אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אנחנו יודעים את מי הדבקת בסופ״ש האחרון צילום: צילום מסך

דו"ח טכנולוגי

אנחנו יודעים את מי הדבקת בסופ״ש האחרון

האם מקובל עלינו שכדי להילחם בנגיף הקורונה המדינה תשתמש בכלים בהם היא השתמשה נגד יחיא סינואר ותפרוץ לנו לפרטיות? ומי מבטיח שלאחר מכן היא תפסיק להשתמש ביכולות אלו? וגם: המשחק פוקימון GO מתאים את עצמו למציאות הבידוד והסגר

15.03.2020, 09:23 | עומר כביר

אנחנו חיים בתקופה מפחידה מאוד. בעבור רבים מאיתנו, המפחידה ביותר בימי חייהם. בין אם החששות ממגיפת הקורונה מוצדקים או לא, בין אם המגיפה אמיתית או מנופחת, אין ספק שהפחד ממנה אמיתי. וכשהפחד אמיתי, הציבור פונה למנהיגיו ודורש שירגיעו את חששותיו, את האימה המתגברת, את הפחד המייסר לחייהם שלהם ושל כל היקרים להם. הציבור דורש, והמנהיגים רק שמחים להענות: סגירת עסקים ומוסדות, הטלת מגבלות על התכנסות והחל מאתמול בערב יוזמה חדשה: שימוש באמצעים דיגיטליים וטכנולוגיים על מנת להתחקות אחר התפשטות המגיפה.

ראש ממשלה בנימין נתניהו , צילום: אלכס קולומויסקי ראש ממשלה בנימין נתניהו | צילום: אלכס קולומויסקי ראש ממשלה בנימין נתניהו , צילום: אלכס קולומויסקי

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהציג את היוזמה במסיבת עיתונאים אתמול, לא הרחיב לגבי טיבה (מה שכבר בפני עצמו צריך לעורר חשש). "מחר בממשלה נקבלה החלטה על אמצעים טכנולוגיים דיגיטליים", אמר. "השתמשנו בהם למאבק בטרור, ואני נמנעתי עד היום להפעיל את זה על הציבור האזרחי, אבל אין ברירה. ביקשתי הסכמה של משרד המשפטים. זה לא פשוט, יש בזה פגיעה בפרטיות של אותם אנשים שנבדוק אבל זה נותן לנו כלי אפקטיבי לאיתור האויב". ראש הממשלה ציין גם שמדובר באמצעים דומים לאלו שבהם נעשה שימוש בטאייואן, אך לא פירט.

העובדה שלא ברור לחלוטין על אילו אמצעים מדבר ראש הממשלה מטרידה ומעוררת חשש, וכך גם העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה אישר את השימוש בה, עוד בטרם הוברר לציבור במה מדובר. "בהמשך לפניית ראש הממשלה ומשרד הבריאות לשב"כ בנוגע לנקיטת אמצעים שיסייעו לממשלה להתמודד עם נגיף הקורונה, לשם הצלת חיים, בחן היועץ המשפטי לממשלה מספר צעדים שנועדו לסייע לצמצום ולמניעת הדבקה נרחבת ככל הניתן", נמסר ממשרד היועץ. "‏במסגרת הבחינה המשפטית הוחלט על הטלת מגבלות שונות על האמצעים שיופעלו, לרבות בהיבטים של תקופת הפעלתם, הפיקוח המשפטי על ההפעלה והשימוש הנעשה במידע שנאסף. זאת, במטרה להגיע לנקודת האיזון הנכונה בין האינטרסים החשובים הרלוונטיים. הפעלת האמצעים תובא לאישור הממשלה".

פרטיות, צילום: שאטרסטוק פרטיות | צילום: שאטרסטוק פרטיות, צילום: שאטרסטוק

אחד האמצעים שאליהם התייחס ראש הממשלה הוא כנראה איכון סלולרי – היכולת לזהות מיקום של אזרחים באמצעות התקשורת של הטלפון הנייד שלהם עם אנטנות סלולריות בקרבתו. עו"ד יהונתן קליגנר, מהתנועה לזכויות דיגיטליות, אמר שהחוק כיום מאפשר לממשלה לעשות שימוש בטכנולוגיה זו לצרכים שהציג נתניהו. "חוק נתוני תקשורת מאפשר איכון סלולרי לכל חשד של הפרת עבירה של עוון או פשע, וגם הצלת חיי אדם או מניעת עבירות, וזאת בצו של שופט", הוא הסביר. "העבירה של הפרת בידוד לפי פקודת בריאות העם היא עוון, עבירה שדינה שישה חודשי מאסר. הבעיה? כשהעבירו את החוק דובר על עבירות חמורות: רצח, שוד, אונס. העבירות במדרג הנמוך יותר הן בונוס למשטרה שלא היה צריך להיות שם. מעבר לכך, בגלל שהסמכות לחקירה של העבירות האלה אמור להיות בידי משרד הבריאות, לא בטוח שהמשטרה יכולה להעביר להם את המידע, ובטוח שלא להשתמש לצרכים שהם לא פתיחה בחקירה. כלומר, זה לא שאין תשתית משפטית. יש תשתית, אבל היא לא טובה".

דורון אופק, מומחה סייבר ומרצה בהאקריו, אמר שבטאיוואן, שלצעדים שם התייחס ראש הממשלה בדבריו, נקטו באמצעים דורסניים אפילו יותר: "בטיוואן לא רק השתמשו בשיטות הרגילות של איתור סלולרי אלא גם כפו על האזרחים להוריד אפליקציה, מה שבפועל אפשר לשלטונות לעקוב באמצעות ה-GPS של המכשיר. דבר נוסף שאיפשרו בטיוואן הוא חיבור של מערכות רפואיות בריאותיות עם מערכות של המשטרה, מה שמעורר בעיות פרטיות קשות, כך, למשל, אדם שנפגש עם פסיכיאטר ייחשף.

"זה אכן יכול להיות כלי יעיל, אבל מי ישמור על השומרים? אלה כלים שהופעלו נגד טרוריסטים ומפעילים אותם כעת נגד אזרחים תמימים, שנדבקו ושלא נדבקו. יש כאן משהו יסודי שעלול להתערער ביחסים בינינו לבין המדינה. האם יהיה נעים לנו שהמדינה תשתמש נגדנו בכלים בהם היא השתמשה נגד יחיא סינואר? ומי מבטיח שאחר כך יפסיקו להשתמש ביכולות הללו, מהרגע שיגמר מצב החירום? המדינה כאן עושה איזוק אלקטרוני לעשרות ומאות אלפי אזרחים. כן קורונה, לא קורונה, את זה חייבים למנוע".

ניטור המוני, צילום: ACLU ניטור המוני | צילום: ACLU ניטור המוני, צילום: ACLU

לדברי ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, העובדה שהמדינה נמצאת במצב חירום אין משמעה שמותר להפוך אותה למדינת מעקב. "לפגוע בזכויות קל, להחזיר את המצב לקדמותו יהיה קשה הרבה יותר", היא אמרה. "אנחנו לא ווייטנאם ולא סינגפור. על זה גם גאוותנו. העובדה שמשרד המשפטים נתן אישור לצעדים האלה היא שערוריה שמתאפשרת בגלל היעדר חוק הגנת פרטיות עדכני בישראל. העובדה שמשרד המשפטים לא הודיע ביושר ובשקיפות מהם בדיוק האמצעים שבהם ייעשה שימוש ומהן ההגבלות עליהם – היא בלתי חוקתית.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר. המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר. המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר. המכון הישראלי לדמוקרטיה

"כאשר הממשלה מכריזה על שימוש באמצעים דיגיטליים לצורך מעקב אחר אזרחים, חובה עליה לדייק את התכליות של המעקב. אסור בתכלית האיסור לעקוב אחר כלל האוכלוסייה. מותר לעקוב רק כדי לוודא ולדייק את דבריו של חולה מאומת או כשיש חשש שחולה מאומת לא דיבר אמת בחקירה אפידמיולוגית; לאסוף מידע לצורך אזהרה של מי ששהו בקרבת חולה מאומת; לוודא עמידה בדרישת הוראות בידוד".

שוורץ אלטשולר ציינה גם שבמקרה של איסוף פרטי מידע, כמו באמצעות איכון סלולרי או מעקב אחר היסטוריית רכישה באשראי, יש לעשות זאת תוך נקיטת אמצעים מתאימים כמו מתן הודעה לכל אזרח שמתבצע מעקב ספציפי אחריו, הגבלת המידע שיועבר, הגורמים שיקבלו גישה אליו והזמן שיישמר.

פרופ' קרין נהון, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, העריכה שההשלכות של המעקב שיתבצע יורגשו עוד זמן רב לאחר ההשתלטות על המגיפה: "זהו מהלך מדאיג ביותר, שכן יכול להוות מהלך ׳חוצה רוביקון׳, שבעקבותיו נשלם מחיר שנים רבות אחרי שהקורונה תעבור אותנו. אני קוראת לראש הממשלה וליועץ המשפטי להנגיש מידע לגבי תכנית העבודה של המעקב הטכנולוגי אחרי אזרחי מדינת ישראל. מי יהיה קבלן המשנה? המשטרה או השב״כ? באילו תנאים יהיה אפשר לאכן מידע של אזרח? חשוב לדעת שישנם פתרונות שהם מעוצבי-פרטיות שיכולות לספק גם פרטיות וגם בריאות ציבור. אין ללכת לכיוון של מהלכים בלתי-הפיכים, שיהיו בכיה לדורות".

רן בר זיק, מתכנת בכיר בוורייזון מדיה, הוטרד במיוחד מפרסומים שלפיהם ייתכן ויעשה שימוש בטכנולוגיות מעקב של השב"כ. "ברגע שהשב"כ על כל יכולותיו נכנס לתמונה, עם יכולת גישה מלאה לתשתית המדינה ואישור קבוע לבצע מעקבים, אי אפשר לעצור מבעדו לעקוב אחר כל האזרחים במדינה", הוא הזהיר. "הוא יכול לאכן את מיקומו של כל אזרח באמצעות הרשת הסלולרית, לבצע מעקב באמצעות רשתות המצלמות הפרושות ברחבי ישראל באמצעות זיהוי תמונה ולבצע את המעקב הזה על כמות גדולה מאוד של אזרחים. הבעייתיות היא לא במעקב עצמו אלא גם במידע שנצבר כתוצאה מהמעקב הזה ומה יקרה איתו אחרי האיסוף. למאגרי נתונים כאלו יש נטייה לזלוג החוצה ולדלוף. האם נרצה שכל המיקומים של כולנו יגיעו לידיים אחרות?"

רן בר זיק, צילום: facebook רן בר זיק | צילום: facebook רן בר זיק, צילום: facebook

קלינגר ציין שהמהלך יכול להוות משבר חמור בכל הנוגע ליחס בין האזרחים למדינה. "שימוש כזה, קיצוני, של מעקב מתמיד חיוני רק כאשר המדינה לא סומכת על האזרחים שלה", אמר. "היא אומרת לכם את זה בפנים: 'אנחנו לא סומכים עליכם'. השופט שיחתום על הצו שמאפשר לעקוב אחרי 50 אלף אזרחים בכל רגע נתון, בלי חשד סביר, צריך לעשות את זה עם יד רועדת. צווי הקורונה היום ירככו את השופט הבא שיאפשר מעקב אחרי אוהדי כדורגל, או אחרי שליחי פיצה שנוסעים מהר מדי, ומהר מאוד אנחנו נהיה מדינת מעקב. זכויות אדם נמדדות ברגעים קשים, לא כשהכל טוב".

מילות הסיום של קלינגר הן עיקר הסוגיה כאן, וד"ר אנדרו וואנג, שהתפרסם כשפרץ את קונסולת אקסבוקס של מיקרוסופט, סיכם זאת היטב באחרית הדבר שכתב כבר ב-2008 לספר Little Brother מאת קורי דוקטרו. "האם נכנענו לפחד?" הוא שאל. "יש מושג לחוסר תפקוד מסוג זה – הוא נקרא מחלה אוטואימונית, שבה מערכות ההגנה של אורגניזם נכנסות להילוך כל כך גבוה שהן לא מזהות אותו ותוקפות את התאים שלו עצמו. בסופו של דבר, האורגניזם הורס את עצמו. נכון לעכשיו, אמריקה נמצאת על סף כניסה להלם אנפאלפטי בכל הנוגע לחירויות שלה, ואנחנו צריכים לחסן את עצמנו נגד מצב זה. טכנולוגיה היא לא תרופה לפארנויה: היא הופכת אותנו לאסירים מעשה ידינו. זה רק נועד להזכיר לאוכלוסייה מדי יום שיש לה סיבה לפחד. אנחנו לא זוכים בחירות באמצעות מערכות אבטחה וקריפטוגרפיה - אנחנו זוכים בחירות באמצעות אומץ ונחישות לחיות ולפעול כל יום כחברה חופשית, לא משנה עד כמה גדולים האיומים באופק".

הדברים נכתבו ביחס לפאניקה מטרור שעטפה אז (ועדיין עוטפת) את ארה"ב בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר, אבל הם יפים גם למצב הנוכחי – ראש הממשלה עצמו השווה בדבריו בין הקורונה לטרור – וכך גם מילות הסיכום של וואנג: "העזו להיות חופשיים".

החירויות שאנו נהנים מהן כיום כאזרחי מדינה דמוקרטית אינן דבר מובן מאליו. הן נקנו בדם, מילולית, של מהפכנים שיצאו להפיל משטרים מדכאים, של חיילים ופרטיזנים שנלחמו נגד משטרים פאשיסטיים וטוטאליטריים שאיימו לחסל את חירויות אלו לנצח. אל לנו להתייחס אליהן בקלות ראש, ולפני שאנו מוותרים על אותן חירויות, מבלי לדעת מתי נקבל אותן בחזרה או מה יקרה להן בסיומו של המשבר הנוכחי, רצוי שנשאל את עצמנו היטב האם התמורה שנקבל בעבור ויתור זה מוצדקת, או שמא מדובר במחיר גבוה מדי, כזה שאנחנו לא מוכנים לשלם.

קצרצרים

1. המטרה של אמזון הייתה, לשם שינוי, חיובית: למנוע הפקעת מחירים של מוצרים מבוקשים בתקופת המשבר הנוכחי. התוצאה, אבל, פחות מוצלחת. ענקית הסחר המקוון השעתה סוחרים שמכרו מוצרים כמו מחטא ידיים בסכום של עד 70 דולר ליחידה, וכתוצאה יושבים אותם סוחרים על סטוקים אדירים – 17,700 יחידות במקרה אחד – של מחטאים שנחוצים במיוחד בימים אלו. האשם, אגב, לא באמזון אלא דווקא בסוחרים המנוולים עצמם. אחד מהם, למשל, השיג את המחטאים לא בהזמנה מספק אלא אחרי שנסע לכל החנויות שבקרבתו ורוקן את המדפים. כלומר, הוא יצר חסר מכוון כדי להביא מכה, שלא יתבכיין עכשיו, יגדל שחלות ויתרום את הסטוק שלו לבית חולים נזקק.

2. מיקרוסופט מצטרפת לגוגל, פייסבוק, אפל ואחרות ומבטלת את כנס המפתחים הגדול שלה, Build, שהיה אמור להיפתח ב-19 במאי. "הבטיחות של הקהילה שלנו נמצאת בעדיפות עליונה", הודיעה החברה. "לאור ההמלצות במדינת וושינגטון, נהפוך את Build לאירוע דיגיטלי".

ביטול האירוע של מיקרוסופ, צילום: Microsoft ביטול האירוע של מיקרוסופ | צילום: Microsoft ביטול האירוע של מיקרוסופ, צילום: Microsoft

3. גם משחק המובייל הפופולרי פוקימון גו מתאים את עצמו לזמנים: מפתחת המשחק שינתה את אופן הפעילות שלו. ומעתה הוא לא דורש יציאה לעולם האמיתי והתרכזות במקומות הומים על מנת לשחק אותו. למעשה, אפשר לשחק את המשחק במלואו כמעט בלי לצאת מהבית. "אנחנו מתעדפים עדכונים לפוקימון גו שאפשר להנות בהם בסביבה פרטנית", נמסר מהחברה.

4. ולסיום, כדי להתאוורר קצת, משהו שלא קשור לקורונה: יצרנית השבבים ברודקום תבעה בסוף השבוע את נטפליקס בטענה ששירות הסטרימינג הפר שמונה פטנטים שלה שנוגעים לניגון וידיאו והעברת מידע. בין השאר טוענת ברודקום שהשירות

תרם לעלייה בהתנתקות משירותי טלוויזיה מסורתיים, וכתוצאה לירידה בביקוש לשבבים של החברה (שעושה חלק ניכר מהכנסותיה ממכירת שבבים לממירים).

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות