בנק ישראל מזהה סכנת קריסה, ויוצא למסע קניית אג"ח

משבר הקורונה ממשיך לטלטל את כלכלת ישראל - והרגולטורים מגבשים צעדים למניעת נזקים כבדים יותר. בבנק ישראל זיהו בימים האחרונים מכירה מוגברת של אגרות חוב ממשלתיות, וכדי למנוע צניחה במחירן, החלו לרכוש אותן בהיקפים גדולים. לצד זאת, הודיע בנק ישראל על שורה של הקלות רגולטוריות לבנקים.

הצהרת כוונות

בשונה מהפעם הקודמת שבה בנק ישראל נקט במדיניות זו, בבנק לא מפרטים בשלב זה על היקף הרכישות הצפוי, אלא טוענים כי ירכשו כמה שיידרש. ההערכות הן כי בשלב זה היה חשוב לנגיד אמיר ירון להצהיר על הכוונות כדי לאותת לשוק, עוד בטרם ביצע רכישות בפועל.

בבנק ישראל ציינו אתמול כי לא גיבשו כל תוכנית מוסדרת להתערבות במסחר באג"ח ממשלתיות וכמו כן כי לא נקבעה כל מסגרת פיננסית לביצוע הרכישות. זאת בניגוד לרכישות שביצע הבנק בעבר, למשל, במשבר הפיננסי בתחילת 2009.

גורמים המעורבים במסחר אמרו ל"כלכליסט" כי בנק ישראל החל את הרכישות אתמול, ואלו הגיעו כבר לרמה של מאות מיליוני שקלים. 

נגיד בנק ישראל אמיר ירון. צעדי ייצוב בתקופת משבר | צילום: עמית שעל

החשש העיקרי במצב של מכירה מאסיבית של אגרות חוב הוא שמחירן יצנח, דבר שעלול ליצור תגובת שרשרת שתעלה את הריביות שגופים פיננסיים מציעים ללקוחותיהם. אלה נמצאים כבר כעת במצב כלכלי מורכב, ועלייה בריבית תהפוך את הישרדותם לעוד יותר מאתגרת.

המהלך מגיע בעקבות מה שבבנק ישראל מגדירים כזיהוי של "התנהגויות לא רצויות בשוק", ובעיקר מכירה של אגרות חוב ממשלתיות בהיקפים גדולים. בבנק מבהירים כי ככל שיזהו מקרים כאלו, הם יתערבו וירכשו אגרות חוב - צמודות ולא צמודות. אחת הסיבות שבגללן בבנק הולכים דווקא למהלך כזה היא הריבית האפסית, שלא משאירה כמעט מרחב תמרון מוניטרי לעידוד המשק.

בשבועות האחרונים נרשמת עלייה בהיקף אגרות החוב הממשלתיות המונפקות על ידי החשב הכללי עבור משקיעים זרים. עם זאת, בבנק מציינים כי עיקר התנודתיות החדה הנרשמת כעת מגיעה דווקא מצד גורמים ישראלים.

המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות התפשטות הקורונה מוביל רבים למשוך את פקדונותיהם. כדי לעמוד בביקושים למזומן מצד הציבור, הגופים המוסדיים נדרשים למכור אגרות חוב ממשלתיות. ככל שתופעה זו מתרחבת, ההיצע גובר על הביקוש - ובכך מוריד את מחירי אגרות החוב. וכאשר המחירים יורדים, הריבית עולה.

רכישות אגרות החוב שבנק ישראל מתכנן לבצע אמורות למתן את האפקט הזה, שאם חלילה יקרה במלואו יכביד עוד יותר על המשק, שנסחף אט־אט לעבר מיתון. עלייה בריביות תקטין את היכולת של הציבור והעסקים לקחת הלוואות, או אפילו לשלם על הלוואות שנלקחו, אם נלקחו בריבית משתנה. בבנק ישראל מקווים כי המהלך ישפיע על הריביות המשולמות בשוק גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך.

לצד רכישות אגרות החוב, הכריז הבנק על מהלך נוסף שאמור לצמצם את היקף מכירות אגרות החוב. מדובר בעסקאות ריפו, או עסקאות החלף, שמאפשרות לגופים המוסדיים להמשיך להחזיק באגרות החוב ולתת אותן כבטוחה בתמורה להלוואה מבנק ישראל, למשל במקרים שבהם הם נדרשים למזומנים בהיקפים גדולים במיוחד, אך מניחים שהסכום יחזור אליהם לאחר תקופה קצרה.

כלי לתקופות משבר

כאמור, זו לא הפעם הראשונה שבנק ישראל משתמש בכלי רכישת אגרות החוב הממשלתיות. הבנק הכריז כי הוא מתכוון לנקוט בכלי זה כעת, אולם כבר בפברואר 2009 פרסם הבנק תוכנית שלפיה הוא יפרסם בכל חודש דיווח על היקף הרכישות שביצע. באותה תקופה, בנק ישראל הודיע כי הוא מכוון ליעד רכישות של של 15‑20 מיליארד שקל, שהביאו לכך שבחודשים מסוימים הוא רכש מדי יום בהיקף של 100‑200 מיליון שקל. ביולי 2009 הודיע הבנק על הפסקת התוכנית, שבמסגרתה רכש אגרות חוב ב־18 מיליארד שקל.

בהסתכלות עולמית, בנק ישראל ממש לא לבד ברכישות אגרות החוב הממשלתיות. הבנק מצטרף לשורה של בנקים מרכזיים שכבר נקטו באסטרטגיה זו בעבר. כך למשל, נשיא הבנק המרכזי של אירופה לשעבר מריו דראגי התמקד ברכישות אגרות חוב לטווח קצר יחסית, בעיקר במדינות שבהן מחיריהן צנחו, כמו בספרד ובאיטליה. מטרת המהלך היתה שמירה על ערך מטבע היורו וסיוע למדינות במשבר. בהמשך, דראגי הוביל לרכישת אגרות חוב של מדינות נוספות, מהלך שנעשה על רקע התנגדות של נגידים אחרים באירופה.

בתחילת 2013 החל גם הפד האמריקאי בתוכנית רכישות אגרות חוב של האוצר האמריקאי בהיקף של 45 מיליארד דולר, לאחר שהבין כי כלי הריבית לא פועל מספיק בשביל להביא לשיפור משמעותי במשק האמריקאי.

עוד מוקדם לדעת אם בנק ישראל יצליח בצעדים החדשים לעידוד המשק, בזמן שהממשלה דוחפת את הציבור להישאר בבית ואת העסקים לצמצם פעילות. הצעדים של הבנק יהיו ככל הנראה משמעותיים יותר ביום שאחרי המשבר, כשהמשק יצטרך לצמצם את הפער שנוצר בעקבות השיתוק הכלכלי.