משבר הקורונה מכין אותנו להתמודדות עם משבר האקלים

בימים טרופים אלו נערכות מדינות העולם להתמודדות עם נגיף הקורונה. היערכותה המחמירה של ישראל ודבקותה עד כה של הממשלה בהגנה על החיים עצמם, גם במחיר כלכלי כבד, ראויות לציון וזוכות לשבחים מצד מדינות אחרות.

להיערכות חשובה זו של ישראל, אסור להיעצר בתחום ההתמודדות עם הקורונה. בעוד העולם ממתין לחיסון שבדרך או לכך שהנגיף ייחלש, מזכירים לו מדעני הפאנל הבין ממשלתי להתמודדות עם משבר האקלים, את המגפה הגדולה שבדרך – מגפת האקלים.

בימים אלו פורסם כי החורף השנה הוא החורף החם ביותר באירופה מאז החלו המדידות בשנת 1855. הטמפרטורה הממוצעת בחודשים האחרונים היתה גבוהה ב-1.4 מעלות מהשיא הקודם שנרשם ב2016. מגפת הקורונה דחקה אמנם מהזירה התקשורתית את ההתייחסות לשריפות הקשות באוסטרליה, השטפונות ההרסניים באנגליה, הבצורות במדינות העולם השלישי, הרס אזורי חקלאות במקומות שונים בעולם, משברי המים, חדירת המינים הזרים והמחלות שבדרך. אלא שלא זו בלבד שמשבר האקלים לא נעלם, הוא הוא המשבר האמיתי שבדרך, והוא שמתדפק כבר על דלתה של ישראל.

טבעו של הכאוס שהוא אינו ניתן לחיזוי, בוודאי לא לחיזוי אפקטיבי. בניגוד לכאוס העולמי שמעוררת בימים אלו הקורונה, משבר האקלים מאופיין בתחזיות מדעיות ארוכות טווח. אפשר לפעול להפחתתו ואפשר גם להיערך לקראתו. לדעת כלל מדעני האקלים, יש לנו חלון הזדמנויות של 10 שנים בכדי לייצר שינוי שיוביל להפחתת ההתחממות הגלובלית, לצד היערכות והסתגלות אמתית להתמודדות עם הנזקים.

מה צריך לדרוש, כאן ועכשיו? ממשלת ישראל החדשה חייבת לייצר תוכנית דואלית להתמודדות עם משבר האקלים, כמקובל בעולם. מחד, קידום אסדרה חוקית שתחייב עמידה ביעדים שאפתניים להפחתת פליטת גזי חממה באמצעות קידום אנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית, הפחתת התלות ברכב הפרטי ורתימת המערכת הפיננסית כולה ליצירת תמריצים כלכליים בדרך למיסוי פחמן והגעה לכלכלה דלת פחמן.

מאידך, היערכות תשתיתית ותקציבית למניעת האסונות שבדרך כתוצאה ממשבר האקלים, כזו שגם תוביל לחיסכון ארוך טווח למשק כולו. מי שזקוק לדוגמא מוחשית יכול לבדוק את הדברים עם ראש עירית נהריה. אילו הייתה תוכנית ההיערכות הממשלתית להתמודדות עם משבר האקלים כבר מיושמת ועוד יותר מכך מתוקצבת, הרי שהעיר נהריה הייתה מוכנה מבעוד מועד לשטפונות ההרסניים שפקדו אותה אך לפני מספר שבועות, וראש העיר לא היה ניצב כיום בפני פשיטת רגל תקציבית.

את אותה בדיקה אפשר לעשות עם רשויות החוף החולשות על מצוקי החוף הנפלאים שלנו, מצוקים העומדים למרבה הצער בפני קריסה פיזית כתוצאה ממשבר האקלים. אילו משרד הפנים היה מתקצב את רשויות החוף כנדרש, במסגרת תוכנית היערכות אסטרטגית, הרי שהיה ביכולתן להתמודד עם התמוטטות מצוקי החוף שבתחומן ובכך למנוע הרס סביבתי וסכנה בטיחותית.

משבר הקורונה הוא קריאת השכמה. על פי התחזיות המוצגות בימים אלו, הוא עתיד לעלות לכלכלה העולמית כולה כ-3 טריליון דולר. התחזיות המתייחסות למשבר האקלים מדאיגות עוד יותר. הן מדברות על צפי למאות אלפי מתים בתוך מספר עשורים ולפגיעה אנושה בכלכלות העולם, אם לא ננקוט בצעדים הדרסטיים הנדרשים, כבר בעשור הנוכחי.

בניגוד לקורונה שנכפתה על האנושות ללא התראה מוקדמת, משבר האקלים שולח אותות של התראה מבעוד מועד. במקום לזלזל באותות הללו, עלינו לחבקם ולהודות על האפשרות לפעול לאלתר להצלת האנושות כולה.

הכותב הוא מנכ"ל אדם טבע ודין