מגיפה הקורונה משנה סדרי עולם בכלכלה ואנו רואים הבדלים בין ענפי הכלכלה המסורתיים למול ענף חדש יחסית, שהחל להתפתח לפני למעלה מעשור, והוא הכלכלה השיתופית. בעוד שהקורונה הורסת ענפים מסורתיים שנחשבו לעמידים, הכלכלה השיתופית עצמה שנשענת בראש ובראשונה על אמצעים טכנולוגיים, מתגלה כגמישה יותר, ולכן חסינה יותר למשבר. והיא נשענת על עולמות של ערכיים וקהילתיים, עם מגויסות גבוהה יותר של הלקוחות בשל כך.
מעבר לכך, המשבר הנוכחי אינו הראשון של הכלכלה השיתופית. אף שכלכלה זו אולי נחשבת לצעירה, היא כבר נתקלה במשבר 2008 וגם משבר הסאבפריים בארה"ב שקדם לו ב-2007. בהמשך נתקלו מודלים שונים של הכלכלה במשברים כלכליים באירופה ב-2012. דווקא המשברים האלה יצרו את הרלוונטיות של הכלכלה השיתופית.
גם כאשר קרסו הבנקים הגדולים של וול סטריט במשבר הכלכלי שפרץ בארה"ב בשנת 2008, ניתן היה לראות שאנשים המשיכו להחזיר הלוואות במודל השיתופים (Lending Clubs). המשברים הכלכליים לימדו שדווקא הגופים הגדולים והמסורתיים פחות חסינים ואילו אלה שנבנו לפי עקרונות הכלכלה השיתופית שפועלת גם בשגרה באופן יעיל, רזה, טכנולוגי ומבוזר, הינם הרבה יותר גמישים לשינויים ועם יכולת להתאים את עצמם לשינויים במשק בקלות יחסית.
הכלכלה השיתופית בעידן המודרני מתבססת קודם כל על טכנולוגיות מתקדמות. בין המודלים למשל שמייצגים את הכלכלה השיתופית נמצאות חברות כמו AirBNB שמשכירה חדרים לטווחי זמן קצר, או חברות בנקאות חברתית העוסקות בהלוואות בין אנשים (P2P) כגון טריא בישראל, חברת הנסיעות UBER ומודלים דומים בתחומים אחרים. הרבה פעמים מדובר באפליקציות חכמות, אלגוריתמים שנשענים על חוכמת ההמונים, וברמה הקהילתית – רתימה של לקוחות תוך חיבור רגשי עמוק שלהם לשירות או למוצר.
הכלכלה השיתופית היא הרבה מעבר לעניין מתן השירות הספציפי שכל אחד מהגופים הללו מציע. AirBNB איננה מייצגת רק השכרת חדרים לתיירים מזדמנים, UBER איננה רק חברת הסעות שיתופיות, וכך גם טריא בישראל לא עוסקת רק ביצירת פלטפורמת השקעות הוגנת. למעשה החברות הללו פועלות על בסיס רעיון רחב יותר ומייצרות אקו-סיסטם אחר ושונה שמחבר את האנשים בדרך ערכית תוך כדי יצירת אלמנט של קהילה, אנושיות ועל בסיס חיבור רגשי. מודל זה לא קיים בכלכלה המסורתית שמבוססת רק על ביקוש והיצע, עקרונות קפיטליסטיים שגרתיים, ואספקת שירותים או מוצרים, לפי הגדרתם בלבד.
הכלכלה השיתופית מייצרת אמון בין זרים בעולם טכנולוגי וקפיטליסטי מנוכר ומסוגר. היא מחברת את הלקוחות דרך אלמנטים חזקים שמייצרים קהילה.
בישראל הוקמה חברת טריא לפני קצת מעל ל-6 שנים, טריא מייצגת מודל P2P שמרן המעניק הלוואות מגובות בטוחות ומאפשר למשקיעים אלטרנטיבה לתשואה חיובית נאה בסביבת ריבית אפסית.
התפיסה שליוותה עת ההקמה של טריא היא קריאת תיגר על מערכות הבנקאיות המסורתיות מתוך רצון לחלק אחרת את עוגת הרווחים. הלקוחות במערכת הפיננסית המסורתית הפכו מעיקר לכלי שבסופו של דבר משרת את המתווך שלוקח כ- 90% מהעוגה כדי לשמור (לכאורה) על הכסף של הלקוחות המפקידים. כלומר הבנק לצורך העניין מעניק פקדון בריבית אפסית, ומנגד מציע הלוואה בתנאי הריבית המרבית האפשרית ללקוחותיו הזקוקים לאשראי.
טריא מאמינה שאין היגיון במודלים המסורתיים האלה בעולם עם טכנולוגיה שמאפשרת דברים שונים. כשאפשר לעבד הרבה מידע וידע בזמן כל כך קצר, אפשר ורצוי שהטכנולוגיה תחזיר את הנכס לבעליו. כך יוצא שטריא מעולם לא פרסמה מיוזמתה הלוואה לציבור. ומדובר בגוף שמנהל הלוואות חדשות בהיקף של 250 מיליון שקל מדי חודש. עד היום העמידה טריא לציבור לקוחותיה אשראי בהיקף מצטבר של 3.5 מיליארד שקל, כאשר היקף התיק הנוכחי מוערך בכ-2.5 מיליארד שקלים.
טריא מאמינה שאין היגיון במודלים המסורתיים האלה בעולם טכנולוגי המאפשר לעבד הרבה מידע וידע בזמן כל כך קצר (למשל, ידע גלוי על המלווים שנמצא ברשת, פרופיילינג דיגיטלי, יכולת לבצע חיתום מהיר).
המשבר הנוכחי הוא אתגר חשוב לרעיון הכלכלה השיתופית.
הכלכלה השיתופית בעת משבר, סבורים בטריא, תוכיח את עצמה כמודל יציב ועמיד בפני זעזועים, גם הם קיצוניים ודרמטיים כמו אלה שמייצר משבר מגיפת הקורונה.
קרדיט- אלי לוי
