בנק ישראל: ההתאוששות תוכתב על ידי הדרג הפוליטי

לפי הערכות אופטימיות של בנק ישראל, לפיהן התפרצות הקורונה תבלם עם בוא האביב, הירידה בצמיחת המשק הישראלי תהיה כ־0.7% - שהם כ־10 מיליארד שקל. כלומר, הצמיחה השנה תסתכם ב־2% בלבד. לפני שבועיים העריכה הכלכלכנית הראשית באוצר שירה גרינברג כי בתרחיש בו התפשטות הנגיף תארך מעבר לרבעון הראשון של 2020 - מה שקורה בפועל - הפגיעה תעמוד על מעל 1% מהתוצר.

התרחיש של בנק ישראל מתבסס על הנעשה בעולם, ועל ההנחה שישראל לא תסבול מתחלואה גבוהה באופן חריג. לפי התרחיש, עיקר הנזק נובע מהאטה בסחר העולמי, שפוגעת בייצוא הישראלי, בצריכה הפרטית, בהשקעות ובענף הבנייה, שיחווה שיבושים לאור סגר צפוי על השטחים.

בנק ישראל לקח בחשבון 80 אלף איש בבידוד. אך חלקם לא בגיל העבודה, חלקם נמצאים בבית על חשבון ימי מחלה וחלקם עובדים מהבית, כך שהשיבוש למעסיקים נמוך.

שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד אוצר | צילום: אלכס קולומויסקי

הן גרינברג והן בנק ישראל מאמינים במשמעת של הציבור הישראלי, ומעריכים כי לא תהיה התפשטות משמעותית של הוירוס בישראל. בינתיים יש 42 חולים במדינה, ואם המגיפה לא תעצר באביב בבנק ישראל ובאוצר כבר מוכנים עם אינספור תרחישים אחרים, שמבוססים על ספקולציות.

בנק ישראל מעריך שאם ההתפרצות תבלם בחודשים הקרובים, הצמיחה תצמצם את הפער רק ב־2021. לפי תחזית זו החזרה לשגרה תהיה איטית ומדודה והצמיחה ב־2021 תעמוד על 3.9% - אז למעשה נגיע לרמת התוצר שהיתה אמורה להיות ללא התפרצות הקורונה. אחת הסיבות לכך היא כי המשק נמצא כיום בתעסוקה מלאה, מה שיקשה עליו לקבל דחיפה מהירה של צמיחה עם שוך הסערה. בבנק ישראל מבהירים כי קצב ההתאוששות יושפע מצעדי המדיניות שיינקטו כדי למזער את נזקי המשבר. אלו אינם מזהירים עד כה, וכוללים רק קרן הלוואות בערבות המדינה, בין השאר משום שהממשלה שתקום תתמודד על גירעון עצום ומרחב התימרון שלה יהיה מוגבל. ההחלטות שקיבלו כחלון ונתניהו עלולים להביא לכך שהיציאה של ישראל מהמשבר הכלכלי שיוצר הקורונה תהיה ארוכה וכואבת.