אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הרגולציה שלאחר הקורונה: כשאפידמיולוגיה פוגשת את האקולוגיה צילום: תומר יעקובסון

דעה

הרגולציה שלאחר הקורונה: כשאפידמיולוגיה פוגשת את האקולוגיה

מראות תחלואי הקורונה הצליחו באחת להשכיח מאיתנו את תחלואי משבר האקלים. ככל שהמגיפה תמשיך להתפשט ברחבי העולם והשפעותיה לטווח הארוך יורגשו, כך תצטרך האנושות להפעיל פעולות רגולטוריות שיסייעו בצמצום הפגיעה. כלי קיים וראוי לכך מגיע מעולמות איכות הסביבה

13.03.2020, 07:06 | גידי פרישטיק

מראות תחלואי הקורונה הצליחו באחת להשכיח מאיתנו את תחלואי משבר האקלים. אסונות שהדירו שינה מעינינו רק לפני כחודש נדחקו לחלוטין מהתודעה. תמונות החולים בסין ואיטליה דחקו לחלוטין, למשל, את תמונות הקואלה והקנגורו הנשרפים באוסטרליה. השיח העולמי השתנה בין רגע.

קראו עוד בכלכליסט

השריפות באוסטרליה. פינו את הבמה למראות הקורונה, צילום: איי אף פי השריפות באוסטרליה. פינו את הבמה למראות הקורונה | צילום: איי אף פי השריפות באוסטרליה. פינו את הבמה למראות הקורונה, צילום: איי אף פי

שינויי ההתנהגות החריפים בגין המחלה הם אותם שינויי התנהגות להם ייחלו המודאגים משינויי האקלים. הפחתה דרמטית של פעילות תעשייתית, בשלב זה בעיקר בסין, כבר הביאה להפחתה חסרת תקדים בזיהום האוויר בחלק מערי המדינה האסייתית. ואם למשל גרטה טונברג נראתה מעט תימהונית בכך שהקפידה שלא לטוס במטוס לכנס האקלים במדריד לפני שלושה חודשים, הרי שהיום נראה מעט תימהוני דווקא מי שעולה על מטוס. אין ספק שאירועי הקורונה יביאו, לפחות בטווח הקצר, להפחתת טביעת הרגל האקולוגית של האדם. אין ספק גם שהטיעון בדבר סכנות התפשטות מחלות ישרת מעתה היטב את תנועת האנטי-גלובליזציה. זה הולך אף להיות הקלף היותר חזק שלה.

עד כה, המישור בו טופלה סוגית מניעת הפצת מגפות ומחלות היה בעיקר במישור הפלילי וללא כלים רגולטוריים לטיפול יום יומי במקרים שאינם מקרי קיצון, למעט שימוש בסמכות המנהלית להורות על בידוד. עם זאת, ככל שהמגיפה תמשיך להתפרץ ברחבי העולם ונרגיש את השפעותיה לטווח הארוך, כך תצטרך האנושות להפעיל פעולות רגולטוריות שיסייעו בצמצום הפגיעה. כלי שכבר קיים וניתן לעשות בו שימוש מידי מגיע מעולמות איכות הסביבה, שבהחלט צפוי לסייע בהתמודדות עם התפשטות גלובלית של מחלות. יש כמובן לצאת מנקודת הנחה שקשה יהיה לדרוש מאוכלוסיית המדינות המפותחות לאורך זמן להגביל ממשית את זכותם לטייל ולטוס ברחבי העולם. ניהול סיכונים מושכל יהיה שם המשחק.

במצב דברים זה, הרגולציה תאלץ להתמודד עם הצורך למזער את הסכנה מנדידת נושאי מחלות ממקום למקום, תוך שקלול הצורך להבטיח את שגרת החיים כמידת האפשר ותוך מזעור נזקים כלכליים.

הדוגמא הטובה ביותר לשם כך מתחום הרגולציה הסביבתית היא למשל ההתמודדות עם מינים פולשים. הרי החיידקים והווירוסים הינם מעין "מינים פולשים" ממדינות חוץ. בקביעת הרגולציה למניעת מינים פולשים בעולם מבוצע "סדר עדיפויות מבוסס סיכון" תוך הבניית ממשק דרכי החדירה וההפצה ותוך מתן דגש על מנגנוני מניעה ותגובה מהירה. הפנמת הרגולציה בתחום זה מבוצעת לרוב תוך פיתוח מסגרות אחריות אישית, יצירת מודעות נרחבת ותמריצים לקהל הרחב.

במישור הבינלאומי נכרתו אמנות אשר חלקן התמודדו בצורה יעילה עם סוגיות שונות הנוגעות בחשש מחדירת מינים פולשים. כך למשל אמנת האו"ם העוסקת בחוק הסביבה הימית עיגנה שורת חובות, כמו להיפטר ממי נטל ולא להעביר מי ים נושאי בעלי חיים ומחלות מאזור אקולוגי אחד למשנהו. אמנות וחקיקה פנימית בתחומי החקלאות אוסרות העברת גידולים, צמחים ואף סוגי מזון ממדינה למדינה. נורמות אלו נאכפות באדיקות בשדות תעופה ומעברי גבול במדינות רבות ואף הן נחשבות לאפקטיביות.

ניתן להניח שמודלים אלו מתחומי האקולוגיה ואיכות הסביבה יותאמו, בשינויים המחויבים, להתמודדות עם החשש מנדידת תחלואה בקרב טסים, וייתכן שבהמשך לתחומים נוספים. מודלים דומים הרי אף קיימים בנושאי בריאות הציבור. אין להתפלא אם בסוף סערת הקורונה יוגדרו איסורים חדשים, הן במישור החקיקה הפנימית במדינות ספציפיות והן באמצעות אמנות לתעופה בטוחה יותר אשר יקבעו נורמות ויגבילו, למשל, הטסת חולים מדבקים או חולים עם חום.

ייתכנו אף נקיטת צעדים דרמטיים יותר הן ביחס לבני אדם ובטח ביחס לבעלי חיים (מעבירי מחלות זואונוטיות) ואולי אף סחורות, רגולציה שתמזער נזקים אפשריים תוך ביצוע אופטימיזציה והחזרת הפעילות הכלכלית לסדרה. תיתכן אף רגולציה שתשנה נורמות התקהלות באירועים רבי משתתפים. בשורה התחתונה, המודלים הרגולטוריים כבר קיימים, יש רק להעביר אותם אדפטציה נכונה ולעשות בהם שימוש בהקדם.

הכותב הוא עו"ד, שותף במשרד עורכי הדין מיתר ומתמחה בדין הסביבתי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות