אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מומחים להגנת הפרטיות זועמים: "רוב אזרחי ישראל עלולים להיות תחת מעקב" צילום: גלעד אילוז

מומחים להגנת הפרטיות זועמים: "רוב אזרחי ישראל עלולים להיות תחת מעקב"

התקנות לשעת חירום שאושרו הלילה, בהם השב"כ יוכל לאסוף מידע על חולי הקורונה והמשטרה תוכל לבקש את האיכון הסלולרי של החולים ללא צו בית משפט, מרתיחים את מומחי הגנת הפרטיות בישראל שמזהירים כי ממשלת מעבר שלא קיבלה את אמון העם במשך שנה נוקטת בצעדים מרחקי לכת כלפי אזרחי המדינה שלה

17.03.2020, 11:15 | עומר כביר

מומחי הפרטיות והמשפט המובילים בישראל תוקפים את החלטת הממשלה לאשר לשב"כ לרגל באמצעים טכנולוגיים אחרי אזרחים ישראלים. "רוב תושבי ישראל עלולים להיות תחת מעקב", הם מזהירים. "זה הצעד הכי מרחיק לכת שננקט אי פעם כלפי אזרחי המדינה".

קראו עוד בכלכליסט

לפי התקנות שעת חירום שאושרו הלילה, השב"כ יוכל  "לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי" על 14 הימים שלפני אבחונו של חולה קורונה, כאשר ההחרגה היחידה שנקבעה היא "תוכן שיחה" - כלומר, בעיקרון, כל מידע אחר שהשב"כ יכול לאסוף על המכשיר, החל ממיקום ועד אנשים שאתם דיבר או התכתב המנוי. במקביל המשטרה תוכל לבקש מחברות הסלולר מידע על מיקום מנויים, מבלי צורך לקבל צו שופט. התקנות אושרו תוך עקיפת הכנסת, שוועדת המשנה לשירותים החשאיים בה סרבה אתמול לאשר החלטת ממשלה בנושא ללא דיון מעמיק.

עו"ד חיים רביה, צילום: ניב רביה עו"ד חיים רביה | צילום: ניב רביה עו"ד חיים רביה, צילום: ניב רביה

"ממשלת מעבר שזה שנה אינה מצליחה לקבל את אמון העם, נקטה הלילה בצעד הכי מרחיק לכת שננקט אי פעם כלפי אזרחי המדינה", תקף עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת האינטרנט והסייבר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ. "הממשלה עשתה זאת תוך עקיפת הכנסת שנמנעה מאישור הצעדים הללו, בברכת הייעוץ המשפטי לממשלה אך בלא לערב את הרשות שהיא עצמה הקימה להגנה על פרטיות האזרחים. כשמדברים במדרון חלקלק שאנו מצויים בו, יש להבין שאנחנו עמוק בתוכו. אלה כבר לא רק ביטויים גבוהי מצח של משפטנים. הממשלה נקטה צעדים אלה בחסות החרדה שמעוררת הקורונה, בלא קיום תהליך ציבורי סדור אפילו אם היה נדרש להיערך בזריזות, ובלא פרסום טיוטת תקנות להתייחסות ובלא בחינה שיטתית של חלופות שפגיעתן בפרטיות נמוכה משמעותית".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, צילום: עמית שאבי ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר | צילום: עמית שאבי ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, צילום: עמית שאבי

ד"ר תהילה שוורץ אלטשורלר סיכמה בברור את הסמכויות החדשות. "מצד אחד, משטרת ישראל קיבלה סמכויות נרחבות לאתר נתוני מיקום סלולריים, בלי פיקוח של בית משפט, של מי שהוא חולה או מי שהוא בבידוד ולנהל אחריו מעקב. זאת, ללא מנגנוני פיקוח ובקרה מספקים כרגע", היא אמרה ל"כלכליסט". "מצד שני, השב"כ קיבל סמכויות נרחבות לאתר נתוני מיקום; ייתכן שגם היסטוריה של התכתבויות ושיחות טלפון שלנו (רק למי התקשרנו, ללא תוכן השיחה) – באופן מאוד מאוד רחב. מדובר בעצם בנתונים של רוב אזרחי המדינה, אם אכן המגיפה תהפוך למפושטת".

לדבריה, מתן סמכויות אלו לשב"כ בעייתי במיוחד: "השב"כ הוא גוף חשאי, כפוף ישירות לראש הממשלה, לא כפוף לחוק חופש המידע ולעקרונות של שקיפות (ההיפך). השב"כ קיבל בחוק סמכויות מאד קיצוניות ופוגעניות כדי לשמור על בטחון המדינה ולהגן מפני טרור. השימוש בשב"כ כעת הוא למטרה אחרת, ויכול לגרור שימושים נוספים כאלה בעתיד. הדרך שבה הועברו התקנות, תוך עקיפה בוטה של הכנסת וניצול העובדה שהיא לא מתפקדת כדי לפקח על השב"כ, היא דרך רעה מאוד. לא קיים בתקנות שום מנגנון לפיקוח מתמשך או אפילו בדיעבד על ההסדרים המאד דרקוניים שנקבעו כאן. השימוש באמצעים טכנולוגיים שפוגעים בפרטיות הוא לגיטימי לגמרי במצב חירום כמו שלנו. אבל, יש כאן השתוללות רבתי מבחינת הבחירה באמצעים. גם במצב של מלחמה לא עושים הכל. אנחנו מתגאים באיזונים ובבלמים של השיטה שלנו וחבל שכעת הם נעלמים".

עו"ד אבנר פינצ עו"ד אבנר פינצ'וק. האגודה לזכויות האזרח | צילום: יובל חן עו"ד אבנר פינצ

עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח אמר ל"כלכליסט" שאישור התקנות הוא דוגמה קלאסית לזליגת שימושים. "זה שימוש שערורייתי במערכת מעקב משוכללת של השב"כ שלא למטרה לשמה נוצרה", הוא הסביר. "זו מערכת שנועדה לביטחון לאומי ומלחמה בטרור. מקימים מערכת מעקב נטולת מעורבות שיפוטית למטרה מסוימת, ועכשיו היא מורחבת למטרות אחרות. מכאן קצרה הדרך להמשך התדרדרות במדרון החלקלק. כמו חוק טבע זה תמיד קורה בסופו של דבר. אולי עכשיו סוף סוף נדבר על אמצעי המעקב שהמדינה מפנה באופן כללי כלפי האזרחים שלה, גם למטרות ביטחון לאומי".

פרופסור מיכאל בירנהק, צילום: עמית שעל פרופסור מיכאל בירנהק | צילום: עמית שעל פרופסור מיכאל בירנהק, צילום: עמית שעל

פרופ' מיכאל בירנהק סגן דקאן למחקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, אמר בטוויטר שהתקנות שאושרו חושפות שיתוף פעולה הדוק, נמשך ושוטף בין חברות הסלולר לשב"כ. הוא הוסיף: "לפי חוק היסוד, צריך שהפגיעה תהיה 'במידה שאינה עולה על הנדרש'. הרבה מהפרטים בצד השב"כ ובצד משרד הבריאות ייקבעו בנהלים: איך אוספים, שמורים, מעבירים, מוחקים. תרשו לי לנחש: הנהלים יהיו סודיים. זה צריך היה להיות אחרת: להערכתי, כיום, 99% מהחולים יסכימו ברצון לשימוש בנתוני המיקום כדי להזהיר אחרים שאולי נחשפו. זו סולידריות חברתית בסיסית.

"משבר הקורונה עובר ביטחוניזציה. זה לא טוב. זה משבר, אבל הוא אזרחי. במקום אמון וסולידריות ('התסכים שנבדוק את המיקום שלך?') עוברים לשושו, חשדנות, חוסר אמון. זה אולי יהיה יעיל, אבל פוגע באמון ובלגיטימציה. אלה מרכיבים חיוניים לחוסן לאומי בעת משבר. זכויות אדם, חוסן חברתי ודמוקרטי, נבחנים בעת משבר. זו לא חוכמה להגן על זכויות כשאף אחד לא מאיים עליהן. זכויות נועדו למצב מורכב. כמובן, זכויות אינן מוחלטות, וכשצריך - וצריך - מאזנים. השאלה איך. הכוונות פה טובות מאוד, אבל הדרך - בעייתית. החשש: רוח הדברים תישאר הרבה אחרי המשבר".

פרופסור קרין נהון. נשיאת איגוד האינטרנט, צילום: עמית שעל פרופסור קרין נהון. נשיאת איגוד האינטרנט | צילום: עמית שעל פרופסור קרין נהון. נשיאת איגוד האינטרנט, צילום: עמית שעל

נשיאת איגוד האינטרנט, פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, הפנתה את תשומת הלב לעובדה שהאמצעים שאושרו מקיפים בהרבה מהצהרות מוקדמות שלפיהן השב"כ ישתמש רק באיכון סלולרי ל-14 יום אחורה. "מדובר באמצעים טכנולוגיים נרחבים הרבה יותר מאיכון (למשל מידע עם מי דיברתם בטלפון, בוואטסאפ וכד׳), פרט לתוכן השיחה", היא הדגישה. "כעת גם מסתבר שלפעולות השב״כ משלבים את המשטרה על מנת לאכוף בידוד וכל זאת עם פיקוח לפעולות אלה שהוא כמעט אפסי. כל תנועה מהיום של כל אזרח בישראל תיאסף ויכולה להיות מנוטרת ע״י השב״כ או המשטרה.

"מדובר בשעת חירום, אך לא יתכן שבשעת חירום יעשה מעקב שיטתי (איסוף ועיבוד) של מידע ללא הסכמת האזרחים, בלי מעורבות של מומחי טכנולוגיה-חברה, בלי מעורבות של הרשות להגנת הפרטיות ובלי פיקוח אמיתי של הכנסת. משבר הקורונה הוא משבר אזרחי, לא ביטחוני. הפעלת כלים ביטחוניים ברמת פיקוח נמוכה ביותר וההסתרה של הכללים שבעזרתם מפעילים את אותם הכלים הם לא מתכון טוב לאמון, סולידריות והתאחדות שהם מרכיבים קריטיים ביותר לחוסן הלאומי וליכולת שלנו כחברה לצלוח תקופת חירום שכזו".

עו"ד יהונתן קלינגר, צילום: גלעד אילוז עו"ד יהונתן קלינגר | צילום: גלעד אילוז עו"ד יהונתן קלינגר, צילום: גלעד אילוז

עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות אמר ל"כלכליסט": "הממשלה עוקפת כאן את הכנסת, הגוף הריבון, ומתקינה תקנות חירום במקרה שבו היא סורבה על ידי הכנסת. זה אומר דבר אחד משמעותי: התקנות האלו באו בצורה שאינה דמוקרטית ואינה חלק מכללי המשחק, והן עשויות לשמש צינור לעתיד כי מרגע שנפתח הממשק הטכנולוגי הזה הוא לא ייסגר".

קלינגר ציין עוד שהתקנות יכולות לאפשר הפרת חסיון עורך דין לקוח או חסיון עיתונאי. "דמיינו לרגע שעיתונאי נפגש עם מקור. מרגע שהמידע הזה מועבר לצורך הפעילות אם אחד מהם נדבק בקורונה, הרי שיש פה פגיעה בחסיון העיתונאי שלנו", הסביר.

לדבריו, בפני הממשלה עמדו גם חלופות אחרות, פוגעניות פחות. "היתה דרך יותר טובה לעשות זאת, בלי פגיעה ובלי שינוי של החוקים", אמר קלינגר. "אם ניקח את חוק נתוני תקשורת נוכל לבצע את הקונסטרוקציה הבאה: מרגע שזיהינו אדם כחולה קורונה, אנו נפנה לבית משפט לקבל צו לקבל את רשימת המיקומים שלו תחת סעיף 'הצלת חיי אדם'. משם, אנו נקח את רשימת המיקומים ונבקש מכל חברה סלולרית, לחוד, לשלוח הודעות למי שהיו במגע עם אותו אדם (בלי לציין לא את זהותו, ולא לבקש את זהות אותם אנשים) שיכנסו לבידוד. במצב כזה, אנו נוכל להשיג את אותה היעילות מבלי לפגוע בפרטיות ולהפר את האיזון בין הרשויות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



19 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

19.
הצחקתם אותי
כל אחד מאיתנו מקבל הודעות פרסום כאשר אנחנו עוברים ליד חנויות ורשתות. פייסבוק גוגל וויז יודעים בכל רגע היכן אנחנו נמצאים ומה הרגלי הקנייה שלנו. כאשר אנחנו מדברים בבית על כוונה לרכוש מוצר מסוים אנחנו מקבלים פרסומות לסמארטפון או למייל. אז על איזו פגיעה בפרטיות אתם מדברים כאשר מדובר על חיי אדם
ישראל  |  19.03.20
17.
רגע, זה מעניין
לא שמעתי את הבכירים יוצאים חוצץ באופן כה נמרץ נגד: (1) הפריצה העבריינית לטלפונים הסלולריים של אפי נווה וחשיפת תוכנם; (2) הפריצה של המשטרה באופן לא חוקי לטלפונים הסלולריים של יונתן אוריך ועופר גולן (כן, מצוות דוברי רוה"מ) ושאיבת תוכן מתוכם ושימוש בו. ההתעלמות מן האמור לעיל זועקת לעין. במיוחד כאשר יש הבדל תהומי בין ניטור, לפי חוק, לשם מניעת הפצת מחלות מידבקות המסכנות את כלל הציבור לבין שאיבת חומר לשם רכילות... קשה על כן לקבל את הביקורת הנוכחית לעומת ההתעלמות מן המעשים העברייניים מן העבר הרחוק.
קורא  |  17.03.20
15.
קטנות
תמשיכו לקטר, להתלונן, להרגיז, להתבכיין, לרכל. אבל מצד שני צרכים להיות גם כאלה שעושים, שמתכננים, שפועלים. ברור שבתקופה כזו צריכים להשתמש באמצעים רבים. אני לא רוצה לחטוף קורונה וזה כלי יעיל במניעה. די עם הליכלוך וההסתה. ובעצם, תמשיכו. אני כבר לא מצפה מכם. אבל הציבור חכם. ויודע מה טוב לו.
מנפחי בועות סבון  |  17.03.20
לכל התגובות