תעשיית קרנות הנאמנות איבדה 51 מיליארד שקל מתחילת השנה

תעשיית קרנות הנאמנות המקומית סופגת את הפגיעה הקשה בתולדותיה בשל משבר הקורונה. לפני רשות ני"ע, נכון ל־11 במרץ ניהלה תעשיית הקרנות המנוהלות (האקטיביות) 190 מיליארד שקל וזאת לעומת 218 מיליארד שקל נכון לסוף 2019, ירידה של 27 מיליארד שקל מתחילת השנה, כמעט 13%.

אם מביאים בחשבון גם את הירידות בשווקים ביום חמישי ואת המשך הפדיונות בתעשייה, שווי הנכסים בקרנות המנוהלות מתקרב ל־185 מיליארד שקל והיא בדרך לאבד 20% מנכסיה, עדיין פחות מאשר ב־2008, אז נחתכו הקרנות המסורתיות (לא כולל כספיות) ב־50% (כולל ירידת ערך).

בסוף 2019 ניהלה תעשיית הקרנות האקטיביות (לא כולל כספיות) 188 מיליארד שקל. נכון ל־11 במרץ מנהלת התעשייה 150 מיליארד שקל, אובדן של 40 מיליארד שקל. הקרנות המחקות מנהלות כיום 35 מיליארד שקל, 5.6 מיליארד שקל פחות מסוף 2019 וכמעט 6 מיליארד שקל פחות מסוף פברואר. קרנות הסל מנהלות 75 מיליארד שקל, 18 מיליארד שקל פחות מסוף 2019 ו־9.5 מיליארד שקל פחות מסוף פברואר.

הסיבה לשחיקה החדה יותר בקרנות המחקות וקרנות הסל נובעת מכך שהן עוקבות אחרי מדדי שוק, רובן עוקבות אחרי מדדי מניות, בעוד הקרנות האקטיביות חשופות בממוצע ל־20% מניות, כאשר האג"ח אמנם ירדו גם הן בחדות מתחילת החודש אך המניות ירדו הרבה יותר — סביב 25%-20% באותה תקופה. נכון ל־11 במרץ תעשיית הקרנות כולה מנהלת 301 מיליארד שקל, 51 מיליארד שקל פחות מסוף 2019 – ירידה ממוצעת של 14.5% – וירידה ממוצעת של 12.3% מסוף פברואר, ל־42 מיליארד שקל.

אפס סובלנות לירידות

מה שהוביל להתכווצות התעשייה, שמאבדת בממוצע 5 מיליארד שקל מדי יום מתחילת החודש, הוא פאניקה של ציבור משקיעי הקרנות שרץ לחוף המבטחים של המזומן. ביום חמישי הפדיונות החריפו עוד יותר כאשר גם האג"ח הממשלתיות, שנחשבות הנכס הבטוח ביותר ירדו בחדות, והמשקיעים בקרנות האג"ח גילו כמעט אפס סובלנות לירידות של כמה אחוזים בתיק ההשקעות.

בתעשיית הקרנות הביעו מורת רוח מהאופן שבו היועצים בבנק מנהלים את האירוע. "עוד שבועיים כאלה ואין תעשייה. היועצים בבנקים לא מעזים להתווכח עם הלקוח שמבקש לפדות את הכסף. הם לא רוצים לקחת על עצמם את האחריות לטענות שלו יומיים או שלושה אחרי ששכנעו אותו לא למשוך, כשהכסף יאבד עוד 10% מערכו, אז הם מעדיפים לעשות את מה שהוא מבקש לצד הסבר מדוע לא נכון לנהל השקעות לטווח כזה קצר", אמר בכיר בתעשיית הקרנות.

הבנקים מנצלים את המצב

בכיר בתחום הרגולציה אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "קורה כאן דבר מעניין. בפוליסות החיסכון הפיננסיות ובקופות הגמל להשקעה אנחנו צפויים לראות הרבה פחות פדיונות כי שם יש סוכני ביטוח שמשכנעים את הלקוחות לא למשוך ומה שקורה שם בעיקר זה מעבר בין מסלולים — החוסכים עוברים למסלול סולידי". את הנתונים של הפדיונות בקופות הגמל והפוליסות נוכל לראות רק בחודש הבא, אך בתעשיית הגמל מאשרים שהם מרגישים בעיקר הסטת כספים ממסלול למסלול ולא משיכות".

לדברי הבכיר ברגולציה "הסיבה לכך טמונה בין היתר במערך התמריצים. היועץ בבנק הוא שכיר ולכן הוא אדיש אם הלקוח מושך את הכסף, כשלמעשה הבנק יכול אף ליהנות מכך. הבנקים מפרסמים בימים אלו את הפיקדונות שלהם כחלופה להשקעות בבורסה, חרף הריבית הזעומה שהם מציעים. העמלה של הסוכן, לעומת זאת נגזרת מהסכום המנוהל ולכן יש לו תמריץ גדול להשאיר את הלקוח". בהקשר זה, התבטא לאחרונה גילעד אלטשולר, מבעלי בית ההשקעות אלטשולר שחם, ואמר כי גם העברה בין מסלולים עלולה להיות הרסנית שכן היא מקבעת את ההפסד של הלקוח שסביר שיחזור למסלול עם חשיפה ליותר מניות רק הרבה אחרי שאלו יתקנו כלפי מעלה.

הפיטורים לא יספיקו

בתי ההשקעות המנהלים את קרנות הנאמנות פוגשים את המשבר הזה לאחר שכבר ביצעו הליכי התייעלות — הן פסגות והן מיטב דש, בתי ההשקעות מהגדולים בישראל, קיצצו בכוח האדם, אך לא מן הנמנע כי המשך הפדיונות יובילו לקיצוצים נוספים. הסיבה לכך היא שגם אם השווקים יתקנו את הירידות, אפילו בטווח קצר יחסית, סביר להניח שהציבור יהסס לחזור להשקעה בקרנות עד שירגיש שהמשבר הרחק מאחור.

פסגות נמצא בבעיה יותר קשה. לאחרונה חשף "כלכליסט" כי כלל ביטוח נמצאת במגעים לרכוש את חברת הקרנות של פסגות. ספק אם מגעים אלה יימשכו בתקופה כזו, ומנגד השווי של חברת הקרנות נחתך בגלל הפדיונות הכבדים. קרן איפקס, בעלת השליטה בפסגות, תיאלץ כנראה למשוך זמן עד חלוף המשבר כדי להמשיך את תהליך המכירה.

ראובן קפלן מנכ"ל פסגות | צילום: עמית שעל