אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחשב העל החזק בעולם מצטרף למאבק בקורונה צילום: Investopedia

מחשב העל החזק בעולם מצטרף למאבק בקורונה

המחשב של IBM עם עוצמת חישוב של כ-200 קוואדריליון פעולות בשנייה, הועמד לרשות מדענים המחפשים תרופה לנגיף לפתור חישובים מסובכים תוך שעות בודדות

18.03.2020, 15:46 | רפאל קאהאן
מחשב העל החזק בעולם - ה-IBM Summit - הועמד לרשות מדענים המחפשים מענה לנגיף הקורונה. על פי דיווחים מהיום (ד'), המחשב שלו עוצמת חישוב של כ-200 קוואדריליון פעולות בשנייה, מסוגל להפוך חישובים והדמיות שהיו לוקחות חודשים לעניין של שעות. לשם השוואה, עוצמת החישוב המוערכת היא פי מיליון ממחשב נייד ממוצע וגודלו כשני מגרשי טניס.

קראו עוד בכלכליסט

מדובר אמנם על חדשה טובה. אך לא הכל ורוד בדיווח. ראשית, המחשב שוכן במעבדות אוק רידג' של משרד האנרגיה האמריקאי והוא מיועד בראש ובראשונה למחקרים בתחום האנרגיה והנצילות. כך שלחוקרי הקורונה מוענקים רק תורים בין שאר המחקרים האחרים להם הוא משמש. ואולם גם זאת מסייע.

IBM Summit Supercomuter, צילום: IBM IBM Summit Supercomuter | צילום: IBM IBM Summit Supercomuter, צילום: IBM

החוקרים הסבירו שבחודש שעבר השתמשו בו כדי לסרוק רשימה של כ-8,000 מולקולות ולערוך הדמיות שבודקות את יעילותן כנגד הנגיף. השימוש בו צמצם את הרשימה לכ-77 מולקולות ביומיים בלבד. מטלה שהיתה דורשת חודשים במחשבים רגילים.

המרוץ כיום הוא בניסיון לאתר מענה לנגיף. אך גם שימוש במחשב על כנראה שלא יספק לנו תשובה מיידית ופתרון סופי בשבועות הקרובים. לדברי החוקרים מאוניברסיטת טנסי, פיתוח תרופה דורשת בימים כתיקונם עד 10 שנות פיתוח. במקרה הנוכחי, החוקרים ביקשו לבדוק מולקולות שכבר נמצאות בשימוש כדי להגביר את הקצב. "אם המולקולות הידועות יכולות לעבוד זה יזרז את האפשרות להכניס אותן לשימוש", הסביר ג'רמי סמית', ביולוג מולקולרי לאתר מדיום. 

התוצאות פורסמו ברשת לשימושם של חוקרים אחרים ברחבי העולם. הרעיון להשתמש במולקולות קיימות אינו חדש או ייחודי לחוקרים האמריקאים. גם מדענים סינים ניסו את הדרך הזו עוד בתחילת ההתפרצות של נגיף הקורונה - אך עד כה ללא תוצאות מעשיות.

אם המולקולות יסתברו כבטיחותיות לשימוש בבעלי חיים, יכול מאוד להיות שהחוקרים יוכלו לזרז את הניסוי שלהן על חולי קורונה. השימוש במחשבי על במהלך התפרצויות של מגפות הוא יעיל ביותר - בעיקר כשמתמודדים מול נגיפים חדשים ללא טיפול ידוע. כמו אצל הסינים, החוקרים האמריקאים השתמשו במיפוי ה-DNA אותו פרסמו הראשונים עוד בינואר האחרון.

IBM Summit Supercomuter, צילום: IBM IBM Summit Supercomuter | צילום: IBM IBM Summit Supercomuter, צילום: IBM

המיפוי הוכיח שהנגיף עצמו דומה מאוד לנגיף ה-SARS ואף זכה בזכות זאת לכינוי רשמי חדש: SARS-CoV-2. נגיפי הקורונה קיבלו את שמם ממבנה החלבונים דמוי כתר שמכסה את שטח הפנים שלהם ושמאפשר להם להיקשר ביעילות ולהדביק תאים אנושיים. המחקר בו השתמשו החוקרים מיועד למצוא את התרופה שתאפשר למולקולה שלה לקשור את עצמה לכתרי הנגיף ולמנוע ממנו להדביק את התאים האנושיים. הבעיה היא שהכתרים האלה נמצאים בתנועה מתמדת והחוקרים צריכים למצוא את הדרך למפות אותה כדי שהתרופה תהיה יעילה. "זו בעיה מתמטית מסובכת מאוד", הסביר דייוויד טורק, סגן נשיא IBM למערכות exascale (המסוגלות לבצע יותר ממיליארד חישובים בשנייה).

שבעים ושבעת המולקולות שזוהו עדיין צריכות לעבור סדרה של בדיקות כדי לאשר את היכולת שלהן למנוע את הקשירה של כתרי הנגיף לתאים האנושיים. אבל החוקרים גם מצננים את ההתלהבות של מי שחושב שמדובר בפתרון שנמצא מעבר לפינה. "אנחנו לא יודעים באמת אם אלו באמת יעבדו. אולי אחת תעבוד, אולי כמה ואולי אף אחת", אומר סמית'. זאת ועוד הוא מסביר שיכולים לחלוף חודשים ואפילו שנים עד שנדע. כך שלא ברור אם הפתרון יוכל לסייע בהתפרצות הנוכחית, אך הוא אופטימי לגבי היכולת לפתור התפרצויות עתידיות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות