אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אם השב"כ פועל בעניין המעקב בחוסר שקיפות  - יש לו כנראה מה להסתיר"

משבר הקורונה

"אם השב"כ פועל בעניין המעקב בחוסר שקיפות - יש לו כנראה מה להסתיר"

לא השב"כ ולא משרד הבריאות מוכנים למסור פרטים על המעקב אחרי אזרחים במטרה להגביל את התפשטות הקורונה. גורמים שבקיאים בנושא סבורים שלפחות משרד הבריאות חייב בפרסום הנתונים. לגבי השב"כ הם אומרים: "בארגון מנסים להגן על הכלים ולא לחשוף אותם"

18.03.2020, 16:02 | עומר כביר

אחרי כמה אזרחים עקב השב"כ מאז אישרה לו הממשלה להפעיל אמצעים טכנולוגיים נגד אזרחים במטרה להגביל את התפשטות הקורונה? כמה קשרים ומפגשים הוא מצא ביניהם לבין אזרחים אחרים, וכמה קיבלו עקב כך הודעה שלפיה עליהם להיכנס עתה לבידוד? ואחרי כמה אזרחים השוהים בבידוד הופעלו אמצעי איכון סלולרי על מנת לוודא שהם לא מפירים את הבידוד? אלו  שאלות שאפשר לענות עליהן בקלות רבה. הבעיה היא שאף אחד מהגורמים הרלוונטיים – משרד הבריאות והשב"כ – לא מוכן לספק תשובה ושני הצדדים עסוקים במקום זאת בגלגול הכדור זה למגרשו של זה.

קראו עוד בכלכליסט

"אומרים שמי שטוען בזכות פרטיות הוא מי שיש לו מה להסתיר. אז הנה אומר זאת אחרת: מי שפועל בחוסר שקיפות ולא מוכן לשחרר נתונים, כל כך חשובים לציבור, בזמן אמת - הוא זה שיש לו מה להסתיר", אמרה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

בלילה שבין שלישי לרביעי חשף כתב כלכליסט עמיר קורץ שהשב"כ החל להשתמש באמצעים הטכנולוגיים שלו כדי לאתר את מיקומם של נשאי קורונה ואנשים שבאו אתם במגע. מטבע הדברים, כלכליסט פנה לשב"כ ולמשרד הבריאות, שאליו מועברים הנתונים, בבקשה לקבל מידע בסיסי על הנתונים שנאספו והועברו, ובראשם בכמה חולים נעשה השימוש באמצעי השב"כ לצורך חקירת המיקומים, ולכמה אנשים נשלחו הודעות על הימצאות בקרבת חולה מאומת?

נדב ארגמן, ראש השב"כ, צילום: עמית שאבי נדב ארגמן, ראש השב"כ | צילום: עמית שאבי נדב ארגמן, ראש השב"כ, צילום: עמית שאבי

ואולם, שני הגופים סירבו להענות לבקשה. "אנחנו מאוד מוגבלים במה ניתן לפרט בנושא", נמסר מהשב"כ. "אכן החל האיכון. בנושא התוצרים לא נוכל לדון כמה חולים, הודעות, מסלול חולה 247 - שאלות שיש להפנות למשרד הבריאות". אבל דובר משרד הבריאות מסר שלא נותנים נתונים, והפנה בחזרה לשב"כ.

נתונים כמו מספר האזרחים שאחריהם מתבצע מעקב הוא בעל חשיבות עליונה לציבור. התקנות שאושרו מאפשרות מעקב רחב ביותר, באמצעות ההתר לעקוב גם אחרי אזרחים שנושאים בהגדרה הרופפת של "חשודים כחולים". לכן, יש חשיבות עליונה לפרסום הנתונים על מנת שהציבור ידע אם המערכת משמשת למעקב אחרי עשרות, מאות, אלפי או אפילו עשרות אלפי אזרחים, כדרך לדעת האם ההתר שניתן להפעיל אותה נגדם מנוצל לרעה.

"השב"כ לא רוצה לחשוף יכולות או תוצרים"

לדברי פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, העובדה שהממשלה מסרבת לפרסם נתונים אלה, מערערת את האמון במערכת: "איך אפשר להאמין לנתונים שמשרד הבריאות מפרסם, אם חלק כל כך מהותי הוא מסתיר? לא רק פעולות מצילות חיים, גם אספקת מידע מהימן ומקיף היא צו השעה וכלי חשוב במלחמה בקורונה. מידע ממשלתי אמין מאפשר למזער את הפייק ניוז ברשתות החברתיות, להעריך את המצב בצורה טובה יותר, להוריד את מפלס החרדה והאי-ודאות, ומגביר את האמון של הציבור במערכת. דווקא בתקופת חירום כזו, הממשלה צריכה לנקוט בשקיפות שלטונית מירבית".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

גורם שמכיר היטב את המערכת שאתה עובד השב"כ, ושביקש להישאר בעילום שם, אמר שלשירות יש סיבות טובות לא לחשוף את הנתונים, ושהוא גם לא רצה בכלל להפעיל אותה כלפי אזרחים. "המערכת נקראה בגלגולה הראשון פק"ל סלולרי, כי התבססה על איכון סלולרי", הוא אמר. "אבל מאז היא השתנתה ואפשר להוציא ממנה הרבה מידע ודברים. אני יכול למשל להזין סרטון אבטחה של קניון ולזהות את כל האנשים שנלכדו במצלמה. השב"כ לא רוצה לתת נתונים כי אז ישבו אנשים בצד השני, יבינו מה היכולות של המערכת וימצאו דרכים לעקוף אותה. השב"כ לא רצה להשתמש במערכת נגד אזרחים כי היא מאוד פולשנית, וכעת הוא לא רוצה לתת מידע שהוא מוציא ישירות מהמערכת כי הוא לא רוצה לחשוף יכולות או תוצרים. הם לא רוצים שיבינו מה המערכת יכולה לעשות, לא רוצים לחשוף את זה בצורה פומבית. הם מנסים להגן על הכלים ולא לחשוף אותם. הם בין הפטיש לסדן כי לא רצו לעשות את הדבר הזה. הם לא האנשים הרעים בסיפור הזה".

חובת השקיפות של משרד הבריאות

עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות לא השתכנע מהטיעון. "להבדיל מפעילויות אחרות של השב"כ, שהן מניעה של טרור, הרי שכאן אין כל סודיות בדרכי הפעולה, כי אין חשש שעצם חשיפת דרכי הפעולה יובילו לכך שאנשים ינסו לעקוף אותן", אמר. "לכן, מן הראוי היה שמשרד הבריאות לפחות יחשוף מהם הנתונים אשר הוא מקבל מהשב"כ. האם הוא מקבל רק מיקומים או גם את רשימת אנשי הקשר או פרטים אחרים, וזאת לא רק לצורך הפיקוח הציבורי אלא גם כדי לדעת איך למזער נזקים במקרה של דלף מידע, שעשוי עוד להתרחש".

עו"ד יהונתן קלינגר, צילום: גלעד אילוז עו"ד יהונתן קלינגר | צילום: גלעד אילוז עו"ד יהונתן קלינגר, צילום: גלעד אילוז

מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד רחלי אדרי, הוסיפה: "השקיפות נדרשת כחלק מהצורך בקבלת אמון הציבור לצעדים הדרסטיים שהממשלה נוקטת. בימים האחרונים, פנינו למשרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות לבקש שיבהירו לציבור את המודל וההערכה על בסיסו התקבלה החלטת הממשלה. חשוב מכך הוא הצורך בבקרה על אופן השימוש במידע, והעברת דו"חות תקופתיים לציבור. יש לנו ציפייה כי כל המידע הנוגע לרקע להפעלת האמצעים המיוחדים, כמו גם דרך השימוש בהם והאופן בו ייעשה בהם שימוש – יהיו מנוטרים ומידע סטטיסטי אודות היקף השימוש ותרומתו לצמצום התפשטות הנגיף, תהא מוצגת לציבור ויפה שעה קודם".

שוורץ אלטשולר ציינה שחוסר השקיפות קשור לטבעו המובנה של השב"כ. "הוא גוף לא שקוף מיסודו – כל הנחיה לגביו, כל תקנה הנוגעת אליו, כל דרך עבודה שלו, כל פעילות שהוא עושה – מסווגות בסיווג בטחוני גבוה ולפיכך לא חשופות לעין הציבורית", הסבירה. "אין מה לצפות בכלל מהשב"כ שימסור לנו מידע לגבי מה שנאסף, מה אוכן, בכמה אנשים מדובר. הבעיה היא כאשר משרד הבריאות, שהוא גוף אזרחי לגמרי, הכפוף לעקרונות של שקיפות וחופש מידע – לא מוסר מידע לציבור ומפנה בחזרה לשב"כ. זאת לא פחות מאשר חוצפה".

לדבריה, השקיפות צריכה להיות בשלושה מרחבים. הראשון, נהלי איסוף המידע, ובכלל כך הטכנולוגיה שבה משתמשים, מה נאסף ולמה יש צורך במידע זה בהקשר של עצירת התפשטות המגיפה. השני, מתן מידע בזמן אמת, לא בדיעבד, על אופני השימוש ועל ההיקפים. השלישי, שאדם שפרטיו נאספו יקבל על כך הודעה. "מה שנמצא כאן על כפות המאזניים הוא לא רק החיים, אלא הציות הציבורי להוראות", היא הוסיפיה. "הציות הזה מושתת על אמון, על תחושת סולידריות, ולא על פחד. הוא מושתת על הבנה שהמערכת עושה עבורנו הכל. הסתרה וחוסר שקיפות יצרו בדיוק את האפקט ההפוך על החברה הישראלית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות