליחו לעמוד בהחזר החוב ויכניסו את המערכת הפיננסית לסחרור.

אמנם אגרות החוב של השחקניות המרכזיות בתעשייה נחשבות בכל מקרה לאג"ח זבל ונסחרות בתשואות גבוהות, ולכן הן לבדן לא יפילו את הכלכלה האמריקאית. אלא שהתממשות הסיכון והעמסתו על הכלכלה שמתנדנדת ממילא כתוצאה ממשבר הקורונה, עלולה להיות הברבור השחור האחרון שטראמפ צריך. לפי דו"ח של הפד בדאלאס תעשיית הפצלים תרמה 10% לצמיחת התמ"ג האמריקאית בעשור האחרון.

יתרה מכך, חלק מהפעילות של פצלי הנפט מתבצעת היום גם על ידי ענקיות הנפט הוותיקות של ארה"ב ובהן אקסון מובייל ושברון וזו פגיעה שטראמפ לא יהיה מוכן לספוג. מדינות הנפט ובראשן טקסס וניו מקסיקו הן ממוקדי הבייס שהנשיא הרפובליקני זקוק לו יותר מכל לקראת הבחירות בנובמבר. על כן סביר להניח כי הצוות שלו כבר עובד על תגובה מהירה בניסיון לבלום את השפעת המהלך הרוסי-סעודי. כבר עם פתיחת המסחר ארה"ב שעוכב בעקבות הירידות החדות שרשם מדד S&P500, בבת עינו של הנשיא האמריקאי, הוא החליט לשנות את אופן צריבת המהלך בתודעת האמריקאים ומיהר לצייץ: "השוק נופל בגלל פייק ניוז, ירידת מחירי הדלק טובה לצרכן האמריקאי". כעת כל המשקיעים בעולם הפכו לבני ערובה במה שמסתמן כמו מלחמת עולם כלכלית בזירת הנפט שמוחרפת על ידי מגמת ההתבודדות והניתוק הכלכלי כתוצאה מהקורונה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות