כשאתם הולכים לישון, נכנסת לפעולה ממשלת הלילה

ממשלת הלילה. לאחר שהתקנות לסגירת בתי המשפט אושרו באחת לפנות בוקר, אושרו הלילה תקנות החירום למעקב השב"כ אחרי חולי הקורונה. זאת הפעם הראשונה שישראל תבצע איכון סלולרי של אזרחים שלא במסגרת חקירת טרור. כשאתם הולכים לישון, נכנסת לפעולה ממשלת הלילה.

הערה לפני הפגיעה בפרטיות ולפני הפגיעה בדמוקרטיה: נדמה שהצעד הדרסטי הזה ננקט במסגרת ההבנה שעל ישראל לעשות הכל, כולל הכל, בשלב מאבק המניעה, כדי שלא להתנסות במלוא העוצמה הצפויה בשלב המאבק בתחלואה. כי אז תיחשף במלוא עוצמתה ההזנחה המתמשכת של מערכת הבריאות בשנים האחרונות. ברקע כבר מהדהד דוח מבקר המדינה בנושא המעבדות, וידועים ומוכרים נתוני הפיגור והמחסור - בהשקעות, במיטות, במכונות הנשמה, באמצעי מיגון הצוותים ועוד. לכן, אם לא נעשה את המקסימום במניעה - נחטוף, חלילה, את המקסימום בשלב הבא. לכן יש לצרף לצוותים המסורים, ולממשלת הלילה, גם את השב"כ.

עמדת הקצה של משרד הבריאות לצעדי מניעה קיצוניים של סגר והשבתה כוללים נגזרת מהמודעות לצפוי אם נגיע לשלב הבא שבו מחדלי ההזנחה המתמשכת יתפוצצו לנו בפנים. זה מסביר את המתח שבין משרדי הבריאות לאוצר לגבי החרפת הצעדים.

בנימין נתניהו | צילום: אלכס קולומויסקי

כרגולטור ייעודי שמופקד על "העיקר הבריאות" מושך משרד הבריאות להחרפה, ונתניהו נאלץ לאזן על מנת להותיר סימני חיים במשק. כנראה שזו המסגרת שדחפה לגיוס השב"כ. במשולש שבין בריאות-כלכלה-פרטיות אין לפרטיות לובי חזק. אפילו את הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לא שיתפו בתהליך. ולנו לא נותר אלא לסמוך על ממשלת הלילה שתעשה הכול למזער את נזקי הצעדים הדרקוניים, שפגיעתם בפרטיות ובדמוקרטיה אינם שנויים במחלוקת.

כאב הכלכלי ופחות זכויות הפרט

ככל שהצעד דרקוני יותר עליו להיות מפוקח יותר. וכאן החומרה כפולה: הממשלה השתמטה גם מפיקוח הכנסת, וזאת כשהיא פועלת כממשלת מעבר שלא נהנית מאמון הכנסת והמנדט להרכבת הממשלה כבר מונח בחיקו של בני גנץ. לאחר שוועדת חוץ וביטחון, בראשות גבי אשכנזי, לא הספיקה אתמול לאשר את נוהלי המעקב, החליט נתניהו שלא להמתין להקמת הוועדה מחדש ולאשרם כתקנות לשעת חירום שבסמכות הממשלה בלבד. עקיפה זו, למרות שניתן להמתין, היא עוד צעד במדרון המוכר יותר של רמיסת הכנסת בידי הממשלה וגם המדרון החדש יחסית: ההתרסה ואי קבלת תוצאות הבחירות.

במאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" שתיאר את הצלחת סין במאבק בקורונה נכתב שמדינות אחרות ייתקלו כנראה במכשולים גדולים ביישום הטקטיקה הסינית כי לממשלת סין, בניגוד אליהן, יש סיבולת לכאב כלכלי ונכונות לדרוך על זכויות הפרט. בישראל כנראה, הבעיה היא בעיקר הכאב הכלכלי ופחות זכויות הפרט.

קטסטרופה והיסטריה הן מתכון מוכר לרמיסת זכויות. "חוק הפטריוט", שנחקק בארה"ב מיד לאחר הפיגוע במגדלי התאומים, העניק גישה כמעט בלתי מוגבלת לרשויות למידע כשמדובר במניעת טרור - ניתן להאזין לטלפונים, לקבל תכתובות מייל ומידע פיננסי ללא צו בית משפט. שר המשפטים אמיר אוחנה, בתקנות סגירת בתי המשפט, הרחיב את העילה מטרור ל"חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור...". ושוב – מדובר תיקון של שר זמני בממשלת מעבר שנוטל לעצמו כוח רב, בלתי מפוקח וללא את אישור הכנסת.

ייתכן שצעדיה של ממשלת הלילה חיוניים ואף מועילים. אבל יש החולקים על כך וגם על מחירם הגבוה כמו גם על נחיצותם. פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, כבר העיר שסגירת בתי המשפט לא היה צעד שנדרש על ידי משרד הבריאות, מה שמותיר את הספק המטריד שמא קפץ השר על ההזדמנות שתוביל לדחיית פתיחת משפט נתניהו, כפי שאכן קרה. נכון שההרכב החליט, אבל אילו ברירות היו לו כשהתקנה יצאה לאור, בחושך שבין שבת לראשון, כשהדיון אמור להתקיים ביום שלישי.

ויש החולקים גם על גיוס השב"כ. אפילו שרים בממשלה הביעו חששות וגם בארגון לא ששו למשימה. אבל לנתניהו, כמו לאוחנה, אצה הדרך. לובי הפרטיות חלש מהלובי הכלכלי, זכויות אדם לא מעניינות את רוב הציבור הישראלי, בוודאי בשעה כזו, והיחידים במאבק הזה יהיו ארגוני זכויות אדם ועכברי הפרטיות ברשת שכבר חוזים את חלקלקות המדרון.

כמו עו"ד חיים רביה (המתמחה במשפט וטכנולוגיה ובקניין רוחני) שניתח את החלטת הממשלה שבה נכתב כי "אף רשות מרשויות המדינה לא תוכל לעשות שימוש בשום פרט מהמידע האמור, בהליך משפטי או חקירתי, שלא במסגרת המאבק הלאומי בהתפשטות בנגיף הקורונה". ומעיר רביה: "ככה זה מתחיל תמיד. ואז הרשויות מגלות כמה המידע עשיר ורב תועלת לצרכים אחרים והשימושים האלטרנטיבים קורצים ולעולם נמצאת להם הצדקה. ככה חוק המאגר הביומטרי החל במידע שמיועד למנוע הרכשה כפולה של תעודות זהות וכעת מאפשר להשתמש בו גם לצורך חקירת ומניעת עבירות. אנחנו המשפטנים אוהבים לקרוא לזה מדרון חלקלק."