אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ארגון הבריאות העולמי: הקורונה - מגפה עולמית צילום: רויטרס

ארגון הבריאות העולמי: הקורונה - מגפה עולמית

עם קרוב ל־122 אלף נדבקים מ־121 מדינות, ארגון הבריאות העולמי, שעד עתה נקט משנה זהירות, הכריז על COVID-19 כפנדמיה: מגיפה עולמית. הארגון מעריך שהקורונה תוביל לאובדן של 4.8%-2.2% מהתמ"ג העולמי

11.03.2020, 18:40 | אדריאן פילוט

ארגון הבריאות העולמי הכריז על הקורונה כמגפה עולמית - שלושה חודשים לאחר הופעת הנגיף החדש, שגבה בינתיים את חייהם של כ-3,400 בני אדם. וכ-121 אלף נדבקו.

 

ראש הארגון טדרוס אדהאנום גהברייסוס קרא בשבועות האחרונים שלא למהר להכריז על הקורונה כעל מגפה עולמית, על מנת שלא לייצר פניקה מוגזמת בציבור, אך לאור ההתפשטות המהירה - לא נותרה לו ברירה אחרת.

"בשבועיים האחרונים מספר המקרים מחוץ לסין גדל פי 13, ומספר המדינות המושפעות שולש. בימים ובשבועות הבאים, אנו צופים שמספר המקרים המאובחנים, מספר מקרי המוות ומספר המדינות הנגועות יטפסו לרמה גבוהה עוד יותר", אמר טדרוס.

טדרוס אדהאנום גהברייסוס , צילום: אי.אף.פי טדרוס אדהאנום גהברייסוס | צילום: אי.אף.פי טדרוס אדהאנום גהברייסוס , צילום: אי.אף.פי

לדבריו, "אנו מאוד חוששים, גם מהרמות המדאיגות של ההתפשטות וגם מהחומרה של המקרים". גהברייסוס  ציין עוד כי חלק מהמדינות הפגינו יכולת לבלום ולשלוט בהתפשטות, מול מנהיגים אחרים שלא השכילו להגיב במהירות הנדרשת או באמצעים המחמירים הנדרשים על מנת לצמצם את הסיכון בהתפשטות.

מילאנו, צילום: רויטרס מילאנו | צילום: רויטרס מילאנו, צילום: רויטרס

הכרזה כזו איננה מס שפתיים בלבד, אלא יש לה השלכות מרחיקות לכת עבור הממשלות, מערכות הבריאות ועבור הכלכלה העולמית. ישנם קריטריונים ברורים מתי אפשר להכריז על מגיפה.

ארגון הבריאות העולמי הוא היחיד שיכול להכריז על פנדמיה. ניתן להכריז על מגיפה עולמית רק כאשר התפרצות המחלה נפוצה על פני כמה מדינות או יבשות בגלובוס; היא משפיעה על מספר גדול של אנשים; המחלה היא זיהומית; היא מדבקת מאדם אחד לשני. המונח אינו קשור לשיעור התמותה מהמחלה. זו הסיבה שמחלת הסרטן, שהיא מחלה נפוצה ומהווה סיבה עיקרית למוות בעולם, אינה מוגדרת כפנדמיה: היא אינה זיהומית ואינה מדבקת.

במשך זמן רב ה־WHO היו זהירים ונמנעו מלהכריז על הנגיף כמגיפה - זאת למרות מספר רב של מומחים שטענו שהקורונה כבר נמצאת בשלב זה: הוירוס התפשט כבר ל־121 מדינות נכון לכתיבת שורות אלה, ולכל היבשות פרט לאנטרקטיקה. אלא שעד אתמול הארגון השתהה ומנכ"ל הארגון טדרוס אדנום גבריזיס עוד הסביר כי אין בכוונת ה־WHO לגרום לפאניקה. חששו העיקרי של הארגון היה שהכרזה על מגיפה עולמית תאותת שהמלחמה בנגיף אבודה, ותגרום לממשלות להפחית את נסיונותיהן לעצור את התפשטות המגיפה.

האוכלוסיות החלשות יפגעו באופן חסר פרופורציות

 

ההכרזה על הקורונה כעל מגיפה עולמית היא בעלת השלכות פרקטיות, ובהן אפשרות ביטולי חופשה או טיסות ללא צורך בתשלום דמי ביטול. בנוסף, להכרזה יש משמעות מעשית מבחינת נקיטת צעדים - לדוגמה, הפחתת מגע בין אנשים - ואלו עלולים לגרום לנזקים אדירים לכלכלה הגלובלית ולהכניסה למיתון. כל זאת דווקא בתקופה שבה ניכרת האטה בצמיחה. עוד לפני התפשטות הקורונה הצמיחה עמדה על 3% בלבד - שיעור נמוך לכל הדעות.

בשבוע שעבר כלכלני ה־OECD הפחיתו את תחזית הצמיחה הגלובלית מ־2.9% ל־2.4% בלבד - השיעור הנמוך ביותר מאז המשבר הפיננסי הגדול של 2008. אך זו לא התחזית הקודרת ביותר: גופים פרטיים כגון ה־IIF, המכון הפיננסי הבינלאומי־ארגון המאחד את כל הבנקים וחברות הביטוח בעולם, כבר מדברים על צמיחה של כ־1% בלבד במהלך 2020, תחזית שמבוססת על תרחישים ריאליים יותר.

בפברואר 2018 פרסם ה־WHO מחקר לפיו העריך כי הפסד התוצר הגלובלי בעקבות מגיפה "דמויית שפעת" כמו מגיפת השפעת הספרדית ב־1918, עלול להגיע ל־0.6% מהתמ"ג העולמי - חצי טריליון דולר בשנה. הערכה זו כוללת הפסד בהכנסות, ירידה בהיצע העבודה, אובדן פריון, עיכובים ושיבושים בפעילות הכלכלית השוטפת, ועלות בגין תמותה.

תרחיש זה מניח תמותה של 720 אלף איש. החוקרים הניחו שמדינות בעלות הכנסה נמוכה יושפעו בצורה חמורה יותר (1.6%) לעומת מדינות בעלות הכנסה גבוהה (0.3%).

דו"ח עדכני יותר, מ־2019, של ה־WHO והבנק העולמי, מדבר על אובדן תוצר של בין 2.2% ל־4.8% מהתמ"ג העולמי, קרי כ־3 טריליון דולר.

מאמר של קרן המטבע הבינלאומית, ה־IMF, מעריך כיבמקרה של מגיפה עולמית, יהיו אלה האוכלוסיות העניות ביותר שיפגעו באופן בלתי פרופורציונלי, כיוון שלאוכלוסיות אלו תהיה פחות גישה לטיפול רפואי. כמו כן, אוכלוסיות אלו יפגעו פיננסית בהיקף רחב יותר שכן שיעור החיסכון במדינות האלו נמוך מאוד.

מגיפת האבולה מחקה חמש שנות צמיחה

המחקר של ה־WHO מאפשר לבחון את המספרים מאחורי נגיף האבולה, שפגע במערב אפריקה ב־2016-2014. השוואה זו אינה מתאימה לגמרי לקורונה, משום שהאבולה היא מגיפה בעלת מאפיינים אחרים, עם שיעורי תמותה של 90%-50%, והיא פגעה בעיקר בכלכלות עניות באפריקה: גיניאה, סיירה לאון וליבריה. אלו כלכלות שמאפייניהן שונים מאד מאלו של סין, אירופה וארה"ב.

למרות זאת, המחקר מספק כמה נקודות מעניינות. כך, לדוגמה, בעקבות האבולה, הפגיעה החמורה ביותר בענף התיירות היתה בסיירה לאון, שם התיירות נחתכה במחצית. עוד מראים הנתונים בנוגע לירידה בהיצע העבודה, כי בליבריה, 51% מכוח העבודה השכיר דיווח על היעדרות ממקום עבודתו גם 9 חודשים לאחר התפרצות המגיפה. כמו כן, הירידה בהכנסות המדינה ממסים - הן ישירים והן עקיפים - נעה בין 4.9% לכ־9.4% בממוצע בשנת 2015 עבור שלוש המדינות האפריקאיות שנפגעו מהמגיפה. בסך, הכול, האבולה הובילה לירידה של 20% בתוצר של סיירה לאון, ומחקה 5 שנות צמיחה.

באפריל 2017, צוות של האו"ם ניסה לאמוד את נזקי מגיפת ה"זיקה" שפקדה את אמריקה הלטינית. ולפי האומדנים שהוצגו שם הנזק הכלכלי נאמבד בכ־6.9 מיליארד דולר בתרחיש האופטימי, לעומת 18.1 מיליארד דולר בתרחיש הפסימי. האו"ם הגיע למעין "תרחיש בסיסי" וסולידי, לפי אובדן התוצר עמד על 9 מיליארד דולר. רוב הפגיעה נרשמה בברזיל, מקסיקו וקולומביה - שלוש הכלכלות הגדולות באיזור.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות