אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זהירות, הלם כלכלי לפניך צילום: רפי רונדל

זהירות, הלם כלכלי לפניך

בשיטה הקפיטליסטית אנשים יכולים לנצל את ההלם והשינוי הקיצוני שנוצרו בחיי האדם הפשוט בשל הקורונה: בישראל, אפשר לראות זאת לדוגמא אצל מעסיקים כדוגמת אל על, המנצלים את המצב כדי להפעיל צעדים דרסטיים שרצו בהם קודם לכן, מבלי להיות מחוייבים שהעובדים לא ייפגעו. אולם יש לכך פתרון

17.03.2020, 16:00 | ד"ר אריק שרמן

ההלם האוחז בכולנו טומן בחובו סכנה שציבור העובדים מתקשה לזהות מבעוד מועד. דמיינו את עצמכם דייגים המתגוריים לאורך חוף יפיפה בסרי לנקה. אתם מקיימים דרך חיים מסורתית וחיים את חייכם בשקט ובשלווה. המציאות משתנה עת אתם נתקלים בהלם. לדוגמה, צונאמי שהכה בחופי האוקיינוסים בשנת 2004.

קראו עוד בכלכליסט

אתם נדרשים לפנות את בתיכם ומקבלים הבטחה שתוכלו לשוב מיד לאחר שיפוץ החופים שנהרסו. אתם בעצם לא מבינים שבכסות ההלם יזמים תאבי רווח ניצלו את מצבכם לטובת סילוקכם והקמת מיזמי תיירות בהם חפצו שנים רבות לפני הצונאמי. טרום ההלם לא התאפשר להם לסלק אתכם, אך עתה התעוררתם מאוחר ואיבדתם את מקור החיים והפרנסה שלכם לתמיד. דוגמאות נוספות לאופן בו השיטה הקפטילסטית זוכה ליתרון בתקופה של הלם, ניתן למצוא בספר "דוקטרינת ההלם: עלייתו של הקפיטליזם של האסון" מאת נעמי קליין.

נתב"ג ריק, צילום: תומר הדר נתב"ג ריק | צילום: תומר הדר נתב"ג ריק, צילום: תומר הדר

ומה הקשר לחיים שלנו בישראל? מגפת הקורונה בשילוב פאניקה של הציבור ושיתוק הפעילות הכלכלית, הם הטריגר לניצולו של הלם כלכלי לטובת פגיעה בעובדים. דוגמה מיידית ניתן למצוא בהוצאתם של 80% מעובדי אל-על לחופשה ללא תשלום וכך גם המוני עובדים נוספים בחברות אחרות. המעסיקים מנצלים את החולשה של העובדים ומגיבים בעוצמה. בשיחות שקיימתי עם מעסיקים שונים הם הודו בפני כי הקורונה היא הזדמנות פז להפטר מכל העובדים שרצו לפטר אך התקשו לעשות כן, מפאת קווי ההגנה העומדים לרשות העובדים (ארגון עובדים לדוגמה). קריסת המניות בבורסה, הירידה בביקושים למוצרים ושירותים ופאניקה של הציבור הם אבני היסוד לניצולו של הלם כלכלי לפגיעה בעובדים.

רבים יטענו כי אין ברירה. הירידה בפעילות הכלכלית מחייבת תגובה מהירה מצד המעסיקים. הפדיונות יורדים ונדרשת התאמה מצד ההכנסות כדי למנוע פשיטת רגל. נכון, המעסיקים צריכים להגיב אך נשאלת השאלה כיצד. האמנם הם חייבים לנצל את ההלם כדי לפגוע בזכויותיהם של עובדים רבים? האמנם פיטורים מיידיים הם הפתרון למשבר הכלכלי?

לא! הלם כלכלי מחייב חשיבה יצירתית. כך הפגין מנכ"ל חברת "ברי וויימילר" בארה"ב לאחר המשבר של 2008. במקום לפטר שיעור ניכר מהעובדים הוחלט להוציא את כלל העובדים לחופשה ללא תשלום בת מספר ימים. כן התאפשר לסחור בימי החל"ת. עובד שהיה פחות "לחוץ" מבחינה פיננסית החליף את ימי החל"ת שלו עם עובד "לחוץ" יותר. כלל העובדים העריכו את החלטת מנכ"ל החברה ובתמורה הגדילו נאמנותם לחברה ואת פריון עבודתם. התוצאה הייתה שהחברה שרדה את המשבר ללא פגיעה בלתי מידתית בעובדים.

המעסיקים בשנת 2020 חייבים ללמוד את הלקח ולפעול בשיתוף פעולה עם העובדים שלהם. במקום לפטר ללא הבחנה, יש לחזק את אמון העבודים ואת מחוייבותם להצלחה עתידית. הקורנה תחלוף, המשק יתאושש ונחזה בשגשוג כלכלי מחודש. גם הממשלה נדרשת לסייע בדמות תקציבים להכשרה מקצועית.

ההוצאה הציבורית למטרה זו הינה נמוכה מאוד בהשוואה בינלאומית. בשנת 2015 הוצאה זו עמדה על כ-0.25% תוצר בישראל לעומת 0.5% תוצר בממוצע במדינות ה-OECD ו-2% תוצר בדנמרק. בעתות משבר, הגדלת ההוצאה הציבורית לטובת הכשרה מקצועית תסייע למובטלים לחזור במהרה לשוק העבודה.

החברה הישראלית ידועה בכוחה להתמודד עם משברים ביטחוניים. עתה זה הזמן לערבות הדדית. ההלם הכלכלי הוא לא הזדמנות לפטר עובדים, אלא הזדמנות לשיתוף פעולה בין המעסיקים, העובדים והממשלה.

הכותב הוא חוקר כלכלת אושר במחלקה לכלכלה וחשבונאות במרכז האקדמי רופין

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



19 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה